728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"תעביר מהר ידיעה, הם חתמו"

"תעביר מהר ידיעה, הם חתמו"
שמעון שיפרצילום מסף

23 שנה לחתימה על הסכמי אוסלו: שמעון שיפר, שחשף לראשונה את פרטי הסכם העקרונות בין הישראלים לפלסטינים, מספר על סקופ נוסף, הקשור למלך מרוקו

היום מלאו 23 שנים לחתימה על הסכמי אוסלו במדשאת הבית הלבן, שלוותה בלחיצת היד ההיסטורית בין ראש ממשלת ישראל אז יצחק רבין לראש אש"ף, יאסר ערפאת, בהשתתפות נשיא ארה"ב אז, ביל קלינטון ושר החוץ הרוסי, אנדרי קוזירוב.

 
סדרת ההסכמים, שחתימתם הושלמה ב-13 בספטמבר 93', נועדו להביא לפתרון של קבע למכלול הגורמים שליבו את הסכסוך הישראלי- פלסטיני העקוב מדם. ההסכם הראשון נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט 93' על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס. ב-9 בספטמבר באותה שנה רבין וערפאת החליפו מכתבים, באמצעות שר החוץ הנורווגי, יוהאן יורגן הולסט, שבהם ישראל ואש"ף הכירו זה בזה.
 
בנוסף, ישראל התחייבה במסגרת ההסכם, לבטל את החוק האוסר על מפגשי ישראלים עם נציגי אש"ף, בעוד שהפלסטינים אימצו את החלטות מועצת הביטחון המצהירות בין היתר על נסיגת ישראל מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים, חופש שייט בנתיבים בינלאומיים, פתרון צודק לבעיית הפליטים ושלמות טריטוריאלית של כל מדינות האיזור והודעה של אש"ף כי הארגון נוטש את הטרור ומתחייב לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, תוך שינוי סעיפים באמנה הפלסטינית השוללים את זכות קיומה של ישראל.
 
כעבור שנתיים, ב-28 בספטמבר 95', נחתם הסכם אוסלו ב', שהעניק לפלסטינאים שלטון עצמי בערים ו-450 כפרים, וכך נוצרו שלושה סוגי שליטה בשטחים: שטחי A : בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית; שטחי B : בשליטה אזרחית של הפלסטינים וביטחונית של ישראל ושטחי C: בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל. 10 אלפים אזרחים פלסטינים גויסו ככוח שיטור וקיבלו רובי קלצ'ניקוב (שנלקחו שלל במלחמת לבנון הראשונה ומאש"ף עצמו).
 
את הפרסום הראשון לפיו "ירושלים מנהלת משא-ומתן חשאי עם הנהגת אש"ף" פרסם העיתונאי ירח טל בעיתון הארץ ב-12 ביולי 1993. בחלוף כשבעה שבועות מיום פרסום הידיעה הראשית של טל ב"הארץ", במהלכם התפרסמו כמה ידיעות המשך, פרסם הכתב המדיני של ידיעות אחרונות שמעון שיפר, ביום שישי, 27.8.93, את הסיפור השלם של הסכמי אוסלו. ביום ראשון שלאחריו פרסם את נוסח ההסכם המלא. בראיון לאתר של אגודת העיתונאים מגלה שיפר, 69, שהוא זה שגם חשף לראשונה אירוע מדיני רב ערך, שהתרחש מיד לאחר טקס החתימה על ההסכם בוושינגטון.

 


שיפר התקשר לראש הממשלה רבין, שהיה במכוניתו, ושאל אותו אם מתקיימות שיחות בין ישראלים ופלסטינים במטרה להגיע להסכם הדדי, ואם השיחות מתקיימות על דעתו. "רבין השיב לי 'עזוב, אני יודע על זה, אבל זה לא רציני'"


 

"באביב 93' התקשר אלי גורם בכיר במערכת המדינית הישראלית וסיפר לי על שיחות חשאיות המתקיימות בסקנדינביה בין אישים ישראלים ופלסטינים", מספר שיפר. לדבריו, במסגרת הבדיקה שערך במטרה לאמת את המידע, הוא התקשר לראש הממשלה רבין, שהיה במכוניתו ושאל אותו אם מתקיימות שיחות בין ישראלים ופלסטינים במטרה להגיע להסכם הדדי, ואם השיחות מתקיימות על דעתו. "רבין השיב לי 'עזוב, אני יודע על זה, אבל זה לא רציני'.
 
"בחודשי האביב ההם, אותו גורם שדיווח לי אודות השיחות, הרים אלי שוב טלפון ואמר: שמע, אתה מפספס! יש שיחות. זה רציני'. וכשנכנסנו לחודשי הקיץ התקשר אלי אותו גורם שוב ושוב והזהיר אותי שאני עומד לפספס סיפור גדול. בינתיים שמעון פרס יצא למסע בסקנדינביה. העיתונות בישראל לא ייחסה לזה חשיבות מיוחדת, כי לא ידעה דבר על מטרת נסיעתו. המטרה האמיתית של פרס היתה להגיע לאוסלו ולהשתתף בטקס החתימה על מה שהוגדר כ' הסכמי אוסלו', שגובשו בידי מנכ"ל משרד החוץ אורי סביר והנציג הפלסטיני אבו עלא. יממה אחרי החתימה, התקשר אלי שוב המקור ואמר לי', שיפר, תעביר מהר ידיעה, כי הם כבר חתמו'. ואז התקשרתי למקור נוסף שלי , עמו היה לי הסכם מקדמת דנן, שאם אני מציג בפניו מידע נכון, הוא טורק מיד את הטלפון. התקשרתי אליו, סיפרתי לו מה שאני יודע והוא אמר 'שלום' וטרק את השפופרת. הבנתי שהמידע נכון ומיהרתי להעביר ידיעה לעיתוני, ידיעות אחרונות, שיצא למחרת עם הכותרת 'ישראל ואש"ף חתמו על הסכם בשטוקהולם. בכותרת נפלה טעות לא מהותית, כי ההסכם לא נחתם בשטוקהולם, אלא באוסלו".

 
בבוקר שבו פורסמה הידיעה אודות הסכם אוסלו, אישים פוליטיים ועיתונאים התנפלו על רבין ודרשו ממנו שיבהיר להם אם הידיעה נכונה. "רבין לא היה מסוגל לשקר. פניו האדימו והוא פלט: 'נחכה למר פרס שיחזור מסקנדינביה'. כך התגלגל הסיפור", מספר שיפר. "אחרי כמה ימים פירסמתי על פני 9 עמודים את הסכמי אוסלו, כלשונם. זה הפך מיד למסמך בינלאומי שצוטט על ידי אמצעי התקשורת בעולם".

 


"כשהפמליה הישראלית הגיעה אל ארמון המלך אני כבר חיכיתי לה במקום, אחרי שדיווחתי בלעדית יום קודם לכן על הביקור – שנשמר בסוד – של נציגי ישראל במרוקו. עורך מעריב יעקב ארז ועורך הארץ חנוך מרמרי התבדחו ואמרו כי 'מעכשיו צריך שני כתבים, האחד לסיקור המשלחת הישראלית והשני שיעקוב אחר שמעון שיפר'"


 

הסקופ השני של שיפר, קשור לממלכת מרוקו. ב-13 בספטמבר הגיעו האחמ"ים ממדינות רבות, לרבות הפמליה הישראלית, כמו גם עיתונאים ועורכים מעשרות מדינות, אל הטקס ההיסטורי של חתימת הסכמי אוסלו במדשאות הבית הלבן, בניצוחו של קלינטון. "באותו בוקר ה-13 בספטמבר עליתי לאוטובוס שהסיע את העיתונאים מהמלון אל הבית הלבן. שניה לפני שהאוטובוס יצא לדרכו, הודעתי לאחראי על ההסעה שעלי לרדת, כי שכחתי את הדרכון שלי בחדר במלון. למעשה עזבתי את האוטובוס ותפסתי מונית שלקחה אותי ישר לשדה התעופה. משם עליתי על טיסה למרוקו".
 

39

שער ידיעות אחרונות, ה-14 בספטמבר 1993


 

– למה ויתרת על הטקס?

"באותו בוקר, כשעוד ישנתי במלון מייפלאואר בוושינגטון, צלצל הטלפון בחדרי. בצידו השני של הקו נשמע קול מוכר לי שאמר לי בקול סמכותי: 'טוס מיד למרוקו, כי אחרי הטקס בוושינגטון, המשלחת הישראלית תטוס לפגישה עם חסאן השני, מלך מרוקו'. כשתגיע לשדה התעופה של קזבלנקה, כבר תראה. טסתי לציריך ומשם לקזבלנקה. כשנפתחו דלתות המטוס, נכנסו אליו שני אנשים לבושים כג'נטלמנים ושאלו ' איפה מיסייה שיפר'. ירדתי אתם מהמטוס בלי לעבור דרך ביקורת הגבולות ובלימוזינה שחורה הם לקחו אותי הישר לבית ההארחה של המלך חסאן השני. שם נפגשתי עם אנשי בית המלוכה, אם כי לא עם המלך עצמו.
 

"מי שנשאר בוושינגטון כדי לדווח לידיעות אחרונות על טקס החתימה על הסכמי אוסלו היה עמיתי, נחום ברנע. למחרת טקס החתימה, המשלחת הישראלית והעיתונאים עלו על המטוס שהיה אמור להחזירם ארצה. במקום זאת התבשרו כולם שיעד הטיסה אינו ישראל, אלא…מרוקו. כשהפמליה הישראלית הגיעה אל ארמון המלך אני כבר חיכיתי לה במקום, אחרי שדיווחתי בלעדית יום קודם לכן על הביקור – שנשמר בסוד – של נציגי ישראל במרוקו. עורך מעריב יעקב ארז ועורך הארץ חנוך מרמרי התבדחו ואמרו כי 'מעכשיו צריך שני כתבים, האחד לסיקור המשלחת הישראלית והשני שיעקוב אחר שמעון שיפר".

 
– כעבור 23 שנים, הסכמי אוסלו הוכיחו את עצמם, לדעתך? תראה כמה דם נשפך מאז, אצלנו ואצל הפלסטינים.

"נכון, נשפך דם, ועוד יישפך דם, כי אף אחד, לא הישראלים ולא הפלסטינים, אינו מקבל את זכותו של הצד השני לחיות פה בשלום ובביטחון. רוב הישראלים סבורים שמלחמת השחרור עדיין נמשכת, בעוד שהרוב בקרב הצד השני אינו מקבל את זכות קיומנו. אני יודע שנכדי ישרתו במילואים.
"שים לב שגם ממשיכיהם של רבין ופרס, ובעיקר בנימין נתניהו, לא ביטלו את הסכמי אוסלו. אם ההסכמים הללו הם אסון, כפי שדוברי הימין טוענים, למה ההסכמים הללו לא בוטלו. זאת, ואף זאת: נתניהו דבק בהם ואף נפגש פעמים אחדות עם יאסר ערפאת.
 
-היה עדיף שהסכמי אוסלו לא היו נחתמים כלל?
" יש כל הזמן סבבי מלחמות בין ישראל לפלסטינים. מותר לנו לצפות מהמנהיגות שלנו לנסות להראות לנו אופק. הסכסוך לא ייפתר מעצמו, וכאן חשיבותם של ההסכמים הללו".

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

  • דאפידק
    23 בנובמבר 2016 @ 2:44 am, 2:44 am

    למה לעזאזל צה"ל שומר בכלל שלל שנלקח ממחבלים ולא משמיד אותו באותו היום ? בשביל הסכמים מסוג אוסלו ? אין שכל אין דאגות

    הגב

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.