728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

החמישים החדש

החמישים החדש
1966. נאמנות הטלוויזיה החינוכית מתחילה להפיק שיעורי לימוד והעשרה. יוהנה פרנר ז"ל מקליטה שיעור ביולוגיה (ארכיון הטלוויזיה הלימודית, לע"מ)

החודש מציינת הטלוויזיה החינוכית יובל לתחילת שידוריה. העובדים של ערוץ הטלוויזה הראשון שהחל לשדר בישראל מביטים אל העתיד באי-ודאות ובחשש גדול

לפני שלושה שבועות עשתה קבוצה של עובדי הטלוויזיה החינוכית באילת לצורך השתלמות מקצועית המשולבת עם נופש. בדרכה חזרה עצרה הקבוצה בדימונה. העובדים נכנסו לסופרמרקט הסמוך לתחנת כדי להצטייד קצת, וליד אחד המדפים הם הופתעו לפגוש את שר החינוך, נפתלי בנט, אוחז בידו רשימת קניות.
"ניגשנו אליו מיד ושם, ליד בקבוקי המשקה שהוא העמיס, ביקשנו ממנו חד וחלק שיבטיח כי נשרוד גם הפעם את הטלטלות העוברות על השידור הציבורי בישראל, ובמרכזן הקמת התאגיד אליו יועברו עובדי רשות השידור", מספר אחד העובדים בחינוכית. לדבריו, בנט השיב כי הוא רוצה לשמור על קיומה של החינוכית, כך שתמשיך לפעול כיחידת סמך של משרד החינוך, אבל עם תכנים לימודיים בלבד, בלי תוכניות אקטואליה כמו ערב חדש.

 


ראובן נסים, חבר ועד העובדים: "בימים אלה קיבלנו סיבה לאנחת רווחה, לפחות זמנית, כאשר הכנסת החליטה להוציא אותנו מחוק תאגיד השידור ולאפשר לנו להמשיך ולהתקיים במסגרת משרד החינוך למשך פחות משנתיים, עד ינואר 2018. מה יהיה באותו מועד? אין לי מושג. אני מניח ששוב ניכנס לתקופה של אי ודאות לגבי עתידנו"


 

"אנו עובדים במתח מתמיד לגבי עתידנו התעסוקתי, משום שבעבר כבר עלו רעיונות לסגור את המוסד החשוב הזה שנקרא ' הטלוויזיה החינוכית'", אומר ראובן נסים, חבר הוועד של עובדי הטלוויזיה החינוכית (שבינתיים שמה קוצר ל'חינוכית' בלבד). "אבל בימים אלה קיבלנו סיבה לאנחת רווחה, לפחות זמנית, כאשר הכנסת החליטה להוציא אותנו מחוק תאגיד השידור ולאפשר לנו להמשיך ולהתקיים במסגרת משרד החינוך למשך פחות משנתיים, עד ינואר 2018. מה יהיה באותו מועד? אין לי מושג. אני מניח ששוב ניכנס לתקופה של אי ודאות לגבי עתידנו".

 


במלאות חמישים שנה לטלוויזיה החינוכית, חוזרת המורה הראשונה שלומית דקל, אל השידור הראשון בתולדות מדינת ישראל


 

קצת רקע: החינוכית היא ערוץ הטלוויזיה הראשון שהחל לפעול בישראל, ב-24 במארס 1966, שנתיים לפני שחיים יבין חנך בהופעתו על המסך את שידורי ערוץ 1. במקור נועדה החינוכית ללמד ילדים ונוער נושאים שונים, כמו מתמטיקה, אנגלית והסטוריה. ואולם במשך השנים היא החלה לשדר גם תוכניות של העשרת הידע גם למבוגרים.
החינוכית, שהוקמה בידי קרן רוטשילד, הועברה כעבור שנה לידי משרד החינוך ומאז היא מופעלת כיחידה במסגרתו. במהלך השנים נוספו לערוץ תוכניות אקטואליה, כגון ערב חדש, ואף תוכניות בידור וסדרות טלוויזיה. ב- 2003 הממשלה שקלה לסגור את הערוץ, אך לבסוף הוחלט לקצץ משמעותית בתקציבו. גם ביולי 2008 נשקלה סגירת החינוכית ביוזמת משרד האוצר, אך הדבר לא יצא אל הפועל. בסוף 2003 הערוץ דווקא עבר מיתוג מחדש, עם תכנים חדשים, לרבות הפקות מקומיות. החינוכית גם הגבירה את פעילותה בתחום התוכניות הדיגיטליות. ב-2014 החליטה הכנסת לסגור את החינוכית במתכונתה הקיימת ולספח אותה לתאגיד השידור הישראלי החדש לכשיקום, מה שיצר חששות בקרב העובדים ולפיהן הערוץ יהיה סרח עודף של התאגיד. אבל בחודש וחצי האחרונים המגמה היא להשאיר את החינוכית במסגרת משרד החינוך, בינתיים עד תחילת 2018.

 

ראובן נסים

ראובן נסים.

"האינטרס שלנו כעובדים הוא להישאר מחוץ לתאגיד ולהתקיים ביחידה במשרד החינוך כפי שהיינו בחמישים שנות קיומה של החינוכית. זה מבטיח שנמשיך להיות עובדי מדינה לכל דבר, ואני לא צריך להסביר לך את היתרונות של עובד מדינה, מבחינת הקביעות, השכר והזכויות הסוציאליות", אומר נסים. "אם זה לא יקרה, ויצרפו אותנו לתאגיד הצפוי לקום במקום רשות השידור, לא יהיה לנו שום ביטחון תעסוקתי. וזה לא הכל: נחשב כעובדים חדשים מבחינת תנאי העבודה והשכר. נכון שהסכם קיבוצי ימשיך להתקיים בתאגיד החדש, כפי שיש כיום ברשות השידור, אבל מעמדנו בהסכם הזה יהיה חלש. בעצם נתחיל מאפס".
נסים הוא תפאורן במקצועו, אך בגלל מחסור בכוח אדם בחינוכית, כדבריו, הוא ממלא תפקידים נוספים, כמו הכנת טלפרומטר לתכניות ורכז הפקה. "אנשים פרשו מהחינוכית, מתוך חשש שהיא לא תתקיים לאורך זמן, בלי שהתקבלו עובדים חדשים במקומם", הוא מספר. עם זאת הוא מאמין שמנכ"ל החינוכית, אלדד קובלנץ, שהוא גם המנכ"ל הזמני של התאגיד החדש שעתיד לקום, פועל בכל מאודו כדי למנוע את סגירת החינוכית. "שלא כמו המנכ"לית הקודמת של הערוץ, יפה ויגודצקי, שהיתה מקצוענית אבל נכשלה בניהול יחסי העבודה בחינוכית, קובלנץ הוא בר שיח הוגן. לא זו בלבד שהוא הביא לשיפור של התכנים, אלא גם מתנהל בשקיפות ומדווח לחברי הוועד מדי שבועיים על הנעשה בתחום אחריותו".

 


מוסטפא אבו ראס, חבר ועד העובדים : "בחינוכית מועסקים 190 עובדים, לעומת 500 שהועסקו בה לפני פחות מ-10 שנים. לעומת 14 צלמים שהועסקו בחינוכית לפני עשור, מועסקים כיום רק שלושה צלמים ובקרוב יפרוש מהעבודה אחד מהם. המאפרת היחידה בחינוכית פורשת בימים אלה ממש. נשארנו גם בלי תפאורנים. במקומם מועסקים עובדים במקצועות אחרים שהוכשרו להיות גם תפאורנים"


 

מוסטפא אבו ראס, חבר הוועד וסגן יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב, אומר ששר החינוך הקודם, שי פירון, בהשראת ראש מפלגתו יאיר לפיד "שידר התעלמות מקיומה של הטלוויזיה החינוכית ואפילו לא הסכים לפגוש את נציגי העובדים של הערוץ כדי לשמוע את עמדתם". לעומת זאת, הוא אומר, השר הנוכחי בנט, נותן לעובדים קצה חבל להאחז בו, מכיוון שהוא מגלה עניין בהמשך קיומו של הערוץ.
אבו ראס, שהחל את דרכו בחינוכית כפרי לנסר והפך לעובד קבוע רק בעקבות מאבק משפטי שניהל יחד עם עובדים נוספים שהועסקו בערוץ באותו מעמד, טוען שעצם קיומה של החינוכית בעתיד אינו מספק.
"הערוץ סובל מהיעדר תיקנון", הוא אומר. לדבריו, במקומם של מאות העובדים המבוגרים שנכללו בתוכניות הפרישה שהופעלו בחינוכית, לא התקבלו אחרים. כיום, הוא אומר, מועסקים בחינוכית 190 עובדים, לעומת 500 שהועסקו בה לפני פחות מ-10 שנים. "למשל, לעומת 14 צלמים שהועסקו בחינוכית לפני עשור, מועסקים כיום רק 3 צלמים ובקרוב יפרוש מהעבודה אחד מהם. המאפרת היחידה בחינוכית פורשת בימים אלה ממש. נשארנו גם בלי תפאורנים. במקומם מועסקים עובדים במקצועות אחרים שהוכשרו להיות גם תפאורנים. התוצאה: רוב העובדים קיבלו על עצמם לבצע יותר מתפקיד אחד, בלי לקבל שקל אחד נוסף למשכורתם. מזל שבקרוב יגויסו כמה סטודנטים לעבודה בערוץ, אבל זה לא יעזור".
אבו ראס משבח את "הגישה החיובית" של בנט לחינוכית, אבל מוסיף: " מה יהיה אם יהיו בחירות, או שבנט יתפטר ויגיע שר חינוך אחר? הכל עלול לחזור לנקודת ההתחלה, ואנחנו שוב ניכנס לחרדה או מגננה.

– אתם לא מתכננים צעדים ארגוניים, כמו עיצומים או הפגנות, כחלק ממאבק על המשך קיומה של החינוכית?
, "עיצומים והפגנות? פעם, כשהיינו מאות עובדים, יכולנו לחשוב על זה. היום אנו חלשים וקטנים. אם נחסום איזה כביש, זה אולי יצטלם יפה, אבל בתכל'ס, אף אחד לא יתרגש".

3 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

3 תגובות

  • יוריק קרמר
    31 במרץ 2016 @ 5:02 pm, 5:02 pm

    סליחה, טעות. דנה ווייס כמובן.

    הגב
  • חינוכית או תאגיד - עיתונות
    19 באפריל 2016 @ 10:31 pm, 10:31 pm

    […] על החינוכית לפעול במסגרת משרדו. חברי הוועד של החינוכית אמרו בחודש שעבר בשיחה עם מערכת האתר, כי הסיבה לרצונם להסתפח למשרד […]

    הגב
  • מקבילית הכוחות - עיתונות
    29 במאי 2016 @ 2:20 pm, 2:20 pm

    […] על החינוכית לפעול במסגרת משרדו. חברי הוועד של החינוכית אמרו לפני כחודשיים בשיחה עם מערכת האתר, כי הסיבה לרצונם להסתפח למשרד […]

    הגב

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.