728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אין ארוחות בסוד

אין ארוחות בסוד
רון דרמר, שגריר ישראל בארה"ב

העליון קיבל את ערעור "הארץ" וברק רביד וחייב את משרד החוץ לחשוף את שמות המשתתפים בארוחת חג שנערכה בביתו של שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר

בית המשפט העליון קיבל היום (שני) את ערעורם של עיתון "הארץ" והעיתונאי ברק רביד וחייב את משרד החוץ לחשוף את שמותיהם של כל המשתתפים בארוחת ליל 'סדר שני' שנערכה בביתו של שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר לפני כשנתיים. בכך, הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, וקבע, ברוב דעות, כי חזקה שהמשתתפים באירוע בעל אופי רשמי, המתקיים בתנאים של פומביות, מסכימים לגילוי עובדת השתתפותם בו, ולכן לא נדרשת פנייה אליהם על מנת לאשר זאת.

 

ב-15 באפריל 2014 התקיימה בביתו של שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, ארוחת "סדר שני" שבה השתתפו בני משפחתו הגרעינית, חלק מבני משפחתו המורחבת, וכן אורחים נוספים. זהותם של חלק מאורחים אלה היא ידועה – מאחר
שפרסמו את דבר השתתפותם בה, ובכלל זה מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, העיתונאית אנדריאה מיטשל, והכומר גארי באואר. ברק רביד הגיש למשרד החוץ בקשה לפי חוק חופש המידע, לקבלת פרטים אודות הארוחה – את שמותיהם של המשתתפים בה ופרטים נוספים כדוגמת עלויות. בקשה זו נדחתה, למעט בכל הנוגע למנות שהוגשו בארוחה.
בהמשך לכך, הגישו הארץ והעיתונאי עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ובה דרשו לקבל את הפרטים האמורים. המשיב הוסיף להתנגד לגילוי הפרטים וטען כי יש בגילוי מידע מסוג זה כדי לפגוע בקשרי החוץ של מדינת ישראל ומשום כך אין למסרו.בית המשפט המחוזי דחה את העתירה ועמד על כך שלכאורה הפונים לא הראו מהו הטעם שבשלו הם זקוקים למידע. הוא הוסיף והטעים כי אף המשיב לא הצביע על פגיעה מיוחדת הכרוכה בגילויו של המידע, אך סבר שבנסיבות העניין לא נמצאה הצדקה להיענות לבקשה.  עיתון 'הארץ' עתר לבית המשפט העליון והוגש ערעור על קביעה זו.

 

בערעור בבית המשפט העליון, טען משרד החוץ שערוצי הדיפלומטיה של מדינת ישראל מחייבים לשמור על בית השגריר כמעין "טריטוריה בטוחה" שבאיה יכולים לשים מבטחם בכך שזהותם לא תימסר, והצביע על חשש מפני יצירת אפקט מצנן שיפגע ביכולתם של אנשי משרד החוץ להיפגש עם נציגים של מדינות וארגונים זרים שאינם מעוניינים שדבר הפגישה עמם יתגלה.

 

"הארץ" ורביד טענו כי בית המשפט המחוזי שגה בהפכו את נטל ההוכחה בדבר גילוי המידע. לשיטתם, טענו, הם זכאים לקבל את המידע על-פי הוראות הדין, ועל משרד החוץ רובץ הנטל להצביע על טעמים לאי-גילויו. בהקשר זה טענו "הארץ" ורביד כי על משרד החוץ להראות שקיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית ביחסי החוץ של המדינה על-מנת להימנע מגילויו של המידע. עוד טענו המערערים כי הטעמים שהוצגו על-ידי משרד החוץ לאי-הגילוי הם כלליים ולא נוגעים למקרה הספציפי. לטענת "הארץ ורביד, לפי החוק הם אינם נדרשים לפרט את הטעם לעניינם במידע המבוקש, ומכל מקום כאשר מדובר בעיתונות, אין לו לעיתונאי עניין "פרטי" במידע ועניינו נובע מתפקידו – הבאת המידע לידיעת הציבור.

 

השופטת דפנה ברק-ארז קיבלה את הערעור וחייבה את משרד החוץ לחשוף את שמותיהם של כלל המשתתפים בארוחה. השופטת ציינה כי העניין נראה על-פניו פעוט יחסית, אך למעשה משתקפים בו שיקולים עקרוניים הנוגעים לדיני חופש המידע ולאינטרסים הציבוריים נגד הגילוי.

 

בית המשפט קבע כי נקודת המוצא להכרעה במקרה זה צריכה להיות בחינת כל בקשה לגילוי מידע לגופה ללא "חסינות" מוקדמת לעניין שנטען לגביו כי הוא קשור ביחסי חוץ, אם כי תוך נקיטת גישה זהירה במקרים שבהם מועלית טענה קונקרטית של הגנה על יחסי חוץ.

עוד ציינה השופטת ברק-ארז כי נציגיה של מדינת ישראל בחו"ל הם משרתי ציבור ופעילותם אמורה להיות כפופה לביקורת ציבורית ולדיון ציבורי. הובהר, כי אמנם מעטה כזה של סודיות מובטחת מראש עשוי להיות נוח לעתים, אולם הוא גם עלול לכסות על עניינים שראויים לביקורת ציבורית. לדעת ברק-ארז, בהתייחס לאירוע שנעשה מטעמה של רשות, לרבות במתכונת של ארוחה חגיגית, מסיבה או קבלת פנים גדולה – כאשר מדובר בבקשה לגילוי שמותיהם של משתתפים באירוע, שאלת הפגיעה בצדדים שלישיים ממוקדת בשאלת זכותם לפרטיות.

 

לדבריה, הנחתם של המשתתפים צריכה להיות ששמותיהם לא יישארו בגדר סוד ולכן ממילא אין לומר שחשיפת שמותיהם פוגעת בהם. עוד הוסיפה כי ניתן לומר שקיימת חזקה שהמשתתפים באירוע בעל אופי רשמי המתקיים בתנאים של פומביות מסכימים לגילוי של עובדת השתתפותם בו.

נדחתה עמדת משרד החוץ אשר הציג פטור רחב בכל הנוגע למפגשים במעונו של השגריר. השופטת קבעה כי אילו הטיעונים היו מתקבלים ללא כל הסתייגות הם היו עשויים להוביל למסקנה כי אין להתיר כל גילוי מלוח הפגישות ה"לא רשמיות" של הגורמים הבכירים במשרד החוץ וקשה להלום תוצאה כזו.

 

הנשיאה מרים נאור סברה, בדעת מיעוט, כי בטרם הכרעה לגופו של הערעור היה מקום לקבל את עמדתם של הצדדים השלישיים שהשתתפו באירוע. בעניין זה ציינה נאור כי לפי חוות הדעת מטעם משרד החוץ הנוהג באירועים מעין אלה הוא כי זהות המשתתפים לא נמסרת לגורמים לא מורשים או לא מוסמכים, ועל אף שהארוחה התקיימה לפני יותר משנתיים עד היום לא פורסמה הרשימה במלואה.

בנוסף ציינה כי עצם נוכחותם של עיתונאים באירוע אינה מצביעה באופן חד-משמעי על הסכמת המשתתפים לחשיפת שמותיהם ואין לשלול את האפשרות שהמוזמנים הניחו כי עצם הנוכחות במפגש והשיח כשלעצמו אינם לציטוט.


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.