728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

עם שכפ"ץ בתא המטען

עם שכפ"ץ בתא המטען
תמיר סטיינמן, חדשות 2.

שנתיים למבצע צוק איתן: כל התחממות בגזרת עוטף עזה, הופכת שוב את כתבי הדרום לכתבים צבאיים, אך כולם מצביעים על השגשוג היחסי הפוקד את האיזור

"הכתבים האזוריים בדרום הם כתבים סמי-צבאיים בכל ימות השנה, וכאשר הגזרה בעוטף עזה מתחממת, אנו הופכים לכתבים צבאיים לכל דבר", אומר תמיר סטיינמן, כתב חברת החדשות של ערוץ 2 בדרום.
סטיינמן, תושב אשקלון, לוקח עמו שכפ"ץ לכל מקום אליו הוא נוסע במכוניתו, במסגרת עבודתו. "החלטתי לעשות זאת מאז מבצע צוק איתן, לפני שנתיים", הוא מספר. "לקראת סוף העימות, באתי לצלם את מקום הנפילה של טיל קסאם בחצר באחד הקיבוצים. ואז ראש המועצה האיזורית רץ וצעק אלי ולצוות הצילום שלי להתפנות מיד מהמקום לעבר אחד הבתים, כי התחיל מטח של פצמ"רים. במקרה אחר התמקמתי עם צוות הצילום על גג אחד הבתים בקיבוץ נתיב העשרה, ולפתע התחילו לירות עלינו. במזל ניצלנו.
לדבריו, בעקבות שני האירועים האלה הוא החליט שלא לזוז מהבית בלי שכפ"ץ בתא המטען. "טיפטופי הירי, ביניהם הטיל שנחת בשבוע שעבר בשדרות, על גג המרכז לגיל הרך, הם רק תזכורת למה שעוד נכון לנו בעתיד, אפילו בעתיד הלא רחוק. לא רק החמאס יצא פגוע מאוד בעקבות מבצע צוק איתן.  גם האוכלוסיה הישראלית בערים, במושבים ובקיבוצים של עוטף עזה יצאו עם שבר, לרבות מצוקה נפשית של רבים מהתושבים. הם הרגישו שהמדינה לא אתם וגם הצבא לא אתם".

 
– אבל אנו בתקופה הכי שקטה בדרום מזה 15 שנה והאירועים שהיו הם ככל הנראה חריגים.

"אמנם מאז צוק איתן עברו עלינו שנתיים שקטות, אבל ברגע אחד של נפילת טיל או ירי פצמ"ר, התחושות אצל התושבים חוזרות לאלה שהיו לפני שנתיים. התושבים ערים כל הזמן למה שקורה מתחת לפני הקרקע, תרתי משמע. אני מניח שהמלחמה הבאה מול החמואס בעזה היא רק שאלה של זמן. אל תשכח שהם מתעצמים, בונים עוד ועוד מנהרות ומפתחים כלי נשק חדשים".

 


תמיר סטיינמן, כתב חברת החדשות של ערוץ 2 בדרום: "מספר התושבים שמגיעים לאזור גדול ממספר העוזבים, אם כי לא מדובר בהכפלה של האוכלוסיה. צוק איתן יצר שבר גדול בקרב התושבים, בעיקר אצל אלה שמתגוררים בישובים צמודי הגדר. יש כאלה מבין ראשי הישובים שעובדים קשה כדי לשכנע משפחות צעירות ובעלי מקצועות נדרשים לבוא ולהשתקע בעוטף עזה"


 

– אני מתעקש להישאר אופטימי. יש הגירה חיובית לישובי עוטף עזה. מגיעים זוגות צעירים ובעלי מקצועות שונים, שמאמינים באפשרות לבנות חיים במקום.

– "מספר התושבים שמגיעים לאזור באמת גדול ממספר העוזבים, אם כי לא מדובר בהכפלה של האוכלוסיה. צוק איתן יצר שבר גדול בקרב התושבים, בעיקר אצל אלה שמתגוררים בישובים צמודי הגדר. כשהיה חצי יום של שקט במהלך המבצע, קראו לאלה שעזבו למרכז הארץ ולצפון לחזור, אבל תוך שעות האש התחדשה. עכשיו יש חשש ממנהרות, גם אם החומה הצפויה לקום תתרום מעט להרגעת החששות. יש כאלה מבין ראשי הישובים שעובדים קשה כדי לשכנע משפחות צעירות ובעלי מקצועות נדרשים, למשל מורים או בעלי מקצועות טכניים, לבוא ולהשתקע בעוטף עזה. לי אישית קשה קצת להבין את המניע של משפחות הרוצות להגיע לכאן. לדעתי,הסיבות העיקריות הן שתיים. ראשית, יש כאלה שעוברות לעוטף עזה מתוך אידיאולוגיה: דווקא לנוכח צוק איתן הן רוצות לחזק את התושבים שכבר גרים במקום, להזדהות עמם. הסיבה השניה היא ההטבות הכלכליות הכרוכות במעבר לעוטף עזה, ובעיקר הפטור ממס הכנסה עד לשכר של 19 אלף שקל – לא רע בכלל. מספר העוברים לעוטף עזה אינו מסתכם במסה גדולה, אך מדובר בכמה מאות, וזה בהחלט משהו".

 

מתן צורי, הכתב בדרום של ידיעות אחרונות, אומר כי הצפי של גורמי הצבא הוא שהשקט בגזרה יישמר, לפחות לתקופה הקרובה. "יש מסרים מהחמאס ולפיהן הוא אינו מעוניין בעימות. מצד שני, אנו בתקופה שבין המלחמות וברור שמתישהו הכל יתפוצץ, כי יש ארגונים סלפים וכנופיות שהן כביכול בשוליים, העוסקים בייצור של רקטות ומבצעים ירי – בלי לתאם זאת עם איש. החמאס, לעומת זאת, אינו פועל מתוך אמוציות, אלא מתוך מחשבה קרה וטקטיקה".

 


מתן צורי, כתב ידיעות אחרונות בדרום: "נראה לי שתושבי העוטף למדו לקחת את כל מה שקורה בפרופורציה. שאלתי כמה מתיישבים חדשים אם הם לא חוששים מהנפיצות של המצב, מאיזה טיל שעלול לנחות עלינו בכל רגע. הם ענו לי שבשרונה היה פיגוע קטלני בבית קפה בלי שום התרעה מוקדמת, עם ארבעה הרוגים ועשרות פצועים. פה לפחות יש אזעקת צבע אדום ויש לך 15 שניות כדי לרוץ למחסה"


 

– הסיוע ההומניטארי מתורכיה שהחל להגיע לרצועה, דרך נמל אשדוד, תורם לרגיעה?

"בכל יום פורקות את מטענן במעבר כרם שלום 850 משאיות, עם סחורה עבור הרצועה. החמאס מעוניין לשמר את המצב הזה, אחרי שספג מהלומה די רצינית במבצע צוק איתן. החמאס דואג לאוכלוסיה ברצועה, במידה מסוימת, אף כי מה שבראש מענייו אינו איכות החיים של התושבים, אלא הטרור. הסחורות שמגיעות מתורכיה בהחלט תורמות אף הן, בשוליים, לאינטרס של החמאס שלא להפר את הרגיעה, לפחות כרגע.

 

מתן צורי

מתן צורי, ידיעות אחרונות.

– והאווירה בקרב תושבי עוטף עזה משופרת לעומת המצב לפני שנה, למשל?

"האווירה בישובים בסך הכל מאוד טובה. הישובים מצויים בצמיחה דמוגרפית. יש הרחבות בקיבוצים וקליטה של תושבים חדשים. רוב העוברים לאזור מעדיפים להתגורר בישובים שמצפון לרצועה, כמו זיקים, נתיב הערה או ישובי שער הנגב, משום שמשם אפשר להגיע לתל אביב בתוך פחות משעה, ויש את קו הרכבת שעוזר להגיע למרכז ולצפון הארץ. לעומת זאת, הישובים הגובלים בגדר, ואשר מצבם הכלכלי קשה, כמו כרם שלום, סופה, חולית ונחל עוז, מתקשים למשוך אליהם מתיישבים חדשים".
לדברי צורי, ככל שיש אנשים שמחליטים לעזוב את האזור, הם לא עושים זאת בשל המצב הביטחוני. "נראה לי שתושבי העוטף למדו לקחת את כל מה שקורה בפרופורציה. שאלתי כמה מתיישבים חדשים אם הם לא חוששים מהנפיצות של המצב, מאיזה טיל שעלול לנחות עלינו בכל רגע. ומה הם ענו לי? שבשרונה היה פיגוע קטלני בבית קפה בלי שום התרעה מוקדמת, עם ארבעה הרוגים ועשרות פצועים. 'פה לפחות יש אזעקת צבע אדום ויש לך 15 שניות כדי לרוץ למחסה. ואני חייב לשבח את כיפת ברזל, שכמה וכמה אנשי צבא התנגדו להצבתה. היא עשתה עבודה מרשימה ומנעה אסונות בגוף וברכוש".

 


רמי שני, כתב גלי צה"ל בדרום, מספר שאחד התחביבים הנפוצים של תושבי עוטף עזה הוא לצאת לטיול רגלי במרחבים הסמוכים לישובים, בתום יום העבודה. "מצד אחד זה כיף, אבל מצד שני תמיד מקנן בהם החשש שמישהו מצידו השני של הגבול יפער חור בגדר ודרכו ייצאו מחבלים"


 

רמי שני, כתב גלי צה"ל בדרום, מספר שאחד התחביבים הנפוצים של תושבי עוטף עזה הוא לצאת לטיול רגלי במרחבים הסמוכים לישובים, בתום יום העבודה.

רמי שני

רמי שני, גלי צה"ל

"מצד אחד זה כיף, אבל מצד שני תמיד מקנן בהם החשש שמישהו מצידו השני של הגבול יפער חור בגדר ודרכו ייצאו מחבלים. חרף החשש שהשקט "ייעלם בין רגע", שני מצביע על שגשוג יחסי של האזור, מבחינה כלכלית, חברתית ודמוגרפית.

"בכמה מקומות פועלים להפשרת קרקעות, איזור תעשיה הולך ונבנה באיזור פתחת שלום ואילו בשדרות עומדים להקים מלון בוטיק. הצימרים בישובי העוטף וחוות הבודדים במערב הנגב נהנים מאורחים ופארק אשכול, שאמנם נמצא מעבר לקו 7 הקילומטרים מגבול הרצועה – שוקק מבקרים", הוא אומר. "אבל אני מודע לכך שבכל רגע אני עשוי להפוך לכתב צבאי, שזה אומר לעזוב באמצע את בדיקת המידע שהגיע אודות שחיתות בעיריה או בעניין מחירי התוצרת החקלאית ולהתחיל שוב להתרגל לשפה הצה"לית".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.