728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

רשימות שחורות? קשה להאמין

רשימות שחורות? קשה להאמין
יצחק לבני.צילום: רועי כ"ץ, רדיו ת"א

מנכ"ל רשות השידור לשעבר, יצחק לבני, טוען שלשכת נתניהו מנסה להפוך את השידור הציבורי לשידור ממשלתי. "כל אזרח שחופש העיתונות יקר ללבו, אסור לו לשתוק"

המהלכים שיוזם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, באמצעות שליחיו בקואליציה, לחיסולו של תאגיד השידור הציבורי עוד בטרם הוקם, צברו השבוע תאוצה.
 
גם מי שלא הופתע לנוכח רצונו של נתניהו לעצור את הליכי הקמתו של התאגיד החדש, בשל חששו כי הוא לא יוכל לשלוט על תכני השידורים של התאגיד, התקשה לעכל את הדיווח של עקיבא נוביק, אמש בחדשות 10, על רשימות חיסול שהוכנו במטרה למנוע העסקתם של עיתונאים "לא רצויים" בגוף החדש שיוקם. מדובר ברשימות שחורות של עיתונאים, בדרך כלל "שמאלנים", הנוהגים לבקר את מדיניות הממשלה לצד רשימות לבנות של עיתונאים הנחשבים "בלתי מסוכנים", בשל עמדותיהם הפוליטיות או בשל הימנעותם מלהזיק לתדמיתה של לשכת ראש הממשלה, ולכן יש לאפשר את העסקתם.

 

נראה שעם פתיחת מושב החורף של הכנסת, בעוד פחות מ-10 ימים, המאמצים של לשכת ראש הממשלה והקואליציה לסכל את הקמת התאגיד החדש יעלו הילוך, בפרט לנוכח העובדה ששר האוצר משה כחלון ושר החינוך נפתלי בנט נסוגו באחרונה מהתנגדותם למהלך של יו"ר הקואליציה, חה"כ דוד ביטן, לסגור את התאגיד.
"מצב כזה שבו מכינים רשימות 'שחורות' של עיתונאים 'מסוכנים' כביכול, לעומת רשימות 'לבנות' של עיתונאים 'בלתי מזיקים' הוא איום ונורא", אומר יצחק לבני, שמילא שורה ארוכה של תפקידי מפתח  בתקשורת הישראלית. "פשוט קשה לי להאמין שזה קורה. הלוואי שזה לא נכון".

 


לבני: "מצב כזה שבו מכינים רשימות 'שחורות' של עיתונאים 'מסוכנים' כביכול, לעומת רשימות 'לבנות' של עיתונאים 'בלתי מזיקים' הוא איום ונורא. פשוט קשה לי להאמין שזה קורה. הלוואי שזה לא נכון"


 

לבני (82) שימש עורך "במחנה נח"ל" (בשנים 1956-1961) ועורך "במחנה" (1961-1971), מפקד גלי צה"ל (1974-1968), מנכ"ל רשות השידור (1979-1974), יועץ מיוחד ולאחר מכן יו"ר צוות ההיגוי של ערוץ 2 הניסיוני ויו"ר חברת החדשות של ערוץ 2. בשנות ה-90 כיהן כיו"ר "ועדת לבני" – ועדה ציבורית שמינו שרת התקשורת שולמית אלוני ושר המשפטים דוד ליבאי במטרה לבחון את המבנה והתפקוד של השידור הציבורי. הייתה זאת הראשונה בשורת ועדות שקמו אחריה. המלצות הוועדה שימשו בסיס להצעות שעלו במשך השנים לרפורמה ברשות השידור.
 
לדברי לבני, גם בשנים שבהם שימש בתפקיד מנכ"ל רשות השידור, אז כיהנו כראשי ממשלה גולדה מאיר, מנחם בגין ויצחק רבין, הופעלו לחצים על הרשות, אך הם לא הגיעו לדרגת ההתערבות הגסה מצד הממשלה, כפי שקורה היום. "אני זוכר שכאשר הממשלה נהגה להתכנס לישיבה בעניין תקציב המדינה, ובתוך זה תקציב רשות השידור, המשתתפים ניצלו את ההזדמנות כדי להשמיע ביקורת על תוכנם של חלק משידורינו. שרים בממשלה לא הסתירו את דעתם שאנחנו לא בסדר כלפיהם. שרים ימנים טענו שהדיווחים אצלנו מוטים שמאלה, בעוד ששרים ממפלגות השמאל נהגו להתלונן שאנו מוטים ימינה. וזה לא שייך לרקע הפוליטי ממנו בא מנכ"ל רשות השידור. אורי פורת, למשל, שכיהן אחרי כמנכ"ל הרשות, ספג ביקורת מפוליטיקאים ממחנה הימין, אף שהוא עצמו היה איש ימין בעמדותיו".
 
לבני מספר שהיו מקרים בהם קיבל אישית טלפונים מלשכותיהם של ראשי הממשלה, שבהם נשמעה טרוניה על דיווחים מסוימים, בעיקר כאלה הנוגעים לאירועים פוליטיים. "כאשר קיבלתי טלפון מראש הממשלה, שמעתי דרישה להכניס תוספת או שינוי לדיווח מסוים, או לגרוע משהוא מהדיווח. תמיד השבתי בנימוס, אבל לא זו בלבד שלא נעניתי לבקשה, אלא נמנעתי מלספר לכתב שקיבלתי פנייה מראש הממשלה, כדי שכתב שהכין את הדיווח לא יקבל תחושה שעליו להתיישר לפי הקו של הממשלה".

 


לבני: "כאשר קיבלתי טלפון מראש הממשלה, שמעתי דרישה להכניס תוספת או שינוי לדיווח מסוים, או לגרוע משהו מהדיווח. תמיד השבתי בנימוס, אבל לא זו בלבד שלא נעניתי לבקשה, אלא נמנעתי מלספר לכתב שקיבלתי פנייה מראש הממשלה, כדי שכתב שהכין את הדיווח לא יקבל תחושה שעליו להתיישר לפי הקו של הממשלה"


 

בשנת 74', התפתח עימות חריף בינו לבין דובר צה"ל על רקע דיווחי רשות השידור בנושאי צבא, אך הוא עמד על זכותה של רשות השידור לדווח באופן ענייני תוך שמירה על עצמאות עיתונאית, ללא "היד המכוונת" של יחידת דובר צה"ל. "בתקופה מלחמת יום הכיפורים הסכמנו לדרישת דובר צה"ל שהידיעות שאנו משדרים יעברו עריכה על ידי אנשיו. בכל זאת, מדובר במלחמה ובמהלכי קרב שדרשו זהירות בדיווח ואף שמירה על עמימות. אבל אחרי שהסתיימה המלחמה, דובר צה"ל רצה להמשיך ולערוך את הידיעות שלנו. סירבתי. הודעתי לדובר צה"ל שהמלחמה נגמרה וזהו. אנו חופשיים לשדר כהבנתנו. וכשהם התעקשו, פשוט ניתקתי כל קשר עם דובר צה"ל. ממש החרמנו אותו", נזכר לבני.
"כשדבר ההחרמה של יחידת דובר צה"ל מצידנו הגיע אל שמעון פרס, שבדיוק מונה לשר הביטחון. הוא הזמין אותי יחד עם מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, ללשכתו בקרייה. פרס אמר כי המדינה עדיין מצויה במתח ביטחוני בעקבות המלחמה ומוטב שנמשיך בכפיפות לדובר צה"ל. עניתי שזה לא בא בחשבון. פרס נראה נרגז בסוף השיחה, אבל אחרי כמה ימים, כשהוא ראה שאנו עומדים על שלנו, הוא ויתר והורה להפסיק את עריכת הדיווחים שלנו", הוא מספר. "קיבלנו טלפון מהשר ישראל גלילי שלחץ שלא נפרסם אייטם על ישוב חדש שעומד לקום בשטחים, בנימוק שזה יטפרד את העניין, אבל דחינו את הפניה ושידרנו".
 
"אבל מה שעבר קודמי בתפקיד ברשות השידור, שמואל אלמוג, ואני עצמי מול ראשי הממשלה או השרים, אינו משתווה בכלל לנעשה כיום על ידי הממשלה וזרועותיה בכנסת ביחס לשוק התקשורת", אומר לבני. "זו כבר התערבות בענייני סטטוס וקונספציה, דבר שלא ייעשה במדינה מתוקנת. אילו הייתי במקום  העיתונאים ברשות השידור, ולא רק של רשות השידור, הייתי נלחם בתופעה הזו בכל תוקף. בעצם, כל אזרח שחופש העיתונות יקר לליבו, אסור לו לשתוק".
 
– אז מה הפתרון שאתה מציע למשבר הנוכחי סביב השידור הציבורי?

" עמדתי בראש הוועדה הראשונה, שהוקמה לפני 15 שנה, שביקשה ליישם רפורמה ברשות השידור. לא הצענו לפטר את כל עובדי הרשות, אלא שהתקציב של הרשות יפנה משאבים כספיים רבים יותר מהמשכורות, שחלקן היו מנופחות, להפקות מקור. בסופו של דבר המלצות הוועדה לא מומשו. גם כשעניין הקמתו של תאגיד השידור הציבורי החדש עמד על הפרק, קראתי שלא להניף את גרזן הפיטורים מעל ראשיהם של עובדי רשות השידור, כי זה לא אנושי. כיום הרבה עובדים של הרשות הם בסכנה לעתידם המקצועי, אחרי עשרות שנות עבודה, אבל לצערי זה קורה".
"כעת, משהקמת התאגיד יצאה לדרך, כבר אין לבטל אותו כפי שנתניהו רוצה, שהרי עובדים רבים כבר גויסו אליו ויש עוד עובדים, בעיקר מרשות השידור, שאמורים להצטרף אליו. יש לאפשר לתאגיד החדש לפעול כישות עצמאית לחלוטין שתשדר תכניות חקרניות, ואם צריך נשכניות, שיתבססו אך ורק על שיקולים עיתונאים נקיים. מה שאני רואה כעת זו סכנה לכל זה, סכנה לשידור הציבורי בכלל. נתניהו לא מרוצה מכך שהתאגיד החדש עומד לפעול לפי אמות מידה מקצועיות בלבד. זה מפריע לאג'נדה שלו, כנראה. אם הוא יצליח במהלכיו, השידור הציבורי יהפוך לשידור ממשלתי, כמו במשטרים שאנו לא רוצים להידמות אליהם".
 
– הארץ פרסם כי לפי התכנית שמקדמת לשכת נתניהו, גלי צה"ל והטלוויזיה החינוכית ימוזגו בתוך רשות השידור בד בבד עם ביטול הקמתו של התאגיד.

"אסור לגעת בגלי צה"ל. יש לשמור על האיכויות שלה, שלא נפגעו, למזלנו, גם אחרי שגורמים כמו מירי רגב, ניסו להתערב בגסות בתכניה. גלי צה"ל היא תחנה השומרת על הדנ"א שנוצר לפני הרבה שנים. כשניהלתי את התחנה, הפכתי אותה לתחנה אזרחית המשדרת גם יומני חדשות. יש בה כוח אדם צעיר שתורם לה המון, והיא שומרת על סגנון קליל, מושך ומעט ממזרי – ועם זאת צנוע. גם את הטלוויזיה החינוכית יש להשאיר כגוף שידור עצמאי כי יש לה ייחוד. אם היא תמוזג בתוך רשות השידור היא תיעלם". פוליטיקאים אוהבים להשתמש בביטוי 'איחוד', אבל במקרה הזה, איחוד גלי צהל והטלוויזיה החינוכית בתוך רשות השידור יהיה איבוד לדעת".

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.