728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הסיפור שלנו על עצמנו

הסיפור שלנו על עצמנו
הכנסת, היום.צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

מותו של שמעון פרס: האם התמסרות התקשורת לסיקור החריג בהיקפו טבעית ומוצדקת, או שהתקשורת עוסקת באירוע הרבה מעבר למידת ההתעניינות של הציבור?

מותו של שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, הוא, בין שאר הדברים, אירוע תקשורתי חריג בהיקפו. סדר היום התקשורתי מוקדש כמעט כולו מאז אתמול בבוקר (רביעי) לאירוע, בכל הפלטפורמות – מהפידים ברשתות החברתיות העמוסים בתמונות של אנשים שהצטלמו אי פעם עם שמעון פרס ובאנקדוטות שונות, דרך שערי העיתונים היומיים בפורמט יום שישי והסיקור בפרישה יוצאת דופן, וכלה בלוח השידורים בערוצי הטלוויזיה שהוקדש לפרידה מהמנהיג.

 

פרופ' מוטי נייגר, דיקאן בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה, אומר שהסיקור התקשורתי של מותו של פרס אינו מוגזם, והוא אף סבור שהתקשורת ממלאת במקרה הזה תפקיד חשוב וחיובי. "אין מדובר במותו של מנהיג רגיל, אלא של אדם שההיסטוריה שלו חופפת לקורותיו של כל אדם בישראל, לפיכך טבעי הוא שהתקשורת כולה התגייסה ואף התמסרה לצורך דיווח על נסיבות מותו, הלוויה, התגובות בעולם וכל דבר אחר הקשור לאיש. זה מאורע בתולדות המדינה וכך יש להסתכל על זה מבחינה תקשורתית", אומר נייגר.
לדבריו, יש עוד כמה סיבות המעניקות לסיקור התקשורתי של מותו של פרס, מעמד כה מיוחד. "ראשית, אנו בסיומה של השנה העברית. ערב ראש השנה החדשה הוא תמיד הזמן שבו כל אחד עורך לעצמו סיכומים, וכך גם התקשורת, שמרבה במועד זה לערוך סיכומים בכל תחום. אז מה יותר מתאים מאשר להתבונן בחייו של פרס, כמעין סיכום של תקופה בחיי המדינה?"

 

פרופ מטי נייגר

פרופ מוטי נייגר.

"שנית, קיימת רגיעה בחזית החדשות, בישראל ובעולם. בניגוד לאמירתו, לפני שנים רבות, של עורך עיתון יומי שכבר לא קיים – העולם אינו כמרקחה ואין דיווחים על אירועים מרחיקי לכת המשתלטים על התקשורת. המצב הביטחוני בישראל רגוע כעת יחסית, אין מהלכים כלכליים יוצאי דופן והידיעה היחידה שאולי עוררה מעט עניין אתמול היא דחיית ערעורו של רוה"מ לשעבר אולמרט והארכת תקופת המאסר שלו ב-8 חודשים.
"גם בעולם לא אירע שום דבר שמטלטל את כלי התקשורת: העימות הטלוויזיוני בין שני המועמדים לנשיאות בארה"ב, קלינטון וטראמפ, נמצא מאחורינו והוא כבר נטחן עד דק בתקשורת, פוטין לא פלש לשום מדינה נוספת וגם בחזיתות שבהן קיים עימות, בעיקר בסוריה, אין חדש. היעדר חדשות מרעישות אפשר לפנות מקום לתשומת לב בישראל ובעולם לדיווחים על לכתו של שמעון פרס".

 


.פרופ' נייגר: "אין מדובר במותו של מנהיג רגיל, אלא של אדם שההיסטוריה שלו חופפת לקורותיו של כל אדם בישראל, לפיכך טבעי הוא שהתקשורת כולה התגייסה ואף התמסרה לצורך דיווח על נסיבות מותו, הלוויה, התגובות בעולם וכל דבר אחר הקשור לאיש. זה מאורע בתולדות המדינה וכך יש להסתכל על זה מבחינה תקשורתית"


 

לדברי נייגר, דרך ההתבוננות על חייו של פרס, אנו מתבוננים בסיפור שלנו על עצמנו: המפעל הציוני, הזעזועים הכלכליים שאירעו, היחסים בינינו לבין הערבים והתקוות של הישראלים לשלום. "להר המנוחות שבו ייטמן פרס יגיעו מחר מתי מעט של אנשים, לעומת מספר המשתתפים בהלוויה שיעשו זאת באמצעות צפייה בטלוויזיה, ברדיו ובאתרי האינטרנט, ולמחרת גם בעיתונים המודפסים", הוא אומר. "כמעט כולנו נשתתף בטקס קולקטיבי, מעין מדורת שבט ענקית, שיוצרת ומלבה התקשורת, וזה לא רע בכלל".
עוד הוא אומר כי אין אצלנו הרבה אירועים שמעניקים לכלי התקשורת הזדמנות ליצור סוג של אחדות, לכנס את כולנו יחדיו. "זה הזמן שבו הציניות זזה הצידה. הנה, אפילו נפתלי בנט השמיע מילים חמות על פרס. המחנאות זזה לה הצידה. פרס יצר מחלוקות עמוקות בציבור אחרי שחתם על הסכמי אוסלו בשנת 93'. אבל במהלך כהונתו כנשיא, החל מ-2007 למשך שבע שנים, וגם אחרי שפרש מהנשיאות הוא השכיח את המחלוקות שהוא יצר, וזה מסייע כעת לתקשורת להתייחס אליו כאל דמות מאחדת. הרי אין הרבה אנשים שקורות חייהם חופפות כל כך את תולדותיה של ישראל. זה רגע שבו עוצרים הכל ומדברים עליו, ואין חדשות אחרות. והתקשורת – וזה מה שנפלא – יצרה פה קהילה, גם אם זו קהילה לרגע".

 

טקס הנחת הזרים על ארונו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס ז"ל ברחבת הכנסת בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. צילום: לע"מ

"נוצר ריחוק בין הציבור לבין התקשורת"

שלא כמו פרופ' נייגר, פרופ' דן כספי, פרופסור אמריטוס לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, רואה בצער את מה שהוא מכנה "פולחן האישיות לפרס", שמתקיים לרגל מותו של האיש. "פולחן האישיות שמתקיים עכשיו בעניין פרס, דומה לפולחן האישיות שהיה כלפי רבין לאחר שנרצח. התקשורת מסקרת בלי הרף בליל של דברים חשובים ולא חשובים הנוגעים למותו של פרס. אני מבין את תחושותיהם של יוצאי ברית המועצות לשעבר, שאומרים כי הדיווח התקשורתי בישראל בימים האחרונים מזכיר להם את הדיווח התקשורתי שהתקיים בברה"מ לרגל מותו של מנהיג כלשהו".

 


פרופ' כספי: "התקשורת מתעניינת במותו של פרס הרבה יותר ממידת ההתעניינות של הציבור, וככל שהגודש בדיווחים נמשך והתלהבותם של מגישי התשדירים המיוחדים מתעצמת, הציבור גולש לאפתיה ונוצר ריחוק בינו לבין כלי התקשורת, שכולם, במין שפה אחידה שכזאת, הולכים באותו קו. איפה הפלורליזם התקשורתי בישראל שמדברים עליו נכבדות?"


 

danc

פרופ' דן כספי

לדברי כספי, הגודש בדיווחים סביב מותו של פרס, יוצר מצב שהציבור דווקא בורח מצפיה, האזנה או קריאה של דיווחי התקשורת בעניין זה. "התקשורת מתעניינת במותו של פרס הרבה יותר ממידת ההתעניינות של הציבור, וככל שהגודש בדיווחים נמשך והתלהבותם של מגישי התשדירים המיוחדים מתעצמת, הציבור גולש לאפתיה ונוצר ריחוק בינו לבין כלי התקשורת, שכולם, במין שפה אחידה שכזאת, הולכים באותו קו. איפה הפלורליזם התקשורתי בישראל שמדברים עליו נכבדות?"

 

עוד אומר כספי כי "כלי התקשורת יצרו הצגה שאפשר לכנותה בציניות '"מרתון אל הקבר". ומה הסיבה לרעש התקשורתי הזה? לדעתו, בישראל חסרה מנהיגות נקיית כפיים ובעלת אומץ לצעדים מדיניים. "התפתחה כאן ערגה למנהיגים אחרים, לנוכח ליקוי המאורות, אליו נקשרו כמה מראשי המדינה, החל מקצב ואולמרט ועד לבנימין בן אליעזר. כל מה שנותר לציבור לעשות, הוא כנראה להתרפק על דמותו של אדם שהיה עשוי מזן שונה, שונה לגמרי".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.