728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

להניע בדחיפה

להניע בדחיפה
אילוסטרציה.צילום: (Ed Yourdon (CC BY-NC-SA 2.0

המאבק על תשומת הלב של הגולשים מתחולל כבר כמה שנים ב"זירת ציד" אינטנסיבית ופרואקטיבית - התראות ה"פוש". באיזה מקרים זה עוזר, ומתי זה חופר?

יותר ויותר ישראלים צרכו ב-2015 את החדשות שלהם דרך הסמארטפון, באמצעות התראות ועדכוני Push וכן באמצעות הרשתות החברתיות. על פי דו"ח המדיה לשנת 2015 בהוצאת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, כ-68% מבני 13 עד 34 וכ-50% מבני 35 ומעלה ציינו שהם קוראים חדשות באמצעות הפניות המגיעות אליהם מפייסבוק, מיישומונים סלולריים או מוואטסאפ.

המעמד הדומיננטי שפייסבוק מחזקת באופן עקבי, כפלטפורמה מתווכת בין יצרני התוכן לצרכניו, מגביר את התלות של אתרי תוכן רבים ברשת החברתית. בעוד שבזירה הזו יותר ויותר אתרי תוכן, גם בישראל, נאלצים לוותר על הפלטפורמה שלהם כמקום בו נצרך התוכן שהם יוצרים ומעבירים לפחות חלק מהפעילות היישר לרשת החברתית (Instant Articles) בהסדר של חלוקת רווחים עם פייסבוק, ברור שהאפשרות המועדפת עליהם, גם מבחינה כלכלית, היא צריכת התכנים הללו באופן  ישיר מהם, מהאפליקציה או האתר שלהם.

 

המאבק על תשומת הלב הכה יקרה של הגולשים מתחולל כבר כמה שנים ב"זירת ציד" אינטנסיבית ופרואקטיבית – התראות ה"פוש". בסביבה מרובת אפשרויות, עם כמעט "אפס נאמנות" של הקוראים למקור חדשות ספציפי, במצב בו מערכות החדשות צריכות לעשות מאמץ ממוקד כדי להביא אליהם את הקוראים והצופים, התראות הפוש משמשות כפיתיון. עם זאת, מדובר בפיתיון, שהיעילות שלו תלויה בלא מעט גורמים: מינון, תזמון, רלוונטיות – ואפילו אופן הניסוח.

 

מחקר שנערך בסוף 2015 בדק את שיעורי פתיחת ההתראות לעומת כמות ההתראות שנשלחו בשבוע. הממצאים הראו כי כאשר שולחים התראה אחת בשבוע ישנה הענות פתיחה של כ-12%. שתי התראות בשבוע מורידות את אחוזי הפתיחה ל-11% – וכן הלאה. למעשה, ככל ששולחים פחות הודעות ״פוש״ בשבוע כך שיעור הפתיחה של אותם הודעות גדל. שימוש לא נכון במינון עלול להוביל למטרה הפוכה מזו שהתכוון אליה מי ששלח את הפוש – ולהוביל להסרת האפליקציה ה"מטרידה".

במציאות בה לא חסר לנו מידע, אלא בעיקר זמן לצרוך אותו, אנו לא מוכנים לבזבז אפילו שלוש שניות על התראה שלא ממש רלוונטית אלינו. תהליך פרסונליזציה – התאמה אישית שמתבצעת באופן אוטומטי, באמצעות אלגוריתמיקה שלומדת את פעולות הגולש וההעדפותיו, אמור לדאוג לכך שהגולש יקבל התראות בתחומי העניין שרלוונטים אליו.

 

CB4

אורי רוזן. צילום: אור גפן

״ זה תלוי בקבוצה אליה נרשם הגולש״ אומר אורי רוזן, העורך הראשי של אתר ״mako״.״ה'פושים' הכללים הם חדשותיים בלבד. לעומת זאת מי שנרשם ל״פושים״ בנושאי טכנולוגיה יקבל גם התראות על פרויקטים מגזיניים יותר״.

למרות אפשרות הסינון, אתרי התוכן מתמודדים עם אתגר מורכב, כאשר הם מצד אחד מנסים למשוך את הגולשים שוב ושוב אך מנגד, הולכים על חבל דק שבין הפצת מידע רלוונטי לבין הטרדה, שמובילה במקרים רבים להסרה.
רוזן: ״כדי להתמודד עם הבעיה באופן הנכון ביותר, אנחנו מאפשרים לגולשים להירשם לקבלת התראות ברמות שונות של אינטנסיביות״. מסביר רוזן ״מי שרוצה יכול לקבל רק התראות על עדכוני חדשות חשובים, בהיקף של 3-4 ביום. למכורים לחדשות יש גם אפשרות לקבל 10-15 עדכונים ביום״.

 


אורי רוזן, עורך ראשי "מאקו": ״אנחנו מאפשרים לגולשים להירשם לקבלת התראות ברמות שונות של אינטנסיביות. מי שרוצה יכול לקבל רק התראות על עדכוני חדשות חשובים, בהיקף של 3-4 ביום. למכורים לחדשות יש גם אפשרות לקבל 10-15 עדכונים ביום״


 

היתרון העיקרי של התראות הפוש הינו ״אפקט הראשוניות״. כאשר אנו כגולשים מקבלים התראה מאתר מסוים על אירוע של "חדשות מתפרצות", ככל הנראה נמשיך להתעדכן בפרטי האירוע מאותו גורם שסיפר לנו על כך ראשון. מנגד, הרצון ״לפרוץ ראשון״ עם ידיעה מוביל לעתחם לדיווח חסר או במקרים מסיומים גם מוטעה. ״התלבטויות האלה קיימות כל הזמן״ מאשר רוזן ״היו לנו התלבטויות שבהן נהגנו נכון בדיעבד, והיו גם כאלה שלא, בעיקר במקרים של דיווחים ראשוניים על מספר אזעקות במהלך צוק איתן, שבדיעבד התבררו כהתראות שווא. אלא שבמציאות של היום, עם ריבוי כלי התקשורת ויתרה מכך, הווטצאפ, נראה שגולשים מצפים מאיתנו לעדכן בזמן אמת, גם אם אחר כך נדווח על חזרה לשגרה״.

בזמן שהמבנה של רוב ההתראות שאנו מקבלים לנייד שבלוני ואפילו זהה, יש חברות שמזהות את הפוטנציאל הטמון בכלי ומנסות לשדרג את חווית המשתמש. דוגמה לכך היא חברת pushapps, חברה ישראלית שמנסה לקחת את פונקציית התראות הפוש הרבה מעבר להודעת טקסט קצרה על מסך הסמארטפון של הגולשים.

 


אלירן לזר, מנכ"ל pushapps: ״היום יש למשתמש ממוצע 20 אפליקציות על הנייד והוא משתמש בממוצע בחמש מהן. יש לנו על הנייד המון אפליקציות שאנחנו לא באמת משתמשים בהן. תפקידן של התראות הפוש הוא להרים דגל ולהזכיר לך שהן קיימות"


 

אלירן לזר, מנכ״ל החברה, מסביר שהרעיון נולד כמענה לצורך שנובע מתרבות הצריכה של הדור הצעיר: ״לדור של היום אין סבלנות להיכנס לתוך האפליקציה, החברות צריכות להגיע אל הצרכן עם המסר, כבר במסך הראשון בו הוא נתקל. כשמשתמש מקבל עשרות התראות 'פוש' ביום אתה חייב למצוא דרך לבלוט, אם אתה רוצה לקבל התייחסות. pushapps משדרגת את מבנה התראת הפוש והופכת אותו לממשק דינמי . למשל ,אם יש לך וידאו בתוך הכתבה, pushapps מזהה את זה וכבר בהתראת הפוש אפשר לראות את הסרטון״.

onepager

ההתראות של pushapps. וידאו והפניות לסיפורים נוספים

לדברי לזר, המערכת שלו גם עושה שימוש הכרחי בפרסונליזציה בהתראות פוש, על מנת להגיע למקסימום רלוונטיות ומינימום הטרדה: ״אנחנו לומדים את האינטרקציה של המשתמש, אם הוא לוחץ, מתי הוא לוחץ, על מה הוא לוחץ? אנחנו רוצים להשתפר מהודעה להודעה. מה שקורה, זה שמייצרים הרבה יותר תוכן ממה שאפשר לשלוח בהתראות פוש, אז הם שולחים בעיקר פוליטיקה וחדשות מתפרצות. למרות שיש עוד המון תכנים מעולים. אז כדי לאפשר חשיפה ליותר תכנים pushapps באופן אוטומטי מוסיף על ההתראה החדשותית עוד שלוש כתבות שרלוונטיות אלייך".

״היום יש למשתמש ממוצע 20 אפליקציות על הנייד והוא משתמש בממוצע בחמש מהן. יש לנו על הנייד המון אפילקציות שאנחנו לא באמת משתמשים בהן. תפקידן של התראות הפוש הוא להרים דגל ולהזכיר לך שהן קיימות.
פוש בסופו של דבר הוא כלי. הקהל אוהב את הכלי, הוא פשוט לא אוהב את הדרך שבה אפליקציות משתמשות בו. זה כמו להגיד שאתה לא אוהב את האי-מייל, גם פה הבעיה היא לא בכלי אלא בהודעות הספאם. הקהל אוהב התראות פוש כאשר הם מגיעות בזמן הנכון ובמקום הנכון״

 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.