728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הפיריון ושכרו

הפיריון ושכרו
אילוסטרציה.

מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית והחברתית: פיריון העבודה בישראל עלה בשיעור יפה מאז 2001, אבל השכר הריאלי נשאר קפוא

הנחת יסוד כלכלית אומרת, כי גידול בפיריון במקום העבודה יוצר תמורה לעובד בדמותה של העלאת שכר, לעתים בתוספת הטבות סוציאליות. ואולם מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית והחברתית, בראשות פרופ' אבי וייס,  קובע  שאין קשר בין השכר לבין הפיריון. בסוף 2015 היה השכר במגזר העסקי דומה לשכר שהיה ב-2001, במונחים ריאליים, בעוד שבארבע עשרה השנים שחלפו מאז הפיריון לעובד עלה ב-15%.

 

על פי המחקר שערך גלעד ברנד,  התרופפות הקשר בין רמת השכר לבין רמת הפיריון נובעת מעלייה מהירה של מחירים, בעיקר בתחום הדיור והמזון בעשור האחרון. "סעיפי הדיור והמזון הם נתח נכבד בסל הצריכה של משק בית טיפוסי", הוא אומר. לדבריו, חלה שחיקה ערכה של תפוקת העובדים והתרופף הקשר בין השכר הריאלי לבין פיריון העובד.

 

ברנד מצביע על כך שבעשור האחרון התמקדה האינפלציה בקטגוריות צריכה שמאפיינות בעיקר את משקי הבית, בפרט שירותי דיור למגורים ומזון, אך משקפות רק במעט את השתנות מחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק.  שני סעיפים אלה היו אחראים ל-75% מהעלייה במדד המחירים לצרכן בעשור האחרון, אף שמשקלם בסל הצריכה של משק בית הוא רק 42%. השפעת שירותי הדיור למגורים והמזון על התוצר פחותה בהרבה ומשקלם במדד מחירי התוצר העסקי עומדת לכל היותר על 11%. התרכזות האינפלציה בסעיפים אלה תרמה לניתוק הקשר בין השכר הריאלי לבין פיריון העובד.

 

צעדים שיכולים לתקן את המצב כוללים, לדעת ברנד, מאמצים להורדת מחירי הדירות והמזון. איך עושים זאת? בין היתר על ידי הסרת חסמים הקיימים בפני יבוא מוצרי מזון שונים, עידוד כניסה של שחקנים חדשים לענף המזון במקביל לפעילות שתכליתה למנוע מרשתות מזון חזקות לנצל את כוח השוק שלהם כדי להעלות מחירים וכן הגדלת היצע הדיור.

 

ב-15 השנים האחרונות השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי, המייצג את כוח הקנייה של העובדים, נותר כמעט קבוע. לעומת זאת, פיריון העבודה לעובד – המשקף את העלייה בתפוקת העובדים – עלה ב-15%. כלכלנים ומומחים לשוק העבודה עסקו בשאלה מדוע העלייה בפיריון העבודה לא תורגמה לעלייה מקבילה בשכר הריאלי, כפי שאפשר היה לצפות. לא מעטים טענו כי פירות הצמיחה של המשק אינם מחלחלים לשכבת העובדים ואלה אינם נהנים ממנה, וזאת בגלל ירידה בכוח הקנייה של העובדים. ואולם ברנד אומר כי טענה זו היא מופרכת.

 


גלעד ברנד: המשכורת הנומינלית של העובדים עלתה בהתאם לצמיחה של הפיריון במשק, אך למרות זאת, העובדים לא זכו לעלייה ריאלית בשכרם, במידה רבה עקב ההתייקרות הניכרת במחירי הדיור והמזון"


 

ההסבר החלופי שהוא מציג הוא כי שינוי במרכיבים שמשפיעים על האינפלציה הוא שהוביל במידה רבה לירידה בקצב הגידול של השכר הריאלי המשולם לעובדים. על פי מחקרו, האינפלציה בעשור האחרון התמקדה בסעיפים שהשפיעו במידה רבה על  משקי הבית (הצרכנים) ובמידה פחותה משמעותית על היצרנים. הדבר גרם להתרופפות הקשר בין השכר הריאלי לבין הפיריון. בעוד השוואה בין הפיריון לעובד לבין השכר הממוצע במונחים נומינליים מראה כי עלייה של אחוז אחד בפיריון העבודה תורגמה לעלייה של אחוז בשכר העובדים (כלומר, הקשר הצפוי בין השכר לבין הפיריון נשמר), למעשה בתקופה זו השכר הריאלי ברוטו של העובדים לא עלה, וזאת בשל עליית מדד המחירים לצרכן.
 

"באותה תקופה התייקר סל צריכה של משק בית טיפוסי בקצב מהיר יותר מאשר ממוצע מחירי המוצרים והשירותים בכלל המשק, דבר שהביא לשחיקת ערך התפוקה השולית של העובד ביחס לסל הצריכה שלו", אומר ברנד. "במילים אחרות, המשכורת הנומינלית של העובדים עלתה בהתאם לצמיחה של הפיריון במשק, אך למרות זאת, העובדים לא זכו לעלייה ריאלית בשכרם, במידה רבה עקב ההתייקרות הניכרת במחירי הדיור והמזון.
 

משמעות ממצאי המחקר היא שהעלייה בפיריון העבודה אכן הובילה לעלייה מקבילה בשכר, אולם בשל ההתייקרות הגבוהה יותר של סל הצריכה ביחס למחירי היצרן, הערך של השכר מבחינת העובד לא גדל. "היות שכאמור שחיקת השכר נובעת במידה רבה מההתייקרות של מחירי הדיור והמזון, אחת הדרכים לפתור את הבעיה היא שמשרדי הממשלה השונים ימקדו מאמצים במיוחד בסעיפים אלה", אומר ברנד. לדבריו, בתחום המזון יש מקום לנקוט צעדים כמו מעבר לסבסוד ישיר של ענף החקלאות על חשבון הגבלת המכסות, חשיפת השוק ליבוא מתחרה מחו"ל ומניעת ניצולו של כוח השוק שיש בידי יצרנים גדולים ודומיננטיים. בתחום הדיור, הוא אומר, רצוי להתמקד בצעדים שיסייעו להגדלת היצע הדירות.
 

מחקרו של ברנד עשוי לעורר הסתייגות בקרב רבים, אנשי אקדמיה ומעסיקים גדולים במשק כאחד, המצביעים על נתונים ולפיהם פיריון העבודה בישראל נמוך מהרמה הממוצעת במדינות המפותחות וכי הפיגור בפיריון לעובד בישראל גדל בעשור האחרון ב-10 נקודות האחוז לעומת הפיריון בארה"ב. עובדה זו אינה מוכחשת גם על ידי ועדים ואיגודים מקצועיים, אך המעסיקים לוקחים את העניין צעד אחד קדימה וטוענים כי הפריון הנמוך מחייב נקיטת מדיניות שכר מרוסנת, ללא קפיצות חדות בתחום זה.
 

סוגיה זו של הפריון הנמוך בישראל, היא בעלת חשיבות מקרו- כלכלית רבה, מכיוון שהפיריון לעובד משפיע ישירות ומשמעותית על רמת החיים הממוצעת. לפי מחקרים שנעשו, אין גורם אחד בלבד שמשפיע לרעה על הפיריון בישראל, אלא כמה גורמים, כגון מלאי ההון הפיזי, המצב הביטחוני, הוותק של כוח העבודה, מגמות בשוק העבודה, היעדרן של תוכניות התייעלות אפקטיוויות והיקף הכלכלה השחורה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.