728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מומחים באפילה

מומחים באפילה

רשימה מקוונת ונגישה של מומחים ערבים בתחומים שונים, נועדה לפעול לשילובם של אזרחים ערבים, המהווים חמישית מהאוכלוסייה, בשיח התקשורתי בישראל

"תפקיד הפרשן לענייני ערבים הוא אחד המיותרים ביותר שיש בכלי התקשורת. מדוע הקוראים והצופים זקוקים שמישהו שיפרש את מעשיהם של הערבים? הפונקציה הזו צריכה להיעלם, כי ממלאים אותה כיום אנשים שלא בהכרח מכירים את המנטליות הערבית או מסתכלים על הערבים דרך הזווית היהודית בלבד". כך טוענת סמאח סלאימה, אקטיביסטית פמיניסטית ופוליטית, מנהלת פרוייקט המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית בישראל.
 
סלאימה, 41, שייסדה את עמותת נעם לקידום נשים ערביות ברמלה, לוד ויפו ולפני כן הקימה את המרכז לנערות ערביות ברמלה, נמנית עם 160 מומחים ערבים שניתן למצוא ברשימת הקרויה "A – LIST ". את הרשימה חיברו ראשי "אנו" – עמותה שממזגת בתוכה שלושה ארגונים: עורו, אג'נדה והשדרה ושבין מטרותיה המרכזיות היא שילובם של ערבים בשיח הישראלי ובכלי התקשורת בישראל, במטרה ליצור כאן חברה פלורליסטית שלא רק קשובה לריבוי דיעות אלא גם משלבת בחיי היומיום שלה את המיעוטים.
 
אחת הדמויות הבולטות בעמותת "אנו", מקבולה נאסר, בעבר מגישת תוכניות אקטואליה ברדיו א-שאמס, אומרת כי "אנו" מצדדת בכל מאבק בעל אופי חברתי בישראל, החל ממחאת הגז, דרך זכויותיהם של לקוחות הבנקים ומצב מעונות היום ועד לשיתוף פעולה עם הקואליציה להעסקה ישירה של עובדים. "רשימת המומחים הערבים הוכנה במאי האחרון והמטרה היא שכלי התקשורת ייעזרו באנשים המופיעים ברשימה כאשר הם מכינים כתבות וזאת במגוון נושאים שכלי התקשורת מסקרים, כמו ענייני אקטואליה, תגליות בתחום הרפואה והמדע, כלכלה, בריאות הנפש, פסיכולוגיה, משפטים, אנרגיה, וניתוח של אירועים הסטוריים". "לכל מי שמופיע ברשימה יש התמחות ספציפית".

 

– למה צריך רשימה של מומחים מהמגזר הערבי בישראל? עצם הכנת רשימה כזו לא מבדילה את אזרחי הישראל הערבים ומנציחה סוג של אפליה?
"להיפך. הרשימה נועדה לשלב בחברה הישראלית את הכוחות היצירתיים הטמונים באזרחים הערבים. מטרתה לסייע למומחים ערבים בתחומם, חלקם בעלי שם בקנה מידה עולמי, להתגבר על החסמים שיש להם בפני הופעה בכלי התקשורת ששפתם עברית. אנו חותרים להביא לנוכחות מגוונת המייצגת את כלל אזרחי המדינה, ואם נצליח בכך, אולי נביא לשינוי חברתי – שינוי שיפעל ליצירת שיח מגוון ובכך לחזק את הדמוקרטיה הישראלית. יצירת שיח מגוון, מסייעת להפחתת חוסר האימון בין שני העמים ותורמת לחברה סובלנית ובריאה יותר".

 

כל אחד בחברה הערבית שמגדיר את עצמו "מומחה" יכול להיכלל ברשימה?
"בשום אופן לא. יש לנו קריטריונים מחמירים לגבי המועמדים להיכנס לרשימה, כמו למשל רמה גבוהה מוכחת בתחום המומחיות, שליטה טובה בשפה העברית, רלוונטיות וגם רצון ונכונות להשפיע על התקשורת העברית. זו תהיה מעין ויקיפדיה של מומחים מהחברה הערבית, רובם אקדמאים, אם כי לא כולם. והמטרה שלנו היא שבמהלך 2017 הרשימה תגדל ל-400 מומחים. לא כל תחום עיסוק מתאים להיכלל ברשימה, למשל מי שעוסק בהורוסקופים או בטיפול אלטרנטיבי, אין לו מה לחפש אצלנו. גם בעל עסק פרטי העוסק במקצוע שלו ויש לו אינטרס לשווק את עצמו, לא יכול להיכלל ברשימה, וכך גם לגבי מי שהורשע בעבירות הקשורות למקצועו, נניח פסיכולוג שהטריד מטופלת".

 

163

סמאח סלאימה

סלאימה, שהיא פמיניסטית המופיעה ברשימה כמומחית לתקשורת ולטיפול באוכלוסיה חלשה, מספרת כי לא פשוט כלל להיות פמיניסטית בחברה הערבית. "פמיניזם אצלנו נחשב כהליכה נגד הזרם. זה כמו לחפור בחול באמצעות הידיים. זו עבודת פרך, שלא ברור אם ומתי תשיג תוצאות. אני פועלת בשיתוף עם פמיניסטיות יהודיות, אף כי חברותי הערביות אינם מצדדות בשיתוף פעולה כזה בנימוק שיש במגזר הערבי בעיות קשות שרחוקות מפתרון, כמו רצח נשים על רקע כבוד המשפחה ואלימות בכלל כלפי נשים. אבל אני סבורה שיש לאחד כוחות עם גופים יהודיים מתקדמים כדי להיאבק על נושאים משותפים, כמו חזקת הגיל הרך, מעונות יום והחלטות שמתקבלות בביטוח הלאומי בעניין נשים גרושות. יש לי אהדה כלפי הנשים הנאבקות בעניינים יהודיים מובהקים כמו נשות הכותל הנלחמות על זכותן להתפלל במקום. אבל בעניין הספציפי הזה אני לא פעילה, מסיבה דתית- פוליטית: כמוסלמית, אני לא רואה בכותל מקום קדוש ליהודים. אני פשוט בעד זכות הפולחן החופשי של נשים, בשווה לזכותם של הגברים".

 

– הטענה הנפוצה בקרב עורכים בכלי תקשורת יהודיים היא שאין די מומחים ערבים בתחומי הסיקור השונים, ולכן הם מזמינים לראיונות מומחים יהודים.
"הטענה שלפיה אין די מומחים ערבים היא תירוץ גזעני ואליטיסטי, שאין מאחוריו ממש. יש בישראל מאגר גדול של מומחים ערבים בכל תחום, גם בנושאי חלל, היי טק – ברשימה מופיעה אשה ערביה בעלת חברת היי טק – פיתוח תרופות חדשות נגד סרטן וביטחון איזורי, מה שצריך הוא להתגבר על הפוביה. זו הסיבה שבגללה גובשה רשימת A-LIST, שאני שמחה שסייעתי בגיבושה. ואם אתה שואל האם הרשימה הזו תשנה במשהו את הגישה של כלי התקשורת אל מאגר המומחים הערבים ותתרום בכך להשתלבות של החברה הערבית בחיי המדינה, אז אומר לך שאחרי ארבעה חודשים עדיין אין מהפיכה. פני התקשורת הישראלית עדיין לא השתנו. אבל יש ניצנים לכך, בגלי צה"ל, בערוץ 10 ובתוכנית 'סדר יום' עם קרן נויבך ברשת ב' של קול ישראל. כשהנושא הכאוב של הפרדה בין יולדות יהודיות ליולדות ערביות עשה כותרות, נויבך ראיינה שלוש רופאות ערביות. בעבר נהגו להביא לאולפן בעניין כזה או דומה לו, מנהל יהודי של מחלקה בבית חולים".
 
– אולי הבעיה היא שמומחים ערבים, כמו גם מועמדים ערבים למקומות עבודה לא יודעים לשווק את עצמם.
" אנו לא טובים בלשווק את עצמנו, וזו בעיה אופיינית לכל מיעוט בכל מדינה. הביטחון העצמי שלנו הוא ירוד כשאנו יוצאים לשוק העבודה, לאקדמיה או מתראיינים לכלי תקשורת. המנטליות הערבית רואה בפרט כפרט משהו נחות וצניעות היא ערך חשוב. אנו דומים בזה ליוצאי אתיופיה שגם הם מכבדים את ערך הצניעות. אבל אני רוצה שהמנטליות הזו שלנו תשתנה, וזה יקרה בד בבד עם ההצלחה להשתלב בכלי התקשורת ובחלקי המשק השונים בכלל. בעולם מדברים על חשיבותה של השונות התרבותית ולמדו כמה חשוב הפלורליזם.

 


סמאח סלאימה: "הטענה שלפיה אין די מומחים ערבים היא תירוץ גזעני ואליטיסטי, שאין מאחוריו ממש. אם אתה שואל האם הרשימה הזו תשנה במשהו את הגישה של כלי התקשורת אל מאגר המומחים הערבים ותתרום בכך להשתלבות של החברה הערבית בחיי המדינה, אז אומר לך שאחרי ארבעה חודשים עדיין אין מהפיכה"


 

– מה לגבי הייצוג של עיתונאים ערבים בכלי התקשורת?
"אין מספיק עיתונאים ערבים בכלי התקשורת הישראליים. יש ערבי תורן בכל עיתון או אתר וגם בכל כנס מקצועי, כמו עלה תאנה, ואם התורן הוא אשה ערביה, עוד יותר טוב. אני עצמי מקווה להתקבל לעבודה במשרה מלאה בעיתון 'הארץ'. כבר פניתי לעורך הראשי אלוף בן, שנמצא בחו"ל והוא הבטיח לחזור אלי. בינתיים אני כותבת שם טורי דיעה מפעם לפעם.
"חזון אחרית הימים שלי הוא שבכנס רפואי על מחלות לב או סרטן, יזמינו מרצים לא על תקן של ערבים, אלא בזכות אישיותם, הידע שלהם ויכולתם להעביר לקהל את המסר שבפיהם. אתן לכך דוגמא: לקראת הבחירות האחרונות לכנסת, לפני שנה וחצי, ערוץ 10 הזמין אותי להופיע בפנל פוליטי באולפן מיוחד שהוצב על גג עיריית תל אביב. הם רצו שאדבר על תקן של ערביה בנושא הנוגע למגזר הערבי. סירבתי. אמרתי להם שאני מוכנה להופיע על תקן של פרשנית, לאו דווקא כערביה. אז הם ויתרו על הזמנתי, ככל הנראה כי זה היה מבחינתם הימור גדול. ובכלל, אולי יסבירו לי למה אני צריכה להשמיע פרשנות רק בענייני ערבים? מה, אני לא יכולה לנתח את הקרע בין חילונים יהודים לדתיים וחרדים יהודים? אם צבי יחזקאלי מבין את נפשם של הערבים, אז אני לא מבינה את נפשם של היהודים?"

 


ודיע עואודה: "התקשורת האלקטרונית, לפחות זו המסחרית, מחפשת דם ודמעות, משיקולי רייטינג. זה פוגע ביכולת ההשתלבות של ערבים במדיה זו, מכיוון שנושאים הקשורים בחברה הערבית מקבלים מקום קטן בלבד בסיקור של החדשות, אלא אם כן מתרחש אירוע שלילי, כמו למשל הרצח, שהיה השבוע בג'וליס"


 

20160812_234422

ודיע עואודה

העיתונאי ודיע עואודה, המופיע אף הוא ברשימת המומחים, אומר שהערבים בישראל, ככל מיעוט לאומי בעולם, חייבים לטפס על גדרות חלקלקים. עואודה, 52, המשמש כתב בישראל של העיתון קודס אל ערבי המופיע בלונדון, אומר שבפני האוכלוסיה הערבית המבקשת להשתלב בחברה הישראלית עומדות שתי אפשרויות. "או שנמשיך לבכות ונבוא בטענות אל הממסד שאינו משלב אותנו בעשייה היומיומית, לרבות כלי התקשורת, או, כפי שאני מציע, שנגבש חלופה: נצטיין וננסה לפרוץ לעצמנו דרך, כפי שעושים היהודים במדינות השונות בהן הם חיים".
 

לדבריו, לא מספיקה האבחנה של הבעיה, אלא דרושה גם תרופה למצב "והתרופה היא חלק מאחריות שרובצת על כתפי הקורבן. הוא צריך לקחת את עצמו בידיים ולהעפיל למעלה, בדיוק כמו קבוצת מטפסים העולה לעבר פסגת האוורסט. נכון, יש גורמים המכבידים על התקדמות הערבים לעבר שילוב ובראש וראשונה הסכסוך הישראלי- פלסטיני שגורם לפרנויה יהודית ומלבה את הגזענות המופנית כלפי כל האנשים שפניהם אינם מערבה, אבל אין לנו פריווילגיה ובמקום לקטר עלינו לעשות מאמץ, מעייף ככל שיהיה כדי להתקדם במעלה ההר".

 

– יש התקדמות בייצוג של ערבים בכלי התקשורת בישראל?
"התקשורת האלקטרונית, לפחות זו המסחרית, מחפשת דם ודמעות, משיקולי רייטינג. זה פוגע ביכולת ההשתלבות של ערבים במדיה זו, מכיוון שנושאים הקשורים בחברה הערבית מקבלים מקום קטן בלבד בסיקור של החדשות, אלא אם כן מתרחש אירוע שלילי, כמו למשל הרצח, שהיה השבוע בכפר ג'וליס. עמותת אג'נדה ערכה מחקר לפני 11 שנים בו מצאה שרק 0.5% מהכיסוי התקשורתי נוגע למה שקורה במגזר הערבי. שום דבר כמעט לא השתנה מאז. אני רוצה לקוות שרשימת המומחים שגובשה תעזור לשינוי המצב. מתי אדע שיש שינוי לטובה? כשיזמינו לאולפן הטלוויזיה מומחה חלל ערבי, ולא על תקן של ערבי אלא כאיש בעל ידע מעמיק. כל עוד זה לא יקרה, נישאר עם אי שילובם של ערבים בחברה הישראלי, ועבור המשק הישראלי זו תהיה החמצה. החמצה אדירה".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.