728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אקטיביזם דיגיטלי

אקטיביזם דיגיטלי
הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב, 3 במאי 2015.צילום: לילך דניאל, (CC BY 2.0)

מהו מקומן של טכנולוגיות מידע ותקשורת, בבניית יכולות של מאבק לשינוי חברתי בקרב אקטיביסטים עולים מאתיופיה, הגרים במרכזי קליטה שונים ברחבי הארץ?

המחקר בוחן את תפיסותיהם של הפעילים באשר לפוטנציאל של טכנולוגיות מידע ותקשורת חדשות, לתמיכה במאבקם להשגת תנאי חיים נאותים עבורם ועבור קהילת העולים במרכזי הקליטה השונים. המחקר מבוסס על ניתוח ראיונות ועל ניתוח שיחות הווטסאפ שהתקיימו בקבוצת הפעילים.

 

חשיבות המחקר

בעידן שבו אנו חיים, האוריינות הדיגיטלית נחשבת למיומנות הישרדותית, שכן טכנולוגיות המידע והתקשורת החדשות משמשות לא רק ללמידה, אלא גם לתקשורת בין-אישית וחברתית ואף למילוי צרכים שונים בכל תחומי החיים, ובהם צרכים פוליטיים וחברתיים (גנאיים ואחרים, 2009; 2013 ,Hargittai & Hsieh). זאת ועוד, בכוחן של הטכנולוגיות העכשוויות לשחרר את היצירתיות של הפרט ולהעשיר את השיח החברתי על ידי דמוקרטיזציה של הדרך שבה מייצרים מידע ותרבות, שכן השימוש בהן נעשה תוך כדי עקיפת שומרי הסף המסורתיים של יצרני המידע ( 2013,Carpentier, Dahlgren & Pasquali).
למרות זאת, קבוצות שונות בחברה אינן נוטלות חלק מספק בעולם הטכנולוגי החדש. היעדרות זו זכתה לכינוי "הפער הדיגיטלי" אשר נחשב לאחד מהפערים החברתיים והכלכליים הקיימים בין חלקי אוכלוסייה שונים. פער זה קשור בין היתר להכנסה, למעמד חברתי, להשכלה, למוצא אתני ולשליטה בשפה (גנאיים, רפאלי ועזאיזה, 2009). אם אכן כך הדבר, הרי שצמצום הפער הדיגיטלי הוא יעד חברתי וכלכלי חשוב בדרך לשוויון חברתי.
הקהילה האתיופית בישראל היא אחת מקבוצות האוכלוסייה הסובלות מאי-שוויון כלכלי, חברתי ותרבותי, ועקב כך היא סובלת גם מפער דיגיטלי לעומת רוב האוכלוסייה (קינג, פישמן, וולדה-צדיק, 2012). אחד ההיבטים של פער זה הוא שהקהילה האתיופית ככלל מתקשה להשתתף ב"משחק" הפוליטי החברתי הישראלי ולמעשה מודרת ממנו.

 

חדשנות המחקר

החידוש של המחקר שיוצג הוא בשני מישורים: האחד, מדובר במחקר הראשון שבודק תפיסות באשר לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת חדשות בקרב אוכלוסיית עולים מאתיופיה הפעילים לקידום נושאים חברתיים החשובים בעיניהם. זאת ועוד, המחקר בודק גם את צורכי המידע של עולים אלה. חשוב לציין כי המחקר המוצג הוא חלק מעבודת דוקטורט אשר מבוססת על "מחקר פעולה משתף" הכולל הנגשה פיזית של טכנולוגיית מחשב, גישה לאינטרנט ועבודה של הפעילים על מיומנויות מחשב לפי צורכיהם. מדובר במעין ניסוי ב"מעבדה חיה" הכולל מעקב אחר סוגי השימושים שהנחקרים עושים במחשבים, במטרה ללמוד על צורכי המידע והתקשורת שלהם.
מישור נוסף של החידוש הוא בהיבט התאורטי. מחקר זה הוא המחקר הישראלי הראשון העוסק בתקשורת תוך התבססות על שתי תיאוריות חדישות: תאוריית הצדק הליברלית של ג'ון רולס (1999 ,Rawls) וגישת היכולות (Capabilities approach) של אמרטיה סן (1992 ,Sen). תפיסתו של סן מעניקה מעמד מרכזי לחירות ולשוויון בחירויות, ויוצאת מנקודת הנחה שההעדפות והצרכים של בני אדם שווים, ולכן יש להעניק לכל אחד מהם את אותם המשאבים הכלכליים וזכויות הרווחה.

 

שאלות המחקר

מהן תפיסותיהם של פעילים עולים מאתיופיה השוהים במרכזי קליטה על אודות תפקידן של טכנולוגיות מידע ותקשורת חדשות לקידום מאבקם החברתי וסדר היום הקהילתי-חברתי שלהם?
מהם צורכי המידע של פעילים אלה כפי שהם באים לידי ביטוי בראיונות ובשיחות ווטסאפ של הקבוצה?

 

מתדולוגיה

המחקר  הוא מחקר איכותני-פרשני, במסגרתו נעשו ראיונות עומק (Gubrium & Holstein, 2002) שנותחו בגישה פרשנית, דהיינו חילוצם של מבני משמעויות שהחוקר מפענח, ואחר כך מציג בפני הקורא (גירץ, 21 ,1990) .הכלי המרכזי לאיסוף הנתונים במחקר היה עריכת ראיונות עומק (in-depth interviews) מובנים-למחצה. כמו כן נערכו תצפיות מקוונות על שיחות ווטסאפ של הקבוצה. בראיונות השתמשתי במגוון פרקטיקות, ובהן שאלות כלליות ואינפורמטיביות וריאיון פתוח, מעין שיחה חברתית, שנועדו לאפשר למרואיינים לספר את סיפוריהם האישיים באוריינטציה של נושאי המחקר. השיחות נערכו באמהרית עם שימוש במונחים בעברית או באנגלית במיוחד בנושא
המחקר.
ניתוח הראיונות וההתכתבות בווטסאפ נעשה בדרך של זיהוי תמות מרכזיות בראיונות (שקדי 2003), בשלושה שלבים:
1. קריאת הסיפור של כל אחד מהמרואיינים, חילוץ התמות המרכזיות בכל סיפור וניתוח הקשרים שבין התמות בהקשר של הסיפור השלם.
2. קריאת כל הסיפורים כיחידה אחת, מיון ופירוש התמות המרכזיות וזיהוי הקולות המופיעים בכל אחד מהסיפורים.
3. ניתוח הסיפורים כמכלול בהקשר של צורכי המידע, התפיסות והציפיות שלהם ביחס לטכנולוגיות מידע ותקשורת חדשות.

 

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר כוללת כ-25 פעילים עולים מאתיופיה שחיים ב-17 מרכזי קליטה הפזורים ברחבי הארץ, מאיילת השחר שבצפון ועד איבים שבדרום. הקבוצה הומוגנית יחסית, ומורכבת מגברים בני 35 עד 45 החיים בישראל בין שנתיים לעשר שנים. רוב חברי הקבוצה יודעים קרוא וכתוב באמהרית אך שולטים בעברית ברמה חלקית בלבד.
בעת הראיונות הקבוצה עברה משבר שבעקבותיו פרשו חמישה חברים, והחל תהליך של גיבוש ובנייה מחדש של הקבוצה. חרף המשבר, סדר היום של הקבוצה לא השתנה והוא נוגע ל"פתרונות דיור לזקנים ולצעירים בודדים ומאבק נגד תנאי החייים והתנכלויות של סוכני הקליטה באמצעות גורמים 'כוחניים' כמו הוצאה לפועל והמשטרה" (שיחות ווטסאפ, 15-18 בדצמבר, שם הקבוצה "אנחנו כאן כדי להישאר").
אמנם, רוב חברי הקבוצה לא השתמשו מימיהם במחשב, אך לרובם יש טלפונים חכמים, ועל פי עדותם של כמה מהחברים הם משתמשים בהם לא רק לניהול שיחות טלפוניות רגילות: הם מצלמים תמונות, מקליטים קולות ושולחים הודעות לחברי הקבוצה האחרים. חברי הקבוצה נפגשים אחת לשבועיים-שלושה בתל אביב, ובין המפגשים הם מקיימים שיחות ועידה טלפוניות, וכן קשר קבוצתי באמצעות הרשת החברתית "ווטסאפ".

 

ממצאי המחקר

משתתפי המחקר חילקו את סדר היום הפוליטי-קהילתי שלהם לשישה חלקים: השגת פתרונות דיור לדרים במרכזי הקליטה כדי שיוכלו להתחיל "חיים רגילים" בישראל; שיפור תנאי החיים במרכז הקליטה; יצירת חיבור בין כל בני הקהילה האתיופית בישראל, ותיקים וחדשים; השגת יחס של כבוד ומניעת זלזול והתעמרות מצד סוכני הקליטה (עובדים מטעם רשויות הקליטה); השתתפות במאבק ארצי נגד תופעות של אפליה וגזענות כלפי הקהילה האתיופית בישראל; מאבק להשלמת העלייה של בני המשפחות שלהם שנשארו בגונדר שבאתיופיה.
לתפיסתם, שיפור היכולות שלהם בשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"תים) עכשוויים עשוי לקדם את המאבק שלהם לשיפור תנאי החיים שלהם בישראל. הידע והמודעות של הפעילים בנוגע לפוטנציאל של טמ"תים הוא מגוון, ונע בין מודעות גבוהה לארבעת המאפיינים של המדיה החדשים: רב-תיווכיות (multi-mediality), הידודיות (אינטראקטיביות), ניידות ושפע (Schejter & Tirosh, 2014) ובין מודעות בסיסית שמסתכמת ביישומים פשוטים יותר של העברת דוא"ל, העברת תמונות וניהול שיחות בסקייפ.
לפעילים ציפיות גבוהות מטכנולוגיות המידע ותקשורת החדשות והם מאמינים כי בזכות הנגישות לטכנולוגיות אלה יוכלו להפיץ את סדר היום שלהם בציבור, הן בקרב בני הקהילה והן בקרב כל הציבור הישראלי. אצל חלקם אף אותרה ציפיה להפצת סדר היום שלהם ברמה הבינלאומית ותקווה להתייחסות מצד מדינות וגופים שונים. המשמעות של יכולת ההפצה היא גיוס של שותפים ותומכים למאבק שלהם, או בלשונם, סיוע של ההמונים במימוש "המטרות הקדושות" שלהם.

בניגוד למסורת המחקרית של "אליטות הידע" הרואה במשתתפים במחקר אובייקטים למחקר, המחקר שואף לפתח דרכים של שיתוף פעולה ושל דיאלוג באיסוף המידע ובטיפוח עמדה ביקורתית וחיזוקה, כדרך לשיפור תנאי חייהם של המשתתפים. במילים אחרות, שיטות איסוף הממצאים וניתוחם נעשית מעמדה ביקורתית, אשר לפיה המציאות היא תוצר של הבניות חברתיות ושל יחסי כוח. הגישה הביקורתית משמשת בסיס תאורטי לתנועה המטפחת רכישה ופיתוח של ידע בידי קבוצות מודרות בחברה .


 

תקציר המחקר של שולה מולא מאוניברסיטת בן גוריון לקוח מחוברת התקצירים של כנס האגודה הישראלית לתקשורת, שנערך במכללה האקדמית כנרת ב- 17.4.2016

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.