728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

עניין ציבורי ראשון במעלה

עניין ציבורי ראשון במעלה
ד"ר רונן ברגמן.צילום: דור מלכא

"ידיעות אחרונות" והעיתונאי רונן ברגמן עתרו לבג"ץ להצטרף כצד להליך שנועד לנסות למנוע את פרסום הדו"ח על המכון לרפואה משפטית וקשריו עם הפרקליטות

ידיעות אחרונות והעיתונאי רונן ברגמן עתרו לבג"ץ בבקשה להצטרף כצד להליך בו מנסים גורמים מפרקליטות המדינה למנוע את פרסומו של דו"ח רגיש וחריף אודות המכון לרפואה משפטית, והיחסים שלו עם התביעה הכללית.

 

הדו"ח המדובר הוכן בשנה האחרונה בידי השופטת הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות והצוות שלה. הדו"ח עוסק במערכת היחסים הרגישה שבין המכון לרפואה משפטית בתקופת ניהולו של פרופ' יהודה היס ובין פרקליטות המדינה. המכון הוא הגוף המרכזי שסיפק חוות דעת מומחה למשפטים פליליים רבים, מהם החמורים ביותר בישראל- רצח, הריגה ואונס, ועל פי עדויות הרופאים שלו אנשים נשלחו לתקופות מאסר ארוכות. הדו"ח הוגדר בידי מי שקרא את הטיוטה שלו כ"רעידת אדמה לשלטון החוק בישראל" ונאמר כי הוא כולל מסקנות חמורות ביותר.

 

לאחר הפצת טיוטת הדו"ח לאנשי הפרקליטות עתרו בסוף מרץ לבג"ץ 11 פרקליטים מטעם המדינה העוסקים בעניינים פליליים חמורים לבג"ץ בתביעה שיאסור את פרסומו. הפרקליטים טוענים כי נציבת מערך הביקורת פעלה בחוסר סמכות וכי אסור היה לה לבקר מקרים ספציפיים. בג"ץ הוציא צו ביניים המורה בשלב זה להשאיר את הדו"ח, כמו גם את שמות הפרקליטים העותרים, חסויים, עד לקיום דיון בעניין.

Abukebir038

המכון לרפואה משפטית. צילום: Ori

בדצמבר 2000 פירסם רונן ברגמן  ב'ידיעות אחרונות' את התחקיר הראשון על המכון בניהולו של פרופ' יהודה היס ובעקבותיו עוד עשרות כתבות. ברגמן: "התחקירים חשפו שורה של מעשים חמורים ובראשם גניבה וסחר באלפי אברים למטרות מחקר וקבלה תמורתם של כסף וקרדיט אקדמי. בנוסף התגלה כי רופאים במכון, במרכזם היס, העידו בבתי משפט עדויות על נתיחות שכלל לא ביצעו. במקרים אחרים, השתנו חוות הדעת של רופאים במכון על פי שינויי הגירסאות שנמסרו למשטרה בחקירה וכדי להתאים להם כשיגיעו לבית המשפט; מקור פנימי בעל מצפון מתוך המכון עזר לסניגורים במשפטים פליליים להפריך חוות-דעת אשר גרמו לעיוות דין חמור שעלול היה להוביל להרשעה בלתי מוצדקת. המכון הגיש במקרים רבים את חוות הדעת שהייתה נוחה לפרקליטות וחפפה את כתב האישום".

 

"בעקבות סדרת התחקירים נאלץ היס בסופו של דבר לסיים את תפקידו", אומר ברגמן. "נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל, החליטה לחקור את הנושא כולו. אנשיה עמלו, אספו מסמכים וראיינו עדים רבים (גילוי נאות- אני אחד מהם). התוצאה, כאמור, לפחות לפי מי שקרא את הדו"ח- קשה ביותר".

 


ד"ר רונן ברגמן: "מה יהיה על הציבור שצריך להיות בטוח כי אותו איזור רגיש – היחסים שבין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית – הוא אכן טהור וחף משחיתות או לכל הפחות מיתר אמביציה? כיצד ייתכן שאחרי כל מה שנחשף אודות המכון עדיין מבקשים פרקליטים להסתיר עובדות ולקבור את האמת, תרתי משמע, עמוק באדמה?"


 

באפריל השנה התפטרה גרסטל מתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות. "היא הבינה כנראה שלא תיתכן ביקורת אמיתית על הפרקליטות והתפטרה מתפקידה", אומר ברגמן. "אבל מה יהיה על הציבור שצריך להיות בטוח כי אותו איזור רגיש – היחסים שבין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית – הוא אכן טהור וחף משחיתות או לכל הפחות מיתר אמביציה? כיצד ייתכן שאחרי כל מה שנחשף אודות המכון עדיין מבקשים פרקליטים להסתיר עובדות ולקבור את האמת, תרתי משמע, עמוק באדמה?"

 

בעתירה שהגישו עורכי הדין מיבי מוזר ושירה בריק – חיימוביץ' מבקשים "ידיעות אחרונות" ורונן ברגמן שבג"ץ יצרף אותם במעמד של "ידיד בית המשפט", הליך מיוחד בו גורם חיצוני להליך טוען כי יש לו עניין ויכולת לתרום לבירור האמת ולמשפט צדק. " דומה כי לא יכול להיות חולק שלעתירה לגנוז את דו"ח הנציבות, למנוע את פרסומו או להטיל חיסיון על תוכנו – יש השלכות ציבוריות ונורמטיביות מרחיקות לכת", נכתב בעתירה. "הסתרתו הגורפת של דו"ח מעין זה בנושא ציבורי מרכזי מעיני הציבור בישראל (כנדרש בעתירה) היא בעלת השלכה רוחבית ועקרונית החורגת מנסיבותיו של המקרה בתיק זה. "

 

העתירה כוללת שורת נספחים ארוכה ובתוכה סדרת התחקירים שידיעות אחרונות מפרסם אודות המכון מאז שנת 2000, במסגרתה גם גילויים קשים על יחסים לא ראויים לכאורה שבין הפרקליטות ואנשי המכון. עוד צורפו פרסומים על כי המשטרה ופרקליטות המדינה עשו מאמצים רבים שלא להעמיד את היס לדין על מעשיו.

 

בעתירת העיתון נטען כי אין כל מקור סמכות חוקי להטלת חיסיון או איסור פרסום על הדו"ח. "[הפרקליטים] העותרים הם משרתי ציבור, עובדי מדינה, אשר פועלם אמור להיות חשוף, גלוי ומוצג לעין כל. העותרים הם שליחיו של הציבור כאחת מרשויות אכיפת החוק, ולא יעלה על הדעת כי מי שאמירותיהם, פעולותיהם ומסמכיהם חשופים לעין כל בבתי-המשפט כנגזרת של עקרון העל פומביות הדיון, ואשר פעולותיהם ודבריהם מובילים לחריצת דינם של אזרחי המדינה לכף חובה או זכות – יבקשו לאסור פרסומו של דו"ח אשר ממצאיו או מסקנותיו אינם נושאים חן בעיניהם." עוד נטען בבקשת העיתון כי הטלת חסיונות על ממצאי הדו"ח, הפרשות והנושאים הנדונים בו, אשר ייתכן שיש בהם אישוש ואשרור לתחקירים, כתבות וידיעות אשר פרסם העיתון – תוביל לתוצאה שעלולה לגבול באבסורד: הסתרת ממצאים ומסקנות רשמיות שיש בהם עניין ציבורי ראשון במעלה דווקא לאחר שגורם רשמי גיבש אותן.

 

הפרקליטים שעתרו למניעת פרסם הדו"ח התנגדו לבקשת העיתון וברגמן להצטרף לעתירה, וטענו, בין השאר, כי ההכרעה בשאלת סוגיית פרסום הדו"ח מתמקדת בשאלת סמכותה של גרסטל לחברו, וכי לא מעורבים בעתירה שיקולים של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.

 

בג"ץ קבע כי עתירת ידיעות אחרונות תידון ביחד עם הדיון בפרשה כולה, שנקבע לתחילת יולי.


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.