728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

יצא שכרנו בהפסדנו

יצא שכרנו בהפסדנו
אילוסטרציה. צילום: CC BY-NC-ND 2.0) Olivier .BOUTEN)

מרכז אדוה: השכר הנמוך של העובדים, בעיקר הנשים, הוא בין הגורמים העיקריים לכך שפריון העבודה בישראל הוא בין הנמוכים בקרב המדינות המפותחות

השכר הנמוך שמקבלים העובדים, ובפרט הנשים, והשיעור הגבוה של עובדים זרים המועסקים בתנאים ירודים, הם בין הגורמים העיקריים לפריון העבודה בישראל, שהוא בין הנמוכים בקרב המדינות המפותחות. כך קובע מסמך חדש של מרכז אדוה לחקר החברה והמשק בישראל שהוכן לקראת ה-1 במאי.

 

הדו"ח, אותו חיברו ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, עו"ד נוגה דגן-בוזגלו ורותם זלינגר, שולל את הסבריהם של אנשי האוצר, בנק ישראל וחלק מהאקדמיה ולפיהם פיריון העבודה הנמוך בישראל הוא תוצאה של רמה נמוכה של הון לעובד; הוצאה ביטחונית גבוהה, משקל גבוה של עובדים צעירים שלא צברו ניסיון או פעילות כלכלית "בשחור", ומצביע על הסבר בסיסי יותר: המדיניות העקבית של הממשלה להוזלת עלות העבודה, המתמשכת כבר לפחות 30 שנה – מאז הפעלת תוכנית החירום לייצוב המשק ב-1985. "עלות העבודה אכן קוצצה, לטובת המעסיקים, אלא שזה בא על חשבונו של המשק כולו", אומרים מחברי הדו"ח.

 

אנשי מרכז אדוה אומרים שישראל מתאפיינת בשיעור גבוה של שכירים המועסקים בשכר נמוך – עד 2/3 מהשכר החציוני במשק. שכר נמוך משקף השקעה מעטה בעובדות ובעובדים – בהכשרה מקצועית, בתנאי העסקה, במיכון, ומכאן הפריון הנמוך. מאפיין שני נוגע לעבודת נשים: שיעור ההשתתפות של נשים ישראליות גדל בעשורים האחרונים, אך 36% מהן קיבלו ב-2014 שכר נמוך (עד 2/3 מהשכר החציוני במשק) – נתון המרמז על תעסוקה שאינה מצריכה השכלה על תיכונית או הכשרה מקצועית קודמת, ומכאן פריון נמוך. כמו כן בישראל קיים שיעור גבוה של עובדות ועובדים זרים, המועסקים בשכר נמוך ובתנאים ירודים. במקרים רבים עובדים אלה הם תחליף זול להשקעה במיכון ובאוטומציה, המאפשרים פיריון גבוה יותר.

 

"בעשורים האחרונים הצטמק חלקם של העובדים, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית", כותבים סבירסקי, קומור- אטיאס, דגן -בוזגלו וזלינגר. לדבריהם, ב-2015 הוא עמד על 57% – השיעור הנמוך ביותר מאז 2000, אז חלקם של העובדים עמד על 65%. "זהו תהליך שהתרחש במרבית הארצות החברות בארגון ה- OECD אך אין בכך בכך כדי לנחם, שכן הנסיבות שביסוד התהליך שונות במידה מסוימת מארץ לארץ וההתמודדות עם התוצאות היא במידה רבה משימה של כל ארץ בנפרד. מכל מקום, התוצאה היא פגיעה ארוכת טווח בפריון: עובדים ועובדות ' זולים' הם עובדים שאינם מצריכים הדרכה והכשרה מקצועית, ואילו הם עצמם אינם יכולים להשקיע בהשכלה של ילדיהם, בוודאי לא כאשר המדיניות התקציבית מבוססת על העברה של חלק גדול מנטל המימון של השירותים החברתיים ממשרדי הממשלה אל משקי הבית. כל אלה יוצרים פריון נמוך – ואולי פריון נמוך עוד יותר – בדור הבא".

 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אינה נוהגת לפרסם נתונים על ההתפלגות של עוגת ההכנסה הלאומית לפי עשירונים. אנשי מרכז אדווה אומרים כי כי נתונים כאלה, אילו פורסמו, היו מצביעים על הצטמקות גדולה עוד יותר בחלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית, שכן הקטגוריה "עובדים" כוללת גם בעלי שכר במיוחד, כדוגמת המנהלים בחברות הציבוריות, ששכרם זינק בעשור האחרון.
באשר לעובדים הפלסטינים: העסקתם משרתת בטווח הקצר את המעסיקים הישראלים, המקבלים כוח עבודה זמין וזול, ובו בזמן גם את הכלכלה הפלסטינית. אולם לטווח ארוך, הדבר פוגע בשני הצדדים: הוא פוגע ביכולת של הפלסטינים לפתח משק עצמאי ובישראל הוא פוגע בעובדים מקומיים וברמת הפריון של המשק, עקב השתרשות נורמות של היעדר הכשרה מקצועית ושכר נמוך.

 

"נראה שרק המנהלים הבכירים בישראל ניחנים בפריון גבוה, אם לשפוט לפי גובה התגמול שלהם שגדל משנה לשנה", אומרים באירוניה מחברי הדו"ח. הם מציינים שבשנים 2014-2015 המנכ"לים של תאגידי "תל אביב 100" תוגמלו בממוצע בסכום שנתי של 5.1 מיליון שקלים בשנה, או 425 אלף שקלים בחודש, שהם פי 44 מהשכר הממוצע במשק ופי 91 משכר המינימום.

 

אנשי אדוה טוענים שבתום שלושה עשורים של הורדת עלות העבודה בישראל, הגיע הזמן לשנות כיוון. לדבריהם, העלאה של פריון העבודה מחייבת להגדיל את ההשקעה בכלכלה הריאלית (במקום, למשל בפיננסים) ולהשיג הסדר מדיני עם הפלסטינים ואף מדינות נוספות באיזור."אך היא מחייבת גם מעבר למדיניות שכר נדיבה ושוויונית יותר, במקביל הגדלת חלקה של המדינה במימון השירותים החברתיים, כולל בהשכלה להכשרה מקצועית".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.