728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

נסיון חיסול שלא צלח

נסיון חיסול שלא צלח
עמוס שוקן, מו"ל הארץ וקטע מחליפת המסרונים עם נוחי דנקנר.צילום עמוס שוקן: משה מילנר, לע"מ

מו"ל הארץ עמוס שוקן פרסם חליפת מסרונים עם נוחי דנקנר מהיום בו הודיעה אי.די.בי על רכישת מעריב: "בני הדודים נוחי ודני דנקנר ניסו לחסל את הארץ ודה מרקר"

"נוחי דנקנר ובן דודו דני דנקנר התכוונו לחסל את קבוצת 'הארץ'. פשוט כך. נוחי עשה זאת כמי שעמד בתחילת שנת 2009 בראש קונצרן אי.די.בי ודני עשה זאת כיו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים באותו זמן. דני דנקנר רצה לסלק את 'הארץ' בגלל כתיבה ביקורתית במרקר לאורך שנת 2008 – על התנהלות בנק הפועלים, הדירקטוריון שלו ועל הבעיות בחברות הפרטיות של דני ובני דודיו – ולנוחי היה חשוב שדני ישאר יו"ר בנק הפועלים, כי באמצעות הקשר והתלות של דני בו, הייתה לנוחי סוג של שליטה בנעשה בבנק מבלי שהיה בעל מניות או בעל תפקיד בבנק". כך אומר מו"ל קבוצת "הארץ", עמוס שוקן, יממה לאחר פרסום הכרעת הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, נגד דנקנר בפרשת הרצת המניות של חברת אי.די.בי. אחזקות.
הבוקר פירסם שוקן בחשבון הטוויטר שלו צילומי מסך מחליפת מסרונים בינו לבין דנקנר שהתקיימה ב-23 במרץ 2011, ביום שקבוצת אי.די.בי הודיעה על רכישת העיתון מעריב. מההתכתבות בין השניים עולה כי דנקנר הציע לפתוח דף חדש לאחר תקופה ארוכה של מחלוקת על הקו של דה מרקר, בעיקר בסוגיית הריכוזיות במשק – שדנקנר ראה בו קו שמכוון נגדו – ועל רקע שורה ארוכה כתבות ביקורתיות שהתפרסמו בדה מרקר על אופן התנהלותם העסקית של נוחי דנקנר ודני דנקנר.

 

 

– מדוע מצאת לנכון לפרסם את חליפת המסרים ביניכם דווקא כעת? זה קשור בהכרעת הדין מאתמול?

"זה קשור לאו דווקא להכרעת הדין, אלא לכך שהנושא של דנקנר חזר לסדר היום הציבורי. הרגשתי שחשוב לפרסם את הדברים, כי הם מראים משהו על יחסי התקשורת עם העולם העסקי, יחסים שלפחות במקרה של דנקנר וקבוצת הארץ, גלשו למסלול בלתי מתקבל על הדעת ואף מסוכן."

 


שוקן: " נוחי החל בחרם עלינו. שום חברה שבשליטתו, ולא משנה באיזה ענף של המשק, לא פירסמה אצלנו מודעה אחת. במקביל, כל אחת מחברות איי.די בי. הודיעה לנו יום בהיר אחד שהיא מפסיקה את המינוי על 'הארץ'. בנק הפועלים, שאף הוא נקט כלפינו בחרם מודעות, אילץ אותנו לפרוע הלוואות, בעוד שלמעריב של נמרודי, שהיה במצב גרוע בהרבה, הבנק הגדיל את מסגרת האשראי ב-50 מיליון שקל"


 

– מדוע אתה חושב כך?

הקונצרן בראשו עמד דנקנר היה סמל של ריכוזיות במשק. זה נתן לדנקנר כח ושליטה במשק ודנקנר רצה לשמר את הכח ואף להגדילו. כשדנקנר החליט על רכישת מעריב המרקר היה בשיא הקמפיין נגד הריכוזיות במשק. יש לי יסוד להאמין שהמטרה העיקרית של הרכישה היתה ליצור תחרות ל"הארץ" שתביא לחיסולו, כדי שהמרקר יפסיק להטריד, ואולי על הדרך גם ליצור עמדת השפעה מול פוליטיקאים ובכירים שיצטרכו לדון בריכוזיות, ובכלל. דנקנר רכש את מעריב שהיה אחרי שנים של הפסדים גדולים, ובמצב שלא היה אפשר להבריא אותו".

AS2

קטע מחליפת המסרונים בין דנקנר לשוקן

– מה היה בביקורת שהתפרסמה בדה מרקר שכל כך הרגיז את דנקנר?

"תראה, אני ספרתי לא פחות מ-32 כתבות ביקורתיות בדה מרקר בשנת 2008 על בנק הפועלים, תפקוד הדירקטוריון של הבנק וההסתבכויות של החברה הפרטית של יו"ר הבנק, דני דנקנר. התלות של דני בנוחי ידועה, ולנוחי כהונתו של דני כיו"ר הבנק היתה חשובה ביותר, כי באמצעותו למעשה המידע של הבנק היה נגיש לו, וגם השפעה על הנעשה בו, מבלי שהיה לו כל מעמד רשמי בבנק.  השניים לא ישבו בשקט לנוכח כתבות אלה וכבר מ-2008, עם קריסת חברת ליהמן ברדרס והמשבר הכלכלי העולמי, הם ראו לנגד עיניהם הזדמנות להיפרע מקבוצת 'הארץ', עד כדי חיסולה. וזאת, במקביל לניסיונות לשקם את מעריב"

 

– באיזו דרך הם התכוונו לעשות זאת?

" נוחי החל בחרם עלינו. שום חברה שבשליטתו, ולא משנה באיזה ענף של המשק, לא פירסמה אצלנו מודעה אחת. במקביל, כל אחת מחברות איי.די בי. הודיעה לנו יום בהיר אחד שהיא מפסיקה את המינויים על 'הארץ'. מדובר במאות מנויים. בנק הפועלים, שאף הוא נקט כלפינו בחרם מודעות, אילץ אותנו לפרוע הלוואות, בעוד שלמעריב של נמרודי, שהיה במצב גרוע בהרבה, הבנק הגדיל את מסגרת האשראי ב-50 מיליון שקל".

 

– והלחץ הזה השפיע על מצבם של "הארץ" ו"דה מרקר"?

"היינו לחוצים מאוד לא רק מהצעדים המטרידים שאי.די.בי. ובנק הפועלים נקטו כלפינו אלא גם בשל ההרעה במצב הכלכלי במשק. ב-2009 נאלצנו לבצע קיצוצי שכר ולפטר עובדים. אגב, כשאי.די.בי כבר היתה הבעלים של מעריב, וגם חוק הריכוזיות כבר עבר, נפגשתי כמה פעמים עם נוחי ביוזמת אדם מקורב אליו, כדי לראות אם יש שיתופי פעולה אפשריים בין הארץ למעריב, אשר יביאו חסכון כספי לשתי החברות. זה כבר היה בשלב שנוחי הבין שמעריב זולל כסף, שהוא לא יוכל להחזיק בו, וכשנקרתה לו ההזדמנות מכר את השליטה לשלמה בן צבי. אמרתי לו אז שהוא עשה מעשה נכון."

 

-אפשר להניח שהכרעת הדין אתמול נגד דנקנר לא הפתיעה אותך.

"אני לא מומחה למשפט שוק ההון, אבל היה ברור שזה מה שיקרה. אליעזר פישמן אמר פעם שבכל הסתבכות עסקית יש עבירות פליליות, גם כשהן קשורות להלנת שכר העובדים. הרושם החיצוני שדנקנר הותיר במשך שנים היה של אדם מקסים, מבריק, שקשה לעמוד בפני הקסם האישי והעיניים הכחולות שלו. אבל קרה לו משהו. הכל היה יכול להיות אחרת. אילו, אחרי שקנה את אי.די.בי. במינוף מאוד גדול, הוא היה מתמקד בביזנס ולא בכמה הוא גדול ומשפיע, הוא היה יכול להיות בעליו של קונצרן מצליח. נוחי איבד כנראה את העניין בדו"חות הכספיים של עצמו ובשורת הרווח. הוא לא הבין שרווח של 50% בענף הסלולר לא מובטח לדורות. צריך לקוות שיש פה לקח – שהמשק יתנהל בעתיד טוב יותר, בלי שאיפות גדלות חסרות גבולות של מישהו. וכן, לדה מרקר היה בהחלט חלק במה שאירע בסופו של דבר לדנקנר כפי שהדבר מתבטא בהכרעת הדין".

7 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

7 תגובות

  • יוסי
    6 ביולי 2016 @ 9:39 am, 9:39 am

    חבל מאוד שלא הצליחו לחסל את עיתון הארץ לפני שהפך להיות מופע של אכזריות, אלימות, התנשאות במסווה של כתיבה מתחכמת ע"י רוגל אלפר, ליסה פרץ, גליה יהב, שגיא כהן ועוד מכתבי הארץ. אבל מה חשוב הסגנון של הכתיבה כשהערכים המונחלים ע"י העיתון הם אנטי אנושיות, זלזול באנשים, אכזריות ורוע ועוד רוע ועוד רוע. הכל כדי להשיג עוד כמה קוראים שיימשכו אל הצהוב והנמוך הזה.

    הגב
    • תמר ס. @יוסי
      6 ביולי 2016 @ 12:38 pm, 12:38 pm

      אין כמו הכתבה הזו כדי להצביע על קשרי הון – שלטון – עיתון. ועל הלחצים שמפעילים גורמים פיננסיים על כלי התקשורת בישראל. "הארץ", יחסית לעיתונים אחרים, עומד בפרץ ומנסה לשמור על עצמאות.

      הגב
    • שמואל@יוסי
      7 ביולי 2016 @ 9:22 am, 9:22 am

      הארץ- דה מרקר עיתון איכותי. גם כאשר איני מסכים עם חלק מדעות הכותבים אני נהנה לקוראו. במקרה של דנקנר התפתחה מלחמה , לעיתים מוגזמת, סופה בפסק הדין שידוע לכל.

      הגב
  • נדב
    6 ביולי 2016 @ 1:10 pm, 1:10 pm

    כל ההתנהלות הקלוקלת התאפשרה בכך שהיתה פרה חולבת, שהיא שוק הסלולר. פרה זו חלבה מהציבור כסף רב והעבירה אותו לטייקונים, במקרה הזה לנוחי דנקנר.
    לכן, היה אפשר להתנהג במגלומניות ולהפעיל את כל הקפיטליזם החזירי במלוא הכוח. ברגע שעשו רפורמה בשוק הסלולר, התרוקנה הפרה, וכל ההוצאות של המיליונים (שכר למקורבים, דיבידנדים, ניהול רשלני) גרמו לפשיטת הרגל.
    חייבים ללמוד מכך לקח חשוב וצריך להוריד את הריכוזיות במשק. הריכוזיות הזו מביאה לקפיטליזם חזירי שבו החזק נהיה הרבה יותר חזק וממוטט את המתחרים היותר חלשים שלו.
    דנקנר ניסה למוטט את הארץ ואת דה מרקר, ולמזלנו לא הצליח.

    הגב
  • טלי
    7 ביולי 2016 @ 7:39 am, 7:39 am

    דה מרקר נלחם חזק על חירותו וזה לגיטימי. פחות הגון הם כמות המאמרים לפני פס״ד שפורסמו בדה מרקר במטרה להשפיע על האווירה בנושא…

    הגב
  • יונתן
    7 ביולי 2016 @ 3:13 pm, 3:13 pm

    ציטוט מישראל כלוף: "התנהל באנושיות, הגינות ורוחב לב כלפי אנשים במגזרי ארץ שונים"

    אתה מודע לעובדה שהנדיבות הבלתי מתפשרת והאינסופית שלו היתה עם כסף לא שלו, נכון? אתה יודע שהוא תרם רת כספי החברות שאותן הוא ניהל אבל לא היה הבעלים שלהן?

    ממש רוטשילד, גיבור ישראל – להקים מתנ"ס באשדוד בעשרים מליון שקל מכספי חוסכים לפנסיה, להזמין את ערוץ 2 לתשע בבוקר שיצלמו אותו גוזר סרט, להבין שהצוות של ערוץ 2 תקוע באיילון בפקק ולבטל (!!) את חניכת המתנ"ס (זה מקרה אמיתי משנת 2010)

    מר כלוף היקר, אלהים (שלא קיים אבל ניחא) נמצא בפרטים הקטנים… של כתב האישום.

    הגב
  • אלי סמוכה עורך דין
    8 ביולי 2016 @ 5:50 am, 5:50 am

    ישראל כלוף כניראה התבלבל

    הגב
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.