728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"המסגיר הלאומי" בגיל גבורות

"המסגיר הלאומי" בגיל גבורות
יחזקאל אדירם.צילום: דוד סרנוב, CC BY-SA 3.0

במהלך הקריירה הארוכה ככתב לענייני משפט ופלילים של ידיעות אחרונות פעל יחזקאל אדירם להסגרתם של למעלה ממאה עבריינים ומבוקשים. בגיל 80 הוא עדיין פעיל

לפני 63 שנה פנה בחור בן 17, עולה חדש מליטא שטרם עשה שירות צבאי, שבקושי ידע עברית בסיסית, אל דב יודקובסקי, מי שהיה אז רכז המערכת של ידיעות אחרונות, ולימים העורך הראשי, וביקש לעבוד בעיתון, לא משנה באיזה תפקיד. יודקובסקי שאל את הבחור, יחזקאל אדירם, אילו שפות הוא יודע. "יידיש", הוא השיב. "התקבלת בזה הרגע", הודיע לו יודקובסקי, בחיוך, אך ברצינות גמורה.
"ברגע הראשון לא הייתי בטוח שרכז המערכת באמת התכוון לקבל אותי לעבודה", משחזר אדירם. "אבל הוא לא איבד אפילו רגע. מיד ביקש ממני לשבת לצידו ולתרגם מיידיש אגרות של ניצול השואה אלי ויזל שנכתבו בשפה זו ממקום שבתו בפריס".
לדברי אדירם, יודקובסקי היה שבע רצון מהתרגום המדוייק, שהיה נאמן למקור. "הוא הפנה אותי לעבודה בארכיון של ידיעות. בד בבד, שימשתי בעיתון כמתרגם קבוע של הכתבים והאגרות של ויזל. לימים, יודקובסקי נהג להתפאר שהוא זה שקיבל אותי לעבודה בעיתון. כשהתגייסתי לצבא, שם שירתתי ביחידת המודיעין 8200, המשכתי לעבוד בזמני הפנוי בערב בארכיון העיתון. כשהשתחררתי מהצבא, התחלתי לעסוק בכתיבה עיתונאית ואחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לראיין את דוד בן גוריון ורעייתו פולה. מאז ועד היום לא עזבתי את המקצוע העיתונאי בכלל ואת עיתון ידיעות בפרט".

 

במשך כל הקריירה העיתונאית שלו שימש אדירם ככתב לענייני משפט. במשך השנים פרסם אלפי ידיעות וכתבות, והפך ל"מוסד" בבתי-המשפט של תל אביב.
בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה הסעירה את המדינה פרשת יוסל'ה שוחמכר, שהתחוללה לאחר שסבו החרדי, שהילד הופקד בידו, סירב להחזירו להוריו, בשל אורח חייהם החילוני. יוסל'ה הוחבא בישראל ולאחר מכן הוברח אל מחוץ לישראל, עד שאותר על ידי המוסד והוחזר להוריו. הפרשה הגבירה את הקיטוב בין חרדים לחילוניים בישראל. במקביל לסיקור העיתונאי של הפרשה, עמד אדירם בראש "הוועד הציבורי להצלת יוסל'ה". במסגרת זו נפגש עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ושכנע אותו להפעיל את המוסד בהנהגת איסר הראל, להשבת הילד להוריו.

אדירם3

יחזקאל אדירם עם פולה בן גוריון

 

בשנות השישים והשבעים פיתח נוהג של הסגרת עבריינים מבוקשים למשטרה. אסירים נמלטים ועבריינים שהמשטרה חיפשה נהגו לפנות לאדירם, לספר את סיפורם לעיתון, ולהסגיר עצמם למשטרה כשצלם של העיתון עוקב אחרי התהליך. הוא זכה לתואר "המסגיר הלאומי" ועבריינים סיפרו ש"רחוב המסגיר" נקרא על שמו.
אחד המקרים הידועים ביותר אירע באוגוסט 1988, כאשר הרוצח הרצל אביטן נמלט מהכלא. בעוד המשטרה עורכת אחריו מצוד בכל הארץ, טילפן אביטן לאדירם, והתראיין מן המסתור שבו התחבא. בסופו של דבר, הסגיר את עצמו.
בשבת מלאו לאדירם, שעדיין משמש עיתונאי פעיל, 80 שנה. חבריו למערכת הפתיעו אותו בשבוע שעבר עם זר פרחים ענק שצורף אליו מכתב מרגש שכתב העורך הראשי רון ירון, בו כתב , בין היתר, כי "לא האמנתי שכבר הגעת לגיל 80 ואתה ממשיך לרוץ אחרי כל ידיעה".
"בתקופה של צמצומים של כוח האדם בעיתון, ויחסי העבודה המתוחים בין העובדים להנהלת העיתון כתוצאה מכך, זה לא מובן מאליו שבגילי אני זוכה לכבוד של מלכים. לא יודע במה זכיתי", אומר אדירם. "כשהגעתי לגיל הפנסיה הרשמי, לפני 15 שנה, העורכים הבהירו לי שאוכל להמשיך ולעבוד כמה שארצה, ואני שמח שהם מקיימים את אמירתם זו. זה נכון גם לגבי נח קליגר, שלא מכבר חגג 90 שנים, אך הוא עובד בידיעות 10 שנים פחות ממני. בזכות אישיותו והיחודיות של הכתיבה שלו כניצול שואה, המערכת לא רוצה בשום אופן שהוא יעזוב".

 

משולם

עם הרב עוזי משולם, בביתו ביהוד שם התבצר. אדירם (משמאל) היה העיתונאי היחיד שהורשה להכנס למקום ולדווח על המתרחש שם. צילום: אביגיל עוזי

 

– למה אתה ממשיך? בגילך, מה אתה צריך את המתח היומיומי הכרוך בעבודתו של כתב?

"עיתונות אינה מקצוע, אלא שליחות, שנועדה להשיג מטרות חשובות, בחברה וגם במישור הלאומי. אתה לא הולך למקצוע הזה מהמניע הכספי, או כי לא מצאת עיסוק אחר להתמקד בו".
– ובכל זאת, פזלת גם לתחום שמחוץ לעיתונות, לשדה הפוליטי. בשנות ה-70 התמודדת על ראשות עיריית חולון, ולא נבחרת. גם היית פעיל בליכוד.

"ההתמודדות לראשות העיריה, באה ממניעים דומים שבגללם פניתי לעיתונות: לשפר את איכות החיים ולהגביר את הביטחון האישי של כל אחד. רציתי לעזור לחלשים, לאנשים במצוקה נפשית ואפילו לעבריינים. למרות שהייתי מועמד מטעם הליכוד, זכיתי לתמיכה גם מצד אנשי השמאל. העיתונאים עמוס קינן ואהרון בכר, למשל, הקדישו עמודים שלמים שבהם הביעו תמיכה במועמדות שלי. נוני מוזס קורא לי עד היום ' אדוני ראש העיר' ובנשימה אחת הוא מוסיף כי טוב שלא נבחרתי, וכך אוכל להישאר לנצח בעיתון.
– לא היית מעולם כתב רגיל לענייני משפט ופלילים. לא רק דיווחת. היית מעורב, כחלק מהסיפור, במקרים בהם תיווכת בהסגרה למשטרה של עבריינים ומבוקשים.

" נתחיל מזה שכאשר קורה אירוע חמור, אני לא יכול להישאר אדיש, גם ברמה העיתונאית. קרה יותר מפעם אחת ששמעתי על מישהו דיכאוני המאיים בהתאבדות. במקום למהר לכתוב על זה ידיעה, אני יוצא לשטח, יחד עם שוטר, כדי ליצור במהירות מגע עם האיש, לדבר עמו ולשכנעו לרדת מרעיון ההתאבדות. זה קרה לי יותר מפעם אחת. אותו דבר לגבי עבריינים. אני לא סתם מדווח על מעשיהם הנוראים או על המרדף אחריהם, אלא גם מעורב בכל התהליך שמוביל להסגרתם לרשויות החוק. ניקח, לדוגמה, את אחד העבריינים הכי מפורסמים שחיו כאן, אם כי לא מהמסוכנים שבהם: נחמן פרקש, שמת רק לאחרונה. הוא עסק בגניבות ופריצות – לא רצח אף אחד – אבל פעילותו העבריינית העניפה גרמה לאנשים לפחד לצאת לרחוב. בכל פעם שהוא נתפס על ידי השוטרים, הוא הצליח להתל בהם ולברוח מהמעצר, וגם מבית הסוהר. פרקש נהג להסתתר במערות ליד הישוב אמירים בצפון יחד עם בת זוגו והילד שנולד להם בחיק הטבע. יום אחד קיבלתי ממנו צלצול שאבוא לפגוש אותו, כי הוא רוצה להסגיר את עצמו למשטרה. באתי אליו עם צלם של המערכת. שלושתם היו ערומים כביום היוולדם, ורק כשראו את הצלם שהתקרב, עטו על עצמם בגד מינימלי. באותו יום, בהסכמתו של פרקש, הסגרתי אותו למשטרה".
– כמה עבריינים הסגרת בסך הכל? 

"בסך הכל הסגרתי למשטרה יותר מ-100 עבריינים, חלק מהם נשים. מדובר בעבריינים מכל סוג, החל מצווארון לבן, ועד לפושעים פליליים עם דם על הידיים, כמו הרצל אביטן, שרצח שלושה אנשים, ביניהם מפקד הכלא שבו שהה, ושמעיה אנג'ל, שרצח והורשע. אביטן ברח לצרפת, נתפס שם והושם בכלא צרפתי. נסעתי אליו עד לשם כדי לשכנעו להסגיר את עצמו, והוא הסכים. אנג'ל, שברח מהכלא, התקשר אלי, נפגשתי איתו ואז הוא הסגיר את עצמו למשטרה באמצעותי. חלק מהעבריינים הנמלטים שהסגירו את עצמם באמצעותי היו נשים.

 


"העובדה שפעלתי להסגרת עבריינים היא רווח לכל הצדדים. המשטרה מקבלת לידיה אדם שכל שעה שבה הוא לא מאחורי סורג ובריח, הוא מסוכן לסביבה. העבריין עצמו מעוניין להסגיר את עצמו למשטרה כי הוא עייף מהמרדף אחריו והוא גם מקווה שהמעורבות שלי תקל במשהו את היחס אליו מצד המשטרה. ואילו העיתון שלי מרוויח פה ידיעה בלעדית"


 

– את זאב רוזנשטיין לא אתה הסגרת?

– "לא, אני לא הסגרתי אותו, אבל היו לי אתו ראיונות בלעדיים במעצר בישראל. גם ליוויתי אותו בתהליך ההסגרה שלו לארה"ב. לעומתו, הסגרתי מפאריס את המסעדן ג'קי רונן ואת הגזבר של קיבוץ שפיים, יהודה דורון, שגנב 16 מיליון שקלים וברח להלסינקי.

להבדיל מעבריינים פליליים, חושבים בטעות שחשפתי את פרשת החטיפה של ילד יוסל'ה שוחמכר. אז לא. עיתונאי אחר חשף ואני לקחתי את ההובלה של הסיפור, אספקט שבהחלט חשוב בעבודה העיתונאית. מה שכן, היה לי חלק בתפיסתו והבאתו לישראל של יוסל'ה, אחרי שנועדתי עם בן גוריון בעניין זה".

אדירם4

יחזקאל אדירם במתחם הדסק הישן בעיתון ידיעות אחרונות. צילום: מיכאל קרמר

 

– מה הרווחת מהמעורבות שלך בהסגרת עבריינים מסוכנים? סקופים עיתונאיים?

" תראה, העובדה שפעלתי להסגרת עבריינים היא רווח לכל הצדדים. המשטרה מקבלת לידיה אדם שכל שעה שבה הוא לא מאחורי סורג ובריח, הוא מסוכן לסביבה. העבריין עצמו מעוניין להסגיר את עצמו למשטרה כי הוא עייף מהמרדף אחריו והוא גם מקווה שהמעורבות שלי תקל במשהו את היחס אליו מצד המשטרה. ואילו העיתון שלי מרוויח פה ידיעה בלעדית, מלווה בצילום, אודות הסגרתו של עבריין מוכר. זו עסקה שכולם רוצים בקיומה, משום שהיא ששמה סוף לפרשת הבריחה של הפושע ומסירה את הסיכון לחברה מצידו".

 

– יש מקרים שבהם המשטרה לא מעוניינת בתיווך שלך לצורך ההסגרה?

"כן, במקרים בודדים. למשל במקרה שלנשאת מילחם שבתחילת השנה רצח שני אנשים ופצע שבעה אנשים שישבו בבר הסימטא בתל אביב. האיש הסתתר שבוע שלם בכפר ערערה ורציתי לפעול כדי להסגיר אותו לכוחות הביטחון. אבל פה המשטרה אמרה לי שהיא לא רוצה שאתערב. זאת טעות. היה על משטרה לתפוס אותו ולחקור אותו, כדי לקבל מידע על הסייענים שלו. ובכלל, כיום אני פחות מעורב בהסגרת עבריינים, אולי כי אנשים חושבים שאני כבר לא עיתונאי פעיל.

 

– אז מה אתה בעיקר עושה כיום כעיתונאי?

"אני בעיקר משמש כמכוון וכמעביר ידיעות, לרבות סקופים, לכתבים צעירים. יש בי חדוות יצירה ולא – זה לא בא על חשבון המשפחה ושבעת הנכדים. כעת אני שוקד על כתיבת ספר על עבודתי ככתב פלילים".


האזינו לתכנית תעודת עיתונאי. רועי כ"ץ מראיין את יחזקאל אדירם:


האזינו לברהנו טגניה וגלעד שלמור מראיינים את יחזקאל אדירם ברדיו ללא הפסקה:

2 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

2 תגובות

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz