728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

עבדים נהיינו

עבדים נהיינו
עבדים במצרים. צילום: (Jim Rhodes (CC BY-ND 2.0

עומס עבודה גדול, לחץ בלתי-פוסק, חוסר יציבות מבחינה תעסוקתית. סביבת העבודה של עיתונאים, גם כאלה שמאוד אוהבים את המקצוע, גובה מהם מחיר כבד

חג הפסח מסמל את המעבר משיעבוד לחירות, אבל עובדים רבים אינם חווים תחושת חופש או רגיעה, גם בימים אלה. עיתונאים, כמו בעלי מקצועות אחרים במשק, החל מאנשי היי טק, דרך נהגי משאיות ועד לעובדי פרילנס בכל התחומים, מועסקים כל השנה בתנאי לחץ. עומס העבודה אמנם עולה ויורד, אך בגדול הוא תזזיתי, מפתיע – ועלולות להיות לו השפעות מסוכנות על הפריון, הבריאות וחיי המשפחה.
"עיתונאות זה מקצוע ללא שעון. זו אינה עבודה של פקיד מדינה או עירייה, שבשעה מסוימת אחר הצהריים נופלת לו העט מהיד או של עובד משמרות, שיודע שאחרי השעה ארבע הוא חופשי ללכת הביתה ולשכוח את יום העבודה", אומרת יעל אילון, עד לשנה שעברה כתבת ועורכת כלכלית ברשת ב' וכיום עורכת את התוכנית "איפה הכסף", ברדיו ללא הפסקה-103 FM.
לדבריה, השנים הרבות שבהן סיקרה ככתבת קול ישראל יחסי עבודה ומאבקי עובדים היו ממש תקופת שיעבוד. "התפקיד שלי חייב אותי לסקר משברים בין ועדי עובדים להנהלות, שלרוב היו נדונים במשאים ומתנים ליליים, ולא בדיונים בשעות היום הנינוחות. והכל התנהל תחת איומי שביתה", מספרת אילון.

Yeilon

יעל אילון

"בילויים? אולי בסופי שבוע, וגם זה לא תמיד. לא היה לי זמן לתחביבים, לאימוני כושר או לחוגי העשרה. הילדים שלי גדלו, ולא תמיד היה לי את הזמן לטפל בהם. אני זוכרת שפעם זומנתי לאיזה כנס חירום שבו אחד הוועדים הגדולים הכריז על יציאה למאבק שהיה אמור לשתק חלק מהמשק, ואני הבאתי לאירוע את בני יותם בן השנה וחצי, כי לא היה לי סידור בשבילו. הוא נצמד אליי בזמן שעשיתי שידור חי מהמקום".
לדבריה, גם לאחר שעזבה את הסיקור של יחסי עבודה והוועדים ועברה לסקר את הבורסה ושוק ההון, עומס העבודה לא פחת. "זה תחום תובעני שחייב סיקור של התנודות בבורסה, אזהרות רווח ועסקאות גדולות. המשבר הכלכלי של 2008 גרם לקריסת הבורסות. כל זה גרם לי להיות משועבדת לעבודה", היא מספרת.

 


יעל אילון, עורכת התוכנית "איפה הכסף" ברדיו ללא הפסקה: "עיתונאות זה מקצוע ללא שעון. זה מקצוע שמחייב המון השקעה וכרוך במחויבות טוטאלית. ככל שאתה מעמיק בעבודתך ומגיע לחקר האמת, אתה חווה קסם, למרות המחיר האישי"


 

עם זאת אילון אומרת שלשעבוד הזה לעבודה, המלווה במתח מתמיד, יש גם צדדים טובים. "המשברים שסיקרתי ככתבת לענייני יחסי עבודה וכמסקרת של שוק ההון פתחו בדרך כלל את מהדורות החדשות וריתקו את המאזינים. ומכיוון שהתגמול הכספי לא היה משהו, לפחות היה לי סיפוק מכך שרבות מהכתבות שלי עוררו הד ציבורי".
לדבריה עומס העבודה מלווה אותה גם למקום העבודה הנוכחי שלה בחצי השנה האחרונה ב-103 FM. "משעות הבוקר המוקדמות העבודה כאן אינטנסיבית, גם אם מעט פחות תזזיתית לעומת העבודה שלי ברשות השידור. "עיתונאות מחייבת המון השקעה וכרוכה במחויבות טוטאלית. ככל שאתה מעמיק בעבודתך ומגיע לחקר האמת, אתה חווה קסם, למרות המחיר האישי".

 

Ysharoni

יהודה שרוני.

יהודה שרוני, פרשן וכתב כלכלי במעריב, 33 שנה במקצוע, טוען כי העבודה בעיתונות בכלל, ובזו הכלכלית בפרט, מתנהלת בתנאי עומס ולחץ, בגלל רצף של אירועים הרודפים האחד את השני. "עלי מוטל עומס ייחודי, מכיוון שאני מרכז את תחומי הכלכלה במעריב המודפס וחוזר וכותב עליהם בגיליון סוף השבוע. "בכל יום ולעתים בכל שעה, נולד נושא כלכלי חדש עליו יש לדווח לא פעם בצירוף רקע המסביר את הנושא. רק הניסיון העצום שיש לי בסיקור עניינים כלכליים מאפשר לי להתמודד עם האתגר הלא פשוט הזה", הוא אומר.

 


יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי של מעריב: "המפתח להצלחה בעבודה השוחקת שלי, הוא אהבת המקצוע. תרגיש בכל יום כאילו התקבלת לעבודה מחדש. לא פלא שיש לא מעטים שלא עומדים בתנאי הלחץ של העבודה העיתונאית ועוברים לתחומי עיסוק אחרים"


 

לדבריו, תנאי הלחץ שבה מתנהלת העבודה העיתונאית, במיוחד זו הכרוכה בכיסוי של אירועים שוטפים, מדגישים את הצורך לעסוק בפעילות נלווית שמכניסה אנרגיה אחרת. "אני למשל, נמנה עם המקהלה הקמרית של תל אביב ולא מפסיד אף חזרה, עוסק בצילום אמנותי ומקפיד לעשות ריצה ספורטיבית כמה פעמים בשבוע. וכן, למרות הלחץ העצום בעבודה, אני מפנה זמן לכל העסוקים האלה".
"המפתח להצלחה בעבודה השוחקת שלי, הוא אהבת המקצוע, יכולת להצליח להיות מסוגל להתמודד עם דד ליין ולא פחות חשוב: אחרי שפירסמת סיפור בלעדי שחשף שחיתות של איש ציבור, לעולם אל תנוח על זרי הדפנה. תרגיש בכל יום כאילו התקבלת לעבודה מחדש. לא פלא שיש לא מעטים שלא עומדים בתנאי הלחץ של העבודה העיתונאית ועוברים לתחומי עיסוק אחרים".

 

SHTOKER

פרופ' שרון טוקר.

"הלחץ בעבודה, כמו גם עומס יתר, לא תורמים בשום אופן לפריון במקום העבודה", אומרת פרופ' שרון טוקר מאוניברסיטת תל אביב, מרצה למנהל עסקים וחוקרת לחצים בעבודה והשפעתם על בריאות העובד. טוקר, שליוותה מקרוב משבר שאירע באחד העיתונים, טוענת כי אווירה של לחץ גורמת לעמימות, מכיוון שבמצב זה איש מהעובדים אינו יודע מהי בדיוק המטלה שעליו לבצע. "במקרה של מערכת עיתון, היא אומרת, אווירה של לחץ גורמת לכך שכתבים לא מבינים בדיוק את ההוראות של העורכים בעניין הנושאים שעליהם לכתוב והדבר מוביל לתחושת חוסר ביטחון תעסוקתי, במיוחד בקרב כתבים צעירים".
"כשעומס העבודה או הלחץ כבדים, העובד עלול לאבד דבר חשוב, בין אם זו בריאותו, מערכת יחסיו עם משפחתו או בן/בת זוגו, או חלק מהחברים שלו. משהו מכל אלה יאבד", אומרת טוקר. לדבריה, עיתונאות היא מקצוע לא פשוט. "אתה צריך להיות מאוד יצירתי ולמצוא כל הזמן נושאים חדשים לכתוב עליהם. וגם אם כתבת כתבה נהדרת, אז יופי, אבל אסור לך לעצור. עליך להכין את הכתבה הבאה, שהיא בכלל נושא אחר שאתה בכלל לא מכיר, נניח הרגלי הרביה של פילים". והדד ליין, הו הדד ליין, הוא קיים גם אם יש לך חתונה משפחתית בערב או כשאתה מרגיש חולה. את מי זה מעניין שאתה עם 40 מעלות חום. בשנים האחרונות נוספה מעין צרה חדשה: הדיגיטל והטוקבקיסטים. זה מלחיץ עוד יותר כי תוכנם של הטוקבקים יוצר לעתים תחושת איום".

– מה עושים? האם המצב של עומס שהוא לעתים בלי נסבל הוא דבר שיש להשלים עמו במקצוע העיתונות?

" אין להתעלם מהמצב הזה. הממונה על משאבי אנוש בארגון חייב להיכנס לעובי הקורה, לברר מהם גורמי הלחץ בעבודת העיתונאים, למשל הנחיות לא ברורות מצד רכז הכתבים. יש כאלה שמציעים ללמד את העובדים מדיטציה או לארגן להם התעמלות קבוצתית, אבל זה כמו לשים פלסתר. אין טעם ללמד אותם להרגיע את עצמם. זה לא יעזור במערכת שממשיכה ליצור הרבה לחצים".

 


פרופ' שרון טוקר מאוניברסיטת תל אביב, מרצה למנהל עסקים וחוקרת לחצים בעבודה והשפעתם על בריאות העובד: "כשעומס העבודה או הלחץ כבדים, העובד עלול לאבד דבר חשוב, בין אם זו בריאותו, מערכת יחסיו עם משפחתו או בן/בת זוגו, או חלק מהחברים שלו. משהו מכל אלה יאבד"


 

לדברי טוקר, הטוב ביותר שהוא שהעובד יחוש ביטחון במקום העבודה. "חשוב שהעורך או המנהל יטע בליבו של העובד תחושה של יציבות. אבל גם אם הארגון נקלע לצרות כלכליות וחייבים לבצע קיצוצים בשכר או לפטר אנשים, חשוב לשתף את העובדים בתהליך הכואב, או להקים קבוצת עבודה בנושא התייעלות, שבה ישותפו העובדים. ככל שלעובד תהיה שליטה או השפעה על תהליכים בעבודה – לא רק בתחום הקיצוצים אלא גם בתחום הנוגע לסדרי העבודה היומיומיים – תחושת הלחץ שלו תפחת".

לדבריה, חלק מגורמי הלחץ של עיתונאי קשורים לקונפליקטים שבין ציפיות העורכים מהכתבים וגם ציפיות הכתבים מהאנשים אותם הם ראיינו לצורך הכנת כתבה. העורך מכוון לעתים לכיוון שונה מזה שאתה, הכתב, הלכת אליו במסגרת העבודה העיתונאית שעשית "קונפליקטים יומיומיים אלה הם מנת חלקה של העבודה העיתונאית. ניתן להפחית אותם על ידי הגדלת השפעה שתהיה לעיתונאי בשטח על ההתנהלות היומיומית של המערכת. מכיוון שעובד לחוץ, פירושו עובד שמתקשה לקיים חיי משפחה תקינים וכזה שסובל מפגיעה בבריאותו. עובדים החווים לחץ בלתי פוסק, מפסיקים לטפל בעצמם, לא מקפידים על תזונה נכונה ומעשנים יותר. אצל אנשים שחוקים יש עלייה בסיכוי לחלות בסכרת, לחוות כאבים, הפרעות שינה או תופעות דיכאוניות. אני ממליצה לעובד להתחיל בדברים הקטנים. עשה פעילות גופנית במהלך יום העבודה.קום, צא החוצה לסיבוב באיזור ועמוד במשך 10 דקות בכל שעה. אם אפשר, השתתף בישיבות בעמידה. להרים ידיים זה לוקסוס שאינכם יכולים להרשות לעצמכם".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.