728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

קֵץ החדשות המקומיות

קֵץ החדשות המקומיות
דני קושמרו. "אני קורא שלא לסגור את החדשות המקומיות"צילום: ערוץ 2

דני קושמרו ואמיר איבגי, שצמחו בחדשות המקומיות בטלוויזיה, מתריעים כי סגירתן פוגעת במפעל ציבורי חשוב, שנועד לאפשר לסוגיות מקומיות מרחב דיון תקשורתי

כעשרים שנה לאחר שהחלו לפעול במסגרת הטלוויזיה בכבלים, יורד המסך באופן סופי על החדשות המקומיות, לאחר שבחודש שעבר פגה הוראת השעה בת השנתיים, שחייבה את חברות הכבלים והלוויין להפיקן. בימים האחרונים הופסקו בהדרגה שידורי המהדורות המקומיות, עשרות עובדים שעסקו בהפקתן פוטרו, ובכך הקיץ הקץ על מפעל תוכן ציבורי חשוב, בעל משמעות חברתית, שנועד לאפשר מרחב דיון תקשורתי לסוגיות אזוריות, שלא תמיד מצאו מקום בזרם המרכזי של התקשורת בישראל.

 

בתחילת שנות ה-90 חולקה ישראל ל-31 אזורי זיכיון אשר הוענקו לשש חברות שהפיצו שידורי טלוויזיה בכבלים. בין המחויבויות שהושתו על הזכיינים בחוק, הייתה הפקת מהדורות חדשות מקומיות ב"ענייני היום והשעה" – בכל אחד מאזורי הזכיון. מכיוון שהפקת מהדורות חדשות בטלוויזיה היא עניין יקר, כבר בתחילת הדרך לא אהבו בחברות הכבלים את העול הכלכלי שהיה כרוך בכך. הטענה שחזרה על עצמה, הייתה שמדובר במוצר עם שיעורי צפייה נמוכים במיוחד, בעלות גבוהה. חברות הכבלים, שבחלוף הזמן התמזגו לגוף אחד, עשו את כל שביכולתן להפטר מהיישות שהסבה להן הוצאות כבדות, ולשיטתן לא תרמה מעולם להכנסות.

לאורך השנים, עם השינויים במפת התקשורת בישראל, הלכו החדשות המקומיות ונחלשו. מספר המהדורות ירד, צומצם מספר העובדים, חברות הפקה התחלפו ופלטפורמת השידור עברה לערוץ הקהילתי הנידח.

 


דני קושמרו: "יש להקצות תקציבים להמשך השידורים, כי הם חיוניים לאוכלוסיה שלמה, בעיקר בפריפריה. יש לנו שרת תרבות שדואגת לפריפריה. אז הנה, גברת רגב, בואי תדאגי לעתיד החדשות המקומיות והקצי כספים להמשך קיומן, דבר שחשוב לאזרחים רבים"


 

דני קושמרו, מגיש המהדורה המרכזית ואולפן שישי של חדשות ערוץ 2, החל את הקריירה העיתונאית, כמו קולגות רבים שלו, בתקשורת המקומית – ברדיו דרום ובמהדורת החדשות המקומית של ערוצי זהב.  "אני קורא שלא לסגור את החדשות המקומיות, אומר היום קושמרו, ומוסיף: "יש להקצות תקציבים להמשך השידורים, כי הם חיוניים לאוכלוסיה שלמה, בעיקר בפריפריה, שאינה מתעניינת רק בנושאים שברומו של עולם כמו ביטחון או מדד המחירים, אלא לא פחות, ואולי יותר, במצבו הרעוע של הכביש הראשי בשכונת המגורים שלהם, באינטריגות בלשכת ראש העיר, או ברמת הלימודים הנמוכה בבית הספר השכונתי שבו לומדים ילדיהם".
לדבריו, מהדורות החדשות הארציות, אינן יכולות לשדר חדשות מקומיות, פשוט מכייוון שהזמן המוקצב להן אינו מאפשר מתן ביטוי לעניינים מקומיים.
"עבור האזרח שגר בתל אביב, ידיעה שעוסקת בקנסות על רוכבי אופניים שנוסעים על המדרכה היא בהחלט מעניינת והיא תופיע בעיתון 'הארץ'. האזרח שגר בבאר שבע, לא מתעניין בידיעה מסוג זה, אלא חשוב לו לדעת מה נעשה בנוגע למצב התברואה בשוק העירוני או המדרכה ברחוב שלו שממתינה כבר שנתיים לשיפוץ", טוען קושמרו. עוד הוא אומר: "יש לנו שרת תרבות שדואגת לפריפריה. אז הנה, גברת רגב. בואי תדאגי לעתיד החדשות המקומיות והקצי כספים להמשך קיומן, דבר שחשוב לאזרחים רבים".

 

אמיר איבגי

אמיר איבגי. ההשפעה של המהדורה המקומית על סדר היום המוניציפלי, היתה משמעותית במשך שנים רבות. צילום: ערוץ 1

אמיר איבגי, מגיש תכנית החדשות "הערב בשש" ולשעבר מגיש "מבט לחדשות" בערוץ 1 , החל את הקריירה הטלוויזיונית שלו כמגיש המהדורה בדרום של "חדשות היום, שהפיקה חברת JCS – אולפני הבירה. "הגשתי 5 מהדורות של חדשות מקומיות בשבוע במשך חמש שנות עבודתי שם "הוא משחזר. "לאחר מכן הייתי עורך המשנה של המהדורה של באר שבע במסגרת רשות השידור, שקיבלה פלטפורמה גם בערוץ 1".
"סגירת החדשות המקומיות בכבלים היא מהלך רע, כי כל הרעיון של הפלטפורמה הזו היא להציג נושאים שאינם מקבלים ביטוי במסגרת השידורים הארציים. אני יודע שראשי רשויות מקומיות פיתחו במשך שנים רבות יראה מהשידורים המקומיים. ברגע שהוצגה בעיה במישור המוניציפלי, החל מבור מי-גשמים ועד בעיית בטיחות במתנ"ס המקומי, ראש העיר או המועצה המקומית, מיד מיהרו לטפל בה. אני זוכר שהיה לנו סיפור על קשיש בדימונה שגר בבניין מוזנח בלי חלונות. הקמנו רעש ואנשי העירייה נזעקו כדי לעזור לו. את המהדורות הארציות הסיפור הזה בכלל לא עניין", מספר איבגי.
לדבריו, ההשפעה של המהדורה המקומית על סדר היום המוניציפלי, היתה משמעותית במשך שנים רבות, ואולם עם קיצוץ התקציבים והתמעטות ההשקעה בחדשות המקומיות ב-4 – 5 השנים האחרונות, כוחה של הפלטפורמה הזו לשנות דברים, מועט עד לא קיים בכלל.

 


אמיר איבגי: "סגירת החדשות המקומיות בכבלים היא מהלך רע, כי כל הרעיון של הפלטפורמה הזו הוא להציג נושאים שאינם מקבלים ביטוי במסגרת השידורים הארציים. אני יודע שראשי רשויות מקומיות פיתחו במשך שנים רבות יראה מהשידורים המקומיים"


 

קושמרו ואיבגי מצביעים על העובדה שהחדשות המקומיות היו בית ספר מצויין לכתבים צעירים. לולא המסגרת הזו, "כנראה שלא היינו כיום אנשי תקשורת", הם מודים. שניהם מסכימים על כך ש"זו מסגרת דינמית שהצמיחה כישרונות צעירים, וחבל לחסל אותה".

 

כאמור, החדשות המקומיות עברו תהפוכות, ובעיקר קיצוצים לאורך השנים, כאשר העיקרי בהם היה כאשר בתחילת 2014 בוטל המודל של שש מהדורות יומיות ברחבי הארץ ועשרות עובדים שהועסקו בהן, פוטרו. הכנסת החליטה, בתום שורה של דיונים ובלחץ העובדים, כי הוט ו-YES ישקיעו בהפקת שתי מהדורות שבועיות, אחת מהצפון ואחת מהדרום. ההשקעה בחדשות המקומיות ירדה לפני שנתיים ל-5 מיליון שקל בלבד שמימנו החברות בעצמן, לעומת 18 מיליון שקל שמימנה המדינה מתמלוגי חברות הטלוויזיה הרב ערוצית. את המהדורה הצפונית עבור הוט הפיקה חברת "טופ ליין תקשורת" הממוקמת בקריית שמונה, ואילו את המהדורה הדרומית הפיק אתר וואלה עבור YES.

 

בתקופה בה גם גופי חדשות חזקים נאבקים על הישרדותם הכלכלית, לחדשות המקומיות לא היה סיכוי של ממש להמשיך ולהתקיים. עם זאת, מבחינה ערכית, מדובר באובדן של פלטפורמה חשובה, שאפשרה ביטוי לקבוצות שלמות בחברה הישראלית, ולא ממש ברור מה יחליף אותה, אם בכלל.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz