728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

דיבה במציאות משתנה

דיבה במציאות משתנה
אילוסטרציה. צילום: (mkhmarketing (CC BY 2.0

בית המשפט קבע שאין לראות במי שעשה לייק או שיתוף לפוסט ברשת החברתית שלא הוא כתב והמהווה לשון הרע, כמי שפרסם לשון הרע

בית המשפט השלום בתל אביב קבע: כל פרסום של לשון הרע הוא ביטוי לשון הרע; לא כל ביטוי של לשון הרע הוא פרסום.

 

לראשונה נדונה בבית משפט השאלה האם עשיית לייק או שיתוף לסטטוס של אדם אחר מהווה לשון הרע כלפי הנפגע מצד מי שלחץ על הלייק או השיתוף.
 
התשובה לכך, קובע בית המשפט, היא לא, מאחר ואין במקרה זה כל פרסום – המתחייב מהוראות חוק איסור לשון הרע, על אף שעצם הלחיצה על לייק או שיתוף – מפיצה את הסטטוס הפוגעני לחברים נוספים ומרחיבה את מעגל התפוצה שלו.
מדובר בתביעה שהגיש "המקומון רמת גן גבעתיים" כנגד שני נתבעים שלחצו על לייק לסטטוס פוגעני כנגדו ושיתפו סטטוס אחר שגם הוא פוגעני.
 
השופט עודד מאור קבע שאין בעצם הלחיצה על כפתור הלייק או כפתור השיתוף, את יסוד הבעת לשון הרע, אלא אך את השלב השני, יצירת פעולת ההגעה של הסטטוס לאחר (זולת הנפגע), ומשכך לא ניתן לראות בפעולות אלה כ-"פרסום". פרשנות אחרת, פשטנית יותר, קבע בית המשפט, עלולה להוביל לתוצאה לפיה משתמשים רבים בפייסבוק "הופכים כנתבעים בפוטנציה וכמי שעוולו כלפי הנפגע, אך בשל העובדה שלחצו (ולעתים גם בלא משים או בשוגג) על כפתור הלייק או השיתוף ביחס לסטטוס לו נחשפו, שאורך חייו של הסטטוס – לפחות מבחינתם – הוא לכל היותר שניות בודדות שלאחריהן עברו כבר לסטטוס הבא".
 
לגבי יכולותם של נפגעים מפעולה כזו להתגונן, אמר השופט: "ישאל השואל, ומה יעשה אותו נפגע, אשר פורסמה לשון הרע כנגדו והנה היא מופצת לכל עבר על ידי משתמשים שונים רק בשל העובדה שסימנו לייק. התשובה לכך היא בנקיטת פעולה כנגד המפרסם הראשון, הוא המעוול והגשת תובענה כנגדו בשל לשון הרע (או במקרים המתאימים אף קובלנה פלילית). הנפגע יוכל לפעול להסרת הפרסום הפוגעני (שעם הסרתו של הפרסום הראשון, כאמור לעיל, כלל הפרסומים שנבעו ממנו נמחקים מהרשת החברתית פייסבוק). הנפגע יוכל לעשות זאת בין באמצעות פנייה לפייסבוק להסרת הפרסום הפוגעני ובין באמצעות פנייה לבית המשפט".
 
בית המשפט ניתח את חוק איסור לשון הרע, וקבע שלאור החידושים הטכנולוגיים יש להתאימו למציאות המשתנה, והכלים שקיימים בו אינם בהכרח מתאימים לעולם האינטרנט המתפתח בכל רגע. בית המשפט גם התייחס למקרים הקשים (שיימינג או פגיעה בקטינים) – תוך קביעת מבחן הפגיעה החד משמעית.


אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.