728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

דמוקרטיה מתגוננת?

דמוקרטיה מתגוננת?
אילוסטרציה.צילום: (Denis Bocquet (CC BY 2.0

שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן הפיצו את תזכיר "חוק הפייסבוק" שיאפשר למדינה לבקש מבית המשפט להורות על הסרת תכנים מהרשת

שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן הפיצו היום (שלישי) את תזכיר חוק "הסרת תוכן המהווה עבירה מרשת האינטרנט", המכונה "חוק הפייסבוק".

על פי הצעת החוק, בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לחברות אינטרנט, כמו פייסבוק או גוגל – שיורה להסיר מהרשת תוכן המהווה עבירה פלילית ויש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

 

בתזכיר נאמר כי "בשל מעמדו של חופש הביטוי כעיקרון יסוד בחברה הישראלית ועל מנת למנוע פגיעה בחופש הביטוי הלגיטימי הכולל גם ביקורת על מעשי השלטון, מוצע לקבוע שני תנאים מצטברים שרק בהתקיימם יוסמך בית המשפט ליתן צו להסרת התוכן: הראשון – שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית; התנאי השני – שהמשך הפרסום מהווה סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה"

 

"נוכח רגישות הדברים", נכתב, "מוצע לקבוע כי פנייה לבית משפט בבקשה למתן צו להסרת תוכן תוגש בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. בקשה לפי חוק זה תוגש בידי פרקליט מפרקליטות המדינה או תובע מהתביעה המשטרתית, שהוסמכו לכך על-ידי היועץ המשפטי לממשלה".

על פי התזכיר, גם אם אין בפרסום כדי להוות סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה, תיבחן במסגרת דיון בהערות שיתקבלו לתזכיר "אפשרות להסמיך גם את בית המשפט שהרשיע אדם בגין פרסום שפורסם על-ידו, להוציא צו המורה על הפסקת ביצוע העבירה באמצעות הסרת הפרסום נשוא העבירה". נאמר כי "בשונה מהסמכות המוצעת והמפורטת לעיל שתכליתה מניעת סיכון ממשי כמפורט, התכלית של הסמכת בית המשפט הגוזר את הדין להורות גם על הסרת פרסום היא מניעת המשך ביצוע העבירה על ידי מי שהורשע על-ידי בית המשפט".

 

עוד נאמר בתזכיר: "על מנת לאפשר למי שעלול להיפגע מהסרת הפרסום להשמיע את טענותיו, מוצע לקבוע כי לדיון בבקשה להסרת תוכן יזומנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל, או המפעיל של אתר האינטרנט בו פורסם התוכן וכן נציגי ספק שירות איתור אינטרנטי ככל שאין מניעה לזמנם בנסיבות העניין, ויתקיים דיון במעמד הצדדים. יודגש כי לעניין סעיף זה אין הכוונה להמצאה כדין והזימון יכול להיעשות גם בדרכים אחרות, כגון באמצעות יידוע על הדיון באמצעות שליחת דואר אלקטרוני.
ככל שקיים קושי ממשי לזמנם כאמור (למשל אם זהותם אינה ידועה; אם קיימים קשיים ממשיים לזמנם, כגון במקרים בהם הם נמצאים לפי המידע הקיים באזור או בחו"ל; אם מדובר בארגון טרור; אם קיימת דחיפות בהתחשב במידת הסיכון הנובע מהפרסום), על התובע יהיה לפרט בפני בית המשפט את הנסיבות שלא אפשרו את הזימון, ובית המשפט יהיה רשאי לקיים דיון במעמד צד אחד אם שוכנע כי לא ניתן היה, בנסיבות העניין, לזמן את מפרסם התוכן ואת מי מהגורמים הקשורים לאתר האינטרנט המנויים לעיל או אם הם זומנו כדין ולא התייצבו.
"מוצע לקבוע, כי לצורך הליך זה, רשאי בית המשפט להיזקק לראיות שאינן קבילות. צו להסרת תוכן שיינתן מכוח סעיף זה יכלול את פרטי הפרסום שיש להסיר וכן את המועד לביצוע הצו האמור.
מוצע לקבוע חובה לפרסם הודעה באתר משרד המשפטים בדבר החלטה להסיר תוכן, על מנת להבטיח שקיפות במקום בו ישנה פגיעה, גם אם מוצדקת, בביטוי, ולצורך יידוע הציבור בהחלטות כאמור על מנת לאפשר הגשת בקשה לעיון חוזר או לערער על ההחלטה. שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע בתקנות דרכים נוספות לפרסום ההודעה. ברי כי פרסום הודעה כאמור לא יכלול חזרה על התוכן המוסר והוא יעשה באופן שאין בו כדי לפגוע באינטרסים שהסרת הפרסום באה להגן עליהם".

 


אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.