728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

צו השעה

צו השעה
ברוך קרא. "אסור לי לשלוח הודעת ווטסאפ לחבר שלי בעניין החקירה האמורה ואפילו לדבר עליה בפומבי, לא רק כעיתונאי אלא גם כאדם פרטי"צילום: שלומי דעי

צווי איסור הפרסום חלים לא רק על התקשורת הממוסדת, אלא גם על כותבי פוסטים וקבוצות בווטסאפ, מבהיר ברוך קרא. דוברת המשטרה: נקלענו לדילמה

פרשת החשדות לשחיתות שהתגלו בעניינו של שר הפנים אריה דרעי חשפו את חולשתו של צו איסור הפרסום – הכלי שבידי המשטרה, שנועד להגן על הדיסקרטיות של חקירות, הנחוצה כדי שהאדם הנחקר, סביבתו הקרובה, או בעלי אינטרסים לא ינסו לשבש את מהלכה.
למרות צו איסור הפרסום שהוצא שלשום אחר חצות בעניין החקירה (או ה"בדיקה" בשפה המכובסת) של דרעי, שמו של האיש נישא ברשתות החברתיות וצו איסור הפרסום הפך להיות חוכא ואיטלולא. זו הסיבה שהניעה את דרעי לקרוא למשטרה להסיר את מעטה הסודיות ולפרסם ברבים את שמו כנחקר, שהרי שמו כבר התגלגל תחת כל פוסט רענן.

 

ועם או בלי קשר לקריסת כוחו המניעתי של צו איסור הפרסום בעניין חקירת דרעי, האיש נשמע הפעם כמעט כמי שכבר שש לקראת החקירה במשטרה. ועם או בלי קשר, גם הנחקר השני, ראש המחנה הציוני, יצחק הרצוג, שמר אתמול על "פאסון" ולא סטה מסדר היום הרגיל שלו. הוא נשמע כמי שכמעט שמח להיחקר – שלא כמו בפעם הקודמת, בתחילת שנות ה-2000, כאשר העדיף לשמור על זכות השתיקה בזמן חקירת החשדות לאי סדרים כספיים חמורים בעמותות שתמכו באהוד ברק.

 


ברוך קרא: "צו איסור הפרסום שהוציאה המשטרה בעניינו של דרעי היה אבסורד אחד גדול. איך אפשר להוציא צו כזה ולהפיץ אותו בקרב כלי התקשורת, כאשר בנוסח הצו אתה מציין שמדובר באריה דרעי? ברגע שצויין שמו של האיש בצו, אין פלא שכל הרשתות החברתיות עטו עליו ומטרתו של איסור הפרסום התמוססה"


 

"צו איסור הפרסום שהוציאה המשטרה בעניינו של דרעי היה אבסורד אחד גדול", טוען ברוך קרא, הכתב לענייני משפט של ערוץ 10. "איך אפשר להוציא צו כזה ולהפיץ אותו בקרב כלי התקשורת, כאשר בנוסח הצו אתה מציין שמדובר באריה דרעי? ברגע שצויין שמו של האיש בצו, אין פלא שכל הרשתות החברתיות עטו עליו ומטרתו של איסור הפרסום התמוססה".

 

לדברי קרא, רבים טועים לחשוב שהפיסבוק, טוויטר, והרשתות החברתיות בכלל לא מחויבים חוקית לכבד את צווי איסור הפרסום שהמשטרה מוציאה בעל קיום חקירות רגישות. "צו איסור פרסום כשמו כן הוא: כפי שאסור לי לשבת בשידור ולהפר את תוכנו של הצו, כך אסור לי לשלוח הודעת ווטסאפ לחבר שלי בעניין החקירה האמורה ואפילו לדבר עליה בפומבי, לא רק כעיתונאי אלא גם כאדם פרטי", הוא אומר.
"התבססה אצלנו מסורת ולפיה התקשורת המיינסטרימית, הכתובה והמשודרת, לרבות אתרי החדשות הממוסדים, מחויבים למלא אחר צו איסור פרסום – ולא היא. הצו חל על כולם", אומר קרא. "אלא מה? הבעיה היא שלאלה הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות אין מערכת יחסים עם המשטרה או בתי המשפט כפי שיש לנו, העיתונאים בכלי התקשורת הממוסדים. ואילו המשטרה מצידה לא טורחת לאכוף את את הצו בקרב מאות או אלפי כותבי הפוסטים הללו".

 

קרא כופר בהנחה שהמידע אודות חקירת דרעי נבע מדיבורים ברשתות החברתיות. "מי הפיץ את המידע ברשתות? מלאך עשה את זה?" והוא קובע חד משמעית : "המידע הגיע אלינו למערכות העיתונים, הטלוויזיה והרדיו ומישהו המועסק באחת המערכות הללו הדליף את זה לרשתות. פשוט, כך זה עובד. אנחנו, העיתונאים חייבים לבדוק את עצמנו. נכון שהעובדה ששמו של דרעי הוזכר בצו איסור הפרסום סייעה לרשתות להפיץ את המידע, אבל אנו, העיתונאים 'הממוסדים' לא יצאנו נקיים".

 


עידן אבני: "מה? תזמן למשטרה 2,000 איש שהפרו את צו איסור הפרסום? אני לא אומר לבטל את הכלי הזה, כי הוא עדיין בעל ערך, אבל אם ברור שאלפים רבים כבר מדברים אודות נשוא צו הפרסום, עדיף אולי להימנע מלהוציא אותו בכלל"


 

IdanA

עידן אבני.

עידן אבני, הכתב לענייני משטרה של קול ישראל, טוען כי ברגע ששמו של דרעי הופיע בצו איסור הפרסום, לא היתה דרך למנוע את הפצת החשדות כלפי האיש ברשתות החברתיות. "גם דרעי הבין את זה, ולכן הוא מיהר להודיע על רצונו ששמו יפורסם, ובכך הוא עשה לעצמו קצת יחסי ציבור לקראת התקופה הלא פשוטה שממתינה לו. אבל גם אילו שמו לא היה מתנוסס בצו איסור הפרסום, אז התפוצצות הפרשה בציבור הייתה מתעכבת בעוד קצת זמן. מה זה כבר משנה מבחינת דרעי".
אבני קורא לעשות חשיבה מחודשת לגבי המוסד הקרוי "צו איסור פרסום". לדבריו, כאשר יוצא צו איסור פרסום בעניין פרשיה ביטחונית רגישה, הצו הוא מוחלט,ואסור לפרסם אפילו את עצם הוצאתו של הצו.
"במקרה של חקירת חשדות בתחומים אחרים, כגון במקרה של פוליטיקאים או אנשי עסקים, ראוי להוציא את הצו בִּמְשׂוֹרָה", טוען אבני. לדבריו, לצו כזה אין משמעות רבה בעידן של רשתות חברתיות, שבשנים האחרונות הן הפכו למובילות על פני התקשורת המסורתית. "כי מה? תזמן למשטרה 2,000 איש שהפרו אותו? אני לא אומר לבטל את הכלי הזה, כי הוא עדיין בעל ערך, אבל אם ברור שאלפים רבים כבר מדברים אודות נשוא צו הפרסום, עדיף אולי להימנע מלהוציא אותו בכלל".

 


דוברת משטרת ישראל, מירב לפידות, מודה שהוצאת צו איסור פרסום הפכה באחרונה לדילמה: "ייתכן שנצטרך להוציא צו איסור פרסום רק לאחר חשיבה קפדנית יותר, כשממש נרגיש שהמהלך הוא רלוונטי מאוד לחקירה"


 

דוברת משטרת ישראל, מירב לפידות, מודה שהוצאת צו איסור פרסום הפכה באחרונה לדילמה.

מירב לפידות

מירב לפידות

"מצד אחד אנחנו רוצים לנהל חקירות בצורה סמויה, כי ככל שהחקירה תהיה גלויה יותר, כך נגיע פחות לתוצאות והיכולת של אנשים לשבש את התקדמות החקירה תגדל. לכן ממש צריך את המוסד הזה של צו איסור פרסום. מצד שני עלינו, המשטרה, לקיים יחסי אימון עם התקשורת המסורתית, החל מערוצי הטלוויזיה והרדיו המובילים ועד לאתרים הנישתיים, כדי להבטיח שהם יכבדו את הצו. ולא פחות חשוב: שלא ידליפו את תוכנו לרשתות החברתיות. ייתכן שנצטרך להוציא צו איסור פרסום רק לאחר חשיבה קפדנית יותר, כשממש נרגיש שהמהלך הוא רלוונטי מאוד לחקירה".
לפידות גם מציעה שלא לסמוך יתר על המידה על המידע הקיים ברשתות החברתיות אודות חקירות משטרה. "במקרים רבים מדי זהו מידע שגוי, שרק גורם נזק".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.