728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אקלים של הכחשה

אקלים של הכחשה
שינויי אקלים עלולים להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים והרסנייםצילום: (Neil Palmer (CIAT) (CC BY-NC-SA 2.0

איך קורה שנושא שינויי האקלים, העלולים להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים והרסניים, נדחק לשולי השיח התקשורתי?

שנת 2015 הייתה החמה ביותר שנמדדה בכדור הארץ, מאז החל תיעוד הטמפרטורה העולמית בשנת 1880. הנתון הזה מצטרף למגמה ארוכת שנים של שינויי אקלים, שעלולים להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים והרסניים. שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, עלולים לפגוע משמעותית בתנובה החקלאית, לגרום לנסיגת קרחונים, להקטין את כמות מי השתיה, ולהוביל להכחדת מינים ביולוגיים.

משחר ההיסטוריה, נדידות של המוני אדם שמקורן בשינויי אקלים, עיצבו בכל פעם מחדש את פניה של הציביליזציה. הבצורת המתמשכת והרעב שחוללה בכנען לפני 4,000 שנה אילצו את יעקב ובניו לרדת למצרים.

בימינו, אנחנו חווים את התוצאות הקשות של מלחמת האזרחים בסוריה שאחד מהגורמים לה היא הבצורת הקשה בצפון-מזרח המדינה, את המעבר של ונצואלה לשבוע עבודה בן ארבעה ימים, בשל הבצורת הממושכת שמאיימת לסגור את תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית הגדולה במדינה, או הרעב הכבד שמפעם לפעם פוקד את בנגלדש, מהמדינות העניות בעולם, עקב בצורת או שיטפונות שמשמידים יבולים, והביא למותם של מיליוני בני אדם בעשרות השנים האחרונות, משקפים – אולי יותר מכל מודל מדעי – את הסכנה הממשית ששינויי האקלים טומנים בחובם לכולנו.

 

אז למה אנחנו לא מרבים לדבר על זה? מדוע התקשורת ממעטת לעסוק בנושא? איך קורה שאיום, שהוא משמעותי בהרבה מאיום הגרעין האיראני, נדחק לשולי השיח התקשורתי?

 

על -פי נתוני יפעת מחקרי מדיה, בשנה האחרונה הופיעו בכלל אמצעי התקשורת בישראל כ-4,700 איזכורים ל"שינויי האקלים". באמצעי התקשורת המובילים בישראל היו 1,400 אזכורים בלבד. רחוק מאוד מרשימת 20 הנושאים המובילים בהם עסקה התקשורת בישראל בשנה שחלפה.

 

ùîåøú ðçì ÷ðä ìëúáúå ùì öôøéø øéðú öéìåí: ðéø ÷éãø 5.9.2011 ëúá äàøõ öôøéø øéðú

צפריר רינת. "כמה פעמים אפשר לדווח על סקרים שמצביעים שפני הים יעלו בשלושה מטרים במקום בשני מטרים"

בדרך כלל, הנושא מסוקר אך ורק ב"מועדים המסורתיים" – כאשר מתקיימת ועידת האקלים העולמית ובסמיכות ל"יום כדור הארץ". בכתבות שעוסקות במדיניות האנרגיה של הממשלה, כמו מתווה הגז למשל, המסגור נוטה להיות כלכלי-חברתי  ולא סביבתי. הגז הטבעי אמנם מזהם פחות אך גם הוא דלק פוסילי הפולט גזי חממה.

 


צפריר רינת, הכתב לענייני סביבה של ״הארץ״, לא סבור שהנושא של שינויי האקלים סובל מהיעדר סיקור. לטענתו, "נושאים סביבתיים מקומיים כדוגמת זיהום אוויר, זיהום מים ובניה הם נושאים רלוונטיים יותר לארץ מאשר שינויי האקלים"


 

צפריר רינת, הכתב לענייני סביבה של "הארץ," אומר ש"לממשלה יותר חשוב המחיר והביטחון האנרגטי. שינויי האקלים לא נתפסים כשמשתנה מכריע. כך גם דעת הקהל.  מה שחשוב הן ההשלכות החברתיות והכלכליות העולות מן השימוש בגז. הדיון הציבורי נוטה ללכת לדברים שיותר מעניינים את הציבור".

רינת לא סבור שהנושא של שינויי האקלים סובל מהיעדר סיקור. לטענתו, "נושאים סביבתיים מקומיים כדוגמת זיהום אוויר, זיהום מים ובניה הם נושאים רלוונטיים יותר לארץ מאשר שינויי האקלים".

 

לעומתו, טוען רותם אברוצקי, כתב הערוץ הראשון ויו"ר אגודת העיתונאים בתל-אביב, יוצר סדרת התעודה "אחרינו המבול", שצריך להיות שינוי תפיסתי: "התקשורת יכולה לנער את הציבור, אבל היא לא עושה את זה", הוא אומר ומוסיף: "שינויי אקלים הוא נושא מלאה, שלא תמיד מספק תשובות של שחור ולבן".

אברוצקי יצר את "אחרינו המבול" כדי להעלות את המודעות לשינויי האקלים, במציאות בה השיח התקשורתי והפוליטי בענייני סביבה בישראל מנותק מההקשר הגלובלי ומעט הדיון הציבורי שמתקיים אצלנו מתמקד בתעריפי המים, במפלס הכינרת ובבירוקרטיה. לדבריו, חוסר ההתעניינות בנושא התבטא במשאבים הדלים שהוקצו להפקת הסדרה. תכניות כאלו מציעות פתרון לבעיית הסיקור של שינויי האקלים אך הן נדירות בנוף הישראלי.

 


רותם אברוצקי, יוצר סדרת התעודה "אחרינו המבול", טוען שצריך להיות שינוי תפיסתי: "התקשורת יכולה לנער את הציבור, אבל היא לא עושה את זה. שינויי אקלים הוא נושא מלאה, שלא תמיד מספק תשובות של שחור ולבן"


 

מה גורם למיעוט היחסי בסיקור של שינויי האקלים? מדובר בתהליך מעגלי. הקושי בסיקור גורם לחוסר התעניינות – וחוזר חלילה. אך ישנו גם קושי מבני בסיקור תהליך ארוך טווח. אברוצקי: "אין שינויים ממשיים בחיי היומיום, כך שלמעשה אין חדשות. זה תהליך ארוך והוא קורה לאט".

רינת: "כמה פעמים אפשר לדווח על סקרים שמצביעים שפני הים יעלו בשלושה מטרים במקום בשני מטרים, הציבור עייף מסקרים כאלו…המחקרים הם חלק מהשגרה, אבל אנשים מכחישים, או לא מודעים. מצד שני, המצב השתפר. יש כבר הכרה והבנה שזה איום ממשי שצריך להתמודד איתו, אבל קשה לעשות את זה, כי צריך להזיז המון דברים".

ייתכן שתת-הסיקור של שינויי האקלים נובע גם מסיבות ענייניות. על-פח נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, ישראל אחראית ל0.2% מפליטת גזי החממה העולמית. היא אינה חשופה להשפעה של שינויי האקלים כמו מדינות איים, ולכן באופן טבעי הנושא הוא בעל חשיבות פחותה בארץ, מאשר נושאים בוערים כמו בטחון וכלכלה.

R3

רותם אברוצקי. "אין שינויים ממשיים בחיי היומיום, כך שלמעשה אין חדשות. זה תהליך ארוך והוא קורה לאט"

אבל גם כאשר הנושא רלוונטי לרפורמות כלכליות ולמדיניות הממשלתית, הוא נדחק לשולי הסיקור. הרפורמה בענף החקלאות המתוכננת ל-2017, למשל, תפתח את השוק ליבוא ותוריד את הפיקוח על ביצים וחלב. "זה אומר, שיכול להיות שלא תהיה תוצרת מקומית טריה, אומר אברוצקי. "ברגע שהמשבר הסביבתי יתגבר ברמה שיחושו אותו, זה ישפיע מיד על מחירי המזון ואנחנו נסבול ממשבר מזון. לא בטוח שישראל תהיה הראשונה לעמוד בתור לקבל את מוצרי המזון הבסיסיים, אבל זה יכול להגיע למחסור במזון כמו בראשית שנות ה-50. הבעיה הזו נתפסת כבעיה חקלאית-כלכלית, הממשלה לא רואה את העניין של המשבר הסביבתי".

 

אז איך מסקרים נושא שהוא מורכב, ארוך טווח ולא מורגש בהווה? איך משמרים את ה"הייפ" סביב "יום כדור הארץ" שחל בהמשך החודש? שינויי האקלים משפיעים על אלמנטים רבים בחיינו מעבר למדיניות הממשלתית ומהווים גורם רלוונטי לתחומים רבים. "יש תקווה, זה לא שאין תקווה" אומר אברוצקי. "אין סיקור. ואם אין סיקור – אין סיכוי. צריך לשנות אזימוט להרבה מאוד מערכות".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.