728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הנפת אגודל כלפי מטה

הנפת אגודל כלפי מטה
אילוסטרציה

פייסבוק אינה מייצרת תוכן, אך מחזיקה ביכולת מדאיגה להשפיע על עולמות התוכן של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. למשל במניעת הפצתם של תכנים מסויימים

החזון המוצהר של פייסבוק, ענקית הרשתות החברתיות שנוסדה ב-2004, הוא להעניק לאנשים את הכוח לחלוק ולהפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר. אלא שבסוף השבוע, כוחה ההולך וגובר של פייסבוק והשפעתה על עולמות התוכן של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, הם שעמדו במרכזו של דיון ציבורי סוער בנורווגיה וברחבי העולם.
 
בעקבות ביקורת ציבורית נוקבת נאלצה ביום שישי פייסבוק לחזור בה מהחלטה מעוררת מחלוקת, להסיר פוסטים עם התצלום האייקוני של ניק אוט,  צלם סוכנות הידיעות AP –  "אימת המלחמה" המוכר גם בשם "ילדת הנפלם"  –  שפרסומו ב-1972 זעזע את העולם והפך אותו לאחד המראות המטלטלים ביותר של מלחמת וייטנאם והזכורים ביותר של המאה העשרים. הסיבה: בתצלום מופיע עירום חזיתי של ילדה, דבר העומד בניגוד לתנאי השימוש של הרשת החברתית.

 

South Vietnamese forces follow after terrified children, including 9-year-old Kim Phuc, center, as they run down Route 1 near Trang Bang after an aerial napalm attack on suspected Viet Cong hiding places, June 8, 1972. A South Vietnamese plane accidentally dropped its flaming napalm on South Vietnamese troops and civilians. The terrified girl had ripped off her burning clothes while fleeing. The children from left to right are: Phan Thanh Tam, younger brother of Kim Phuc, who lost an eye, Phan Thanh Phouc, youngest brother of Kim Phuc, Kim Phuc, and Kim's cousins Ho Van Bon, and Ho Thi Ting. Behind them are soldiers of the Vietnam Army 25th Division. (AP Photo/Nick Ut)

תצלום "The Terror of War" שצולם במלחמת וייטנאם ב-8 ביוני 1972. צילום: Nick Ut, The Associated Press

בשמונה ביוני 1972, מטוסים של צבא דרום וייטנאם הפילו פצצות נפלם על הכפר טראנג באנג שנכבש על ידי כוחות צפון וייטנאם. ביחד עם תושבי כפר נוספים, הסתתרה הילדה קים פוק במקדש מקומי בניסיון להמלט מחילופי האש בין כוחות הדרום לצפון, אך בשלב מסוים אחד מחיילי הדרום בקרבתה התריע מפני הפצצת המקדש, והפציר בתושבים לברוח ממנו. קים פוק נמלטה ביחד עם מספר תושבים וחיילי הדרום אל עבר הכביש. טייס של כוחות דרום וייטנאם זיהה אותם בטעות כחיילי האויב והטיל לעברם פצצות נפלם. הפצצה זו הרגה את שני בני דודיה של קים פוק ושני בני כפר נוספים.
 

קים פוק נכוותה קשות, וקרעה מעליה את בגדיה הבוערים. ניק אוט צילם אותה רגעים לאחר ההפצצה, כשהיא רצה עירומה וצועקת באימה. לאחר צילום התמונה, לקח אוט את קים פוק ואת שאר הילדים הפצועים לבית חולים בסייגון הסמוכה, שם נאמר לו כי כוויותיה חמורות מאוד ואין אפשרות לעזור לה. אוט שלף את תעודת העיתונאי שלו ודרש מהצוות הרפואי לטפל בה בכל זאת. לאחר 14 חודשי אשפוז ו-17 ניתוחים, היא השתחררה מבית החולים.
 

עורכי הניו יורק טיימס היססו בתחילה באם לפרסם את התצלום המבעית, מכיוון שהופיע בו עירום, אך החליטו בסוף לעשות זאת. בשנת 1972, נבחר הוא לצילום השנה בעיתונות העולמית, ובשנת 1973 זיכה את אוט בפרס פוליצר.

 

בחודש שעבר החליטה פייסבוק למחוק פוסט של הכתב הנורווגי תום אגלנד שעסק ב"שבעה תצלומים ששינו את ההיסטוריה של המלחמה" שהציג את "ילדת הנפלם". בעקבות מחיקת הפוסט, חשבון הפייסבוק של אגלנד הושעה. כאשר אפטן פוסטן דיווח על ההשעיה – ושיתף את "ילדת הנפלם" בדף הפייסבוק של העיתון – הוא קיבל הודעה מפייסבוק הדורשת ממנו "להסיר או לפקסל" את התצלום. לפני שהעיתון הספיק להשיב – הפוסט הוסר מדף הפייסבוק של העיתון.

 

aftenposten

אספן אגיל האנסן, העורך הראשי של אפטן פוסטן עם תילום המכתב הפתוח לצוקרברג בשער העיתון. צילום מתוך האפטן פוסטן

 
בעקבות כך פרסם אספן אגיל האנסן, העורך הראשי של אפטן פוסטן, מכתב פתוח בעמוד הראשון של העיתון למנכ"ל פייסבוק, מרק צוקרברג, וקרא לו להכיר בתפקידו בתור "העורך החזק בעולם" ולקחת אחריות במקום להיות צנזור. הוא האשים את צוקרברג בניצול לרעה של כוחה של פייסבוק כמקור מוביל להפצת מידע בעולם. "אני עצבני, מאוכזב וגם חושש ממה שתעולל לחברה הדמוקרטית. אני מודאג מכך שהמדיום החשוב בעולם מגביל את חופש הביטוי במקום לנסות להרחיב אותו, ומכך שזה לעתים קורה בדרך של סתימת פיות". המערכת הפוליטית של נורווגיה, כולל ראשת הממשלה ארנה סולברג, נרתמו למאבק נגד ההחלטה. אלא שפייסבוק הסירה גם את הפוסטים הללו, ועוררה גל של מחאות וגינויים ברחבי העולם. כאמור, ביום שישי פייסבוק חזרה בה והחזירה לרשת החברתית את את הפוסטים הללו, חרף מדיניותה האוסרת הצגת תמונות עירום וזאת "לאור החשיבות ההסטורית של התמונה".

 


ד"ר יובל דרור:  "זה בעייתי מההיבט האזרחי, הדמוקרטי והערכי. המקרה של צנזור 'ילדת הנפלם' – גם אם לבסוף, בלחץ של הרבה גולשים, החברה חזרה מהחלטתה – מראה שוב שפייסבוק יכולה לעצב את השיח העולמי לא פחות מכלי התקשורת"


 

דר יובל דרור

ד"ר יובל דרור

ד"ר יובל דרור, עיתונאי, סופר ודיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למנהל, אומר כי המאסה הגדולה של האזרחים המפתחים נאמנות כלפי פייסבוק, מאפשרת לחברה להכתיב את סדר היום העולמי, כאשר ההחלטה לצנזר את התמונה של הילדה הוייטנאמית היא חלק מכך. "הבעיה העיקרית היא שאנו מבלים חלק גדול יותר ויותר מהחיים שלנו בתוך מרחבים וירטואליים, שאחד מהם הוא פייסבוק. אני עצמי נכנס לפייסבוק פעמים אחדות ביום כדי לבדוק הודעות, אבל הרבה מאוד אנשים בישראל ובעולם, ממש מנהלים ברשת הזו את חייהם, כי החברים שלהם שם, הסטטוסים שם והמשחקים שלהם שם. זה מעניק לפייסבוק עוצמה אדירה, שבהחלט מתחרה עם זו של התקשורת, אם פייסבוק אינה כלי תקשורת או גוף שמייצר תוכן, כמובן".
 
– וזה רע שאנשים מקדישים זמן גדול והולך מחייהם לפייסבוק? 

"אני לא בא לקבוע אם זה טוב שאנשים רבים, בסביבתי הקרובה או הרחוקה, מתמסרים או מתמכרים לפייסבוק. כל צריכה מופרזת היא רעה, ולא חשוב אם היא לטלוויזיה, לכדורגל, לקניות או לאלכוהול. ההתמכרות לפייסבוק יכולה להשפיע על מצב רוחנו, לטוב וגם לרע.

 

– האם ריכוז כוח כזה בידיה של חברה אחת הוא דבר מסוכן?

" לא הייתי מגדיר את המצב כ'מסוכן'. יש פה מצב שבו חברה מסחרית, ששיקוליה כלכליים בראש וראשונה, קובעת מהלכים שבעבר נקבעו על ידי נבחרי הציבור. הדבר נכון גם לגבי גוף כמו גוגל. זה בעייתי מההיבט האזרחי, הדמוקרטי והערכי. המקרה של צנזור 'ילדת הנפלם' – גם אם לבסוף, בלחץ של הרבה גולשים, החברה חזרה מהחלטתה – מראה בפעם המי יודע כמה שפייסבוק יכולה לעצב את השיח העולמי לא פחות מכלי התקשורת.
"פייסבוק ערכה לפני כשנתיים מחקר אודות מיליונים מגולשיה, בלי ידיעתם, שבו היא בדקה עד כמה ידיעות חדשותיות המופיעות אצלה משפיעות על מצב רוחם, דבר המתבטא בפוסטים שהם מעלים אצלה. החברה חילקה את הגולשים שנדגמו לשתי קבוצות. בפני הקבוצה האחת העלו חדשות שמחות ובפני השניה העלו חדשות עצובות. התברר שחברי הקבוצה שנחשפה לחדשות טובות, למשל אודות נישואים של מפורסמים או איזה פסטיבל גדול, נהנו ממצב רוח טוב, דבר שהתבטא בכתיבה שלהם ברשת, ולהיפך: אלה שנחשפו לחדשות רעות, למשל אסונות או מותם של אישים ידועים, קיבלו מצב רוח רע. דבר שהתבטא בכתיבה שלהם ברשת.
 
" מידע כזה, יכול לשמש את פייסבוק מעבר לקשריה עם מפרסמים, אלא בכל הקשור לניסיון מצידה להטות את דעת הקהל של גולשיה כרצונה ולהשפיע על תפיסותיהם. ניתן גם לעשות בתוצאות המחקר שימוש כדי להשפיע על דפוסי הבחירה של אנשים בין מפלגות שונות, למשל כאשר יתקיימו הבחירות הקרובות בארה"ב בנובמבר. זה בעיייתי ברמה הערכית והפוליטית."

 

– האם פייסבוק מסכנת את מעמדם של העיתונות ושל אתרי החדשות?

"פייסבוק נוהגת כפלטפורמת מדיה. אין בה עורכי תוכן או עיתונאים ומשכתבים והיא אינה כלי תקשורת קלאסי. היא לא מיצרת חדשות אבל משמשת במה לפירסומן. בפייסבוק כל גולש הוא עורך או סוג של עיתונאי בפני עצמו. זו פלטפורמת הפצה שיכולה לסכן את העיתונות במודל העסקי בלבד, אבל לא מבחינת התוכן. לא רק עניין העלאת או הסרת התמונה של הילדה העירומה מוייטנאם הסב את תשומת הלב לכוחה של פייסבוק, אלא גם, למשל, השאלה אם לפרסם תמונה של אשה מניקה. אנשים במדינות סקנדינביה וגם לא מעט ישראלים חילונים יגידו שלא צריכה להיות בעיה בפירסום תמונה כזו, אבל אנשים במקומות אחרים ברחבי הגלובוס יגידו שצריך לצנזר תמונה כזו. פייסבוק, ביודעה שיש לה את היכולת להשפיע על מצב רוחנו ועל חשיפתנו לתכנים מסויימים, אינה פועלת באופן אוטומטי, או בחלל ריק, אלא מקבלת מדי יום החלטות ערכיות, וזה לפחות ייאמר לזכותה"

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.