728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חשופים

חשופים
אילוסטרציהצילום: (Santiago Zavala (CC BY-NC 2.0

בעקבות הפריצה למחשבי עיתונאים בארה"ב, אומר הפרשן לענייני מודיעין וביטחון יוסי מלמן: אני יוצא מנקודת הנחה שכל מערכות התקשורת שלי פרוצות

"קל לפרוץ לכל מערכות התקשורת של הציבור הרחב וגם של העיתונאים. בעצם כל אדם צריך לצאת מנקודת הנחה שמערכת התקשורת שלו- טלפון נייד, אימייל, פקס ומחשב – חשופות וניתנות לפריצה, האזנה ויירוט" טוען העיתונאי יוסי מלמן המשמש פרשן לענייני מודיעין וביטחון של מעריב וג'רוזלם פוסט.

 
כיצד זה קורה ומי הם השחקנים?
"מבחינה טכנולוגית, לא מדובר במשהו חדש. כמובן שגוף שיכולתו הטכנולוגית מפותחת יותר יכול לבצע זאת ברמה גבוה ומתוחכמת יותר. ברור שמדינות וארגוני הביון שלהן הם המשתמשים הכבדים ביותר בלוחמת סייבר. הלוחמה הזו נעשית לכמה וכמה צרכים. היא יכולה לשמש לריגול במובן של איסוף מידע, בין מדינות ובין חברות מסחריות – מה שנקרא ריגול תעשייתי-מסחרי, שימוש למטרות פליליות כמו גניבת כסף מבנקים וגם למעקב של אדם נגד אדם אחר. מי שמבצעים את העבודה בשליחות של כל אלה הם האקרים – פצחנים בעברית או במילים פשוטות הפורצים. ללוחמת סייבר יש עוד פן והוא החמור יותר והמסוכן לאנושות. אפשר לפרוץ למחשבים ולשטות בהם כך שיגרמו גם לנזקים פיזיים. לדוגמה, פריצות למחשבים של חברת חשמל או של כורים גרעיניים במטרה לגרום להפסקות חשמל, לדליפות רדיו אקטיביות – ובעצם לאסונות כבדים.

 
סייבר זה לא רק ריגול ואיסוף מידע אלא גם פעילות חבלנית, במובן של פגיעה וחבלה בתשתיות פיזיות. למלחמת סייבר אין גבולות ואין חוקים".
 

éåñé îìîï

יוסי מלמן.

 
כלומר?
"במלחמה הקונבנציונאלית שאנו מכירים יש גבולות די ברורים של מה מותר ומה אסור. כמו למשל: אסור להרוג שבויים, אסור לפגוע באזרחים, יש לטפל בפצועי האוייב וכו'. אלא הם תקנות, חוקים ונורמות שגובשו במשך מאות בשנים ויצרו אמנות, חוקים ונורמות משפטיות בנושא- אמנות ז'נבה למיניהן, אמנות נגד ג'נוסייד או פשעי מלחמה וכו'. במלחמת הסייבר, אין אמנות ולא קיימות נורמות, אין חוקים, הכל פרוץ. וייקח הרבה מאוד זמן עד שהקהילה הבינלאומית תגיע למסקנה שצריכים גם בתחום זה להגיע להסכמות בינלאומית של מה מותר ומה אסור".

 
אילו מדינות הן המפותחות ביותר בלוחמת הסייבר?
"אמריקה, רוסיה, סין בריטניה וישראל. אחרי החמש הראשונות באות עוד מדינות מערביות כמו צרפת, אוסטרליה ומעט מאחור נמצאות מדינות שעושות מאמצים גדולים להיות בחזית הטכנולוגית בתחום זה כמו ואירן.

 
מה השימוש העיקרי?
"השימוש העיקרי הוא כאמור כפול למטרות ריגול על גווניו השונים, ריגול בין מדינות, ריגול תעשייתי,  ריגול עיתונאי (כמו ששמענו השבוע על החשד שפצחנים חדרו למחשבים של כתבי הניו-יורק טיימס) וגם אישי, לצד פעילות פלילית לסוגיה כמו הונאות ברשת, חדירה לבנקים וגם לפגיעה פיזית בתשתיות".

 
איך מתגוננים נגד התופעה?
"קהילות המודיעין, צבאות וגם ארגונים כלכליים מפתחים מערכות הצפנה כדי להגן על עצמם מפני הפצחנים. במקביל, ארגוני הביון והצבאות גם משתמשים בטכניקות הצפנה, הונאה והסתרה כדי לנהל לוחמת סייבר התקפית נגד יריבים ואוייבים תוך מאמץ שלא להותיר עקבות ושלא ידעו מי עשה את המעשה. כמו שרוצחים או מתנקשים בשליחות מדינה או ארגון מנסים שלא ידעו מי הם ומה הם עשו".

 


אני מניח שארגונים ומדינות עוינות לישראל כמו איראן או חיזבאללה מנסים לרגל נגד ישראל גם באמצעות חדירות למחשבים שיש בהם מידע בדרגת סודיות כזו או אחרת וגם למחשבים של עיתונאים, שהם סבורים שיש ברשותם מידע שיכול לשרת את המטרות שלהם"



מדוע פרצו לעיתון האמריקני ניו יורק טיימס?
"ההערכה היא שהפצחנים הרוסים, פעלו בשליחות הביון הרוסי. העיתונאים הם מוקד מידע. הם נפגשים עם אנשי צבא, ממשל וצמרת המדינה. לכן אני מניח שזו הסיבה שפרצו לניו-יורק טיימס ואין לי ספק שלעוד עיתונים ועיתונאים בארצות הברית, בעיקר לעיתונאים צבאיים ומומחים לענייני מודיעין, שהם יעד בגלל המידע שברשותם. הביון הרוסי פעיל מאוד בתחום הנה דוגמה נוספת לפעילותו . פצחנים חדרו למחשבי מנהלת המפלגה הדמוקרטית האמריקנית. יו"ר הועידה נאלצה להתפטר כשנחשף שתמכה בהילארי קלינטון ורצתה לחסל את סיכוייו של ברני סנדרס מולה במפלגה, במרוץ על מועמדות המפלגה לנשיאות. ההנחה היא שהמודיעין הרוסי העביר לוויקליקס את החומרים כדי לטשטש את עקבותיו בפריצה, כלומר להלבין את המידע. ברור שפרסום המידע שרת את דונלד טראמפ המתמודד מול קלינטון. המסקנה הנסיבתית היא שפוטין מעוניין שטרמפ יבחר".
 
.
מה לגבי עיתונאים בישראל. האם גם לנו יכולים לפרוץ לתקשורת שלנו ואם כן מי?
"בוודאי שיכולים ליירט ולפרוץ את התשדורות שלנו. אני יוצא מנקודת הנחה שכל מערכות התקשורת שלי פרוצות. אני זהיר אך לא פרנואיד ומנסה להתנהל כרגיל כי אחרת לא נוכל לתפקד ולעשות את עבודתנו. אני מניח שארגונים ומדינות עוינות לישראל כמו איראן או חיזבאללה מנסים לרגל נגד ישראל גם באמצעות חדירות למחשבים שיש בהם מידע בדרגת סודיות כזו או אחרת וגם למחשבים של עיתונאים שהם סבורים שיש ברשותם מידע שיכול לשרת את המטרות שלהם".

 
האם לדעתך השב"כ והמוסד פורצים למחשבים של עיתונאים?
" כן ולא. אני מניח שכחלק ממאמצי איסוף המודיעין שלהם הם פורצים גם למחשבים של עיתונאים ממדינות וארגונים עוינים או אויבים של ישראל. באשר לאזרחים ישראליים, וגם עיתונאים ישראליים הם אזרחי המדינה, הרי כאן זה הרבה יותר מסובך. המוסד רשאי לפעול מחוץ לגבולות המדינה כך שאסור לו לרגל ולפעול נגד אזרחים ישראליים, בוודאי שלא במדינת ישראל. לעומת זאת השב"כ אמון על סיכול טרור וחתרנות מדינית בתחומי מדינת ישראל. אך כדי להאזין לשיחות או ליירט תשדורות טלפונים ומחשבים של כל אזרח, קל וחומר עיתונאי, שנופל עליו חשד לעבירות על ביטחון המדינה, הם יכולים לעשות זאת אך ורק במהלך חקירה וגם זאת באשור של שופט".

 


"במלחמת הסייבר, אין אמנות ולא קיימות נורמות, אין חוקים, הכל פרוץ. וייקח הרבה מאוד זמן עד שהקהילה הבינלאומית תגיע למסקנה שצריכים גם בתחום זה להגיע להסכמות בינלאומית של מה מותר ומה אסור"


 

השתתפת בסרט דוקומנטרי אמריקני כעיתונאי ויועץ-מומחה,בשם "ימי אפס" בנושא לוחמת סייבר, שהוקרן בפסטיבל ברלין ובפסטיבל הקולנוע בירושלים.
"נכון. במאי הסרט הוא אלכס גיבני שזכה כבר בעבר באוסקר על סרט תיעודי אחר. הסרט "ימי אפס" מספר את ספור המבצע שבו ישראל וארה"ב פרצו למחשבי הגרעין האיראני, השתילו בהם תוכנות וירוס, גנבו מידע וחיבלו בהם. שם הקוד של המבצע היה "משחקים אולימפיים" והווירוס כונה "סטוקסנט". הווירוסים הוחדרו למחשבי הגרעין של איראן ונתנו הוראות הפעלה שגויות למכשירים ובכך פגעו בצנטריפוגות במתקן להעשרת אורנים בנאתנז.. תקופה ארוכה האיראנים לא ידעו ולא הבינו מה קרה להם וזה הוציא אותם מדעתם. זו נקודת המוצא של הסרט אך הוא מתפתח גם לדיון בפילוסופיה של לוחמת הסייבר, עוסק בסוגיות מוסריות ומדגיש את יכולת על ההרס שהיא יכולה לגרום".
 

מה יהיה?
" מלחמת הסייבר תלך ותתעצם, כבר היום אין דבר שימנע אותה, כי הקהילה הבינלאומית טרם חוקקה חוקים ותקנות האומרים מה מותר ומה אסור, ומאידך גם אם יקבעו נורמות בינלאומיות, ארגוני טרור ופשיעה לא יכבדו אותן. החשש הגדול שמישהו יחדור למחשבים של תחנות כוח גרעיניות או תחנות חשמל ויגרום לקטסטרופה עולמית. אין לשער אילו אסונות עלולים לקרות באין חוק ובקרה בנושא מול מדינות מטורפות, ארגוני פשיעה ובודדים מסוכנים,. ולכן על הקהילה הבינלאומית להתעשת לפני שיקרה אסון גדול מאוד".

2 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

2 תגובות

  • גדליה ברגמן
    25 באוגוסט 2016 @ 4:39 pm, 4:39 pm

    מלמן הוא "מומחה" בנושאי שו-שו כמו שלבנימין שקרניהו אין קרחת. האיש תופס פוזה עם האמירות הכי שבלניות, שטחיות וטריוויאליות, כשהן מוגשות ברוטב של אי-דיוקים.

    הגב
  • עקוב אחרי - עיתונות
    29 בדצמבר 2016 @ 12:51 pm, 12:51 pm

    […] גישה למערכת הפוליטית בארה"ב. עיתונאים וכלי תקשורת נחשבים מטרות איכותיות, מכיוון שפריצות למחשבים שלהם יכולות להניב מידע רב ערך, […]

    הגב

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.