728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מראה, מראה

מראה, מראה

מחקר מיוחד של יפעת מחקרי מדיה לכנס אילת לעיתונות: סיקור חסר תקדים בהיקפו של מאבקי התקשורת; הבעיה המרכזית של התקשורת לדעת הציבור: הטיה פוליטית

יפעת מחקרי מדיה ערכה מחקר מיוחד עבור כנס אילת לעיתונות על רקע מאבקי התקשורת הרבים שזכו לביטוי בשיח התקשורתי והציבורי בישראל השנה. המחקר מתבסס על ניתוחי תוכן של יפעת מחקרי מדיה לצד סקרי עמדות הציבור שנערכו באמצעות Panel4All מבית 'פאנלס'. הממצאים המלאים יוצגו בכנס עצמו, סקירה זו כוללת ממצאים ראשוניים בלבד.

מאבקי התקשורת שנכללו במסגר המחקר:
• הקמת תאגיד השידור הציבורי במקום רשות השידור
• הטענות ביחס לשידורי גלי צה"ל (כולל פרשות גידי אורשר ורזי ברקאי)
• המאבק בין ידיעות אחרונות לישראל היום
• עתידו של ערוץ 2 והכוונה לפצלו בין הזכייניות
• קשריו של רה"מ נתניהו עם שאול אלוביץ'
• הביקורת על עיתון הארץ וכותביו

 

סדר היום התקשורתי

מאבקי התקשורת השונים שסוקרו במהלך שנת 2016 זכו לנפח סיקור של 5240 כתבות במדיה הארצית לבדה – ממוצע של מעל 500 כתבות בחודש. בבחינת סדר היום הכללי של התקשורת הישראלית השנה נמצא שנושא זה מתברג בעשירייה הראשונה כנושא השישי המסוקר ביותר. זהו ללא ספק דירוג שיא לפוקוס תקשורתי על התקשורת עצמה, לפני נושאים מהותיים ביותר דוגמת מחירי המזון.

דירוג סדר היום התקשורתי 2016:
1. הבחירות בארה"ב
2. גל הטרור
3. משבר הדיור
4. מתווה הגז
5. פרשת אלאור אזריה
6. מאבקי התקשורת
7. ריו 2016
8. רפורמות ומחירי המזון
9. משאל העם בבריטניה
10. פרשות זיהומים במזון

 

מבין המאבקים, הקמתו של תאגיד השידור הציבורי בולט כסיפור התקשורתי המרכזי בפער ניכר ומהווה מעל מחצית מכלל סיקור הנושא. סוגיות גלי צה"ל השונות, כולל פרשות גידי אורשר ורזי ברקאי והטענות כלפי גלגל"צ, תופסות יחד את המקום השני מבין הסיפורים.

 

התקשורת בדעת הקהל

על רקע המאבקים הרבים הקשורים בשוק התקשורת, מעניין לבחון את עמדת הציבור ביחס למצבה של התקשורת בעת הנוכחית. שאלת הסקר הראשונה בחנה מהי הבעיה המרכזית הקשורה לתקשורת הישראלית כיום, אם בכלל ישנה בעיה. הטיה פוליטית של אמצעי התקשורת בולטת כבעיה המרכזית של התקשורת בארץ (53% מהנשאלים סימנו אותה כאחת משתי הבעיות המרכזיות שיכלו לבחור), בפער עצום מריכוזיות וקשרי הון (29%), תכנים 'צהובים' והתעסקות בטפל (27%), ריבוי תכנים מסחריים ופרסום סמוי (25%) וייצוג חסר לקבוצות שונות באוכלוסייה (14%). רק 9% מהמשיבים חושבים שאין כל בעיה מהותית בתקשורת הישראלית.

i2

מקור: יפעת מחקרי מדיה

בנוסף, הנשאלים התבקשו לדרג את מאבקי התקשורת על פי חשיבותם והצורך לטפל בהם. סוגיית תאגיד השידור הציבורי בולטת כחשובה ביותר, בהתאם לדומיננטיות שלה בשיח התקשורתי (54% מהמשיבים סימנו אותה כאחת משתי הסוגיות החשובות ביותר לטיפול), הרבה לפני קשריו של רה"מ נתניהו עם שאול אלוביץ' (29%) ושאלת הלגיטימיות של עיתון הארץ (26%). שלושת הסוגיות האחרות זהו כחשובות ביותר על ידי פחות מ-20% מהמשיבים. מעניין לציין כי הציבור נחשף בהרחבה למאבק ידיעות אחרונות – ישראל היום אך אינו מייחס לו חשיבות רבה.

 

בין ייצוג לאמינות

לאחר בחינת עמדות הציבור באשר לתקשורת כמקשה אחת, עברנו לבחון את דעת הקהל ביחס לאמצעי התקשורת עצמם. זאת במטרה לפרק את תפיסת התקשורת הכוללת ולבחון כיצד היא משפיעה על צרכני התקשורת ביחסם לכל ערוץ, אתר ועיתון ברמה הפרטנית. שתי שאלות הוצגו לנשאלים ביחס לכל כלי תקשורת מרכזי בישראל:
האם הוא מייצג את "התקשורת הישראלית" בעיניהם?
האם הוא אמין וניתן לסמוך עליו לדעתם?

בשאלת הייצוג התוצאות ברורות עם ערוץ 2 בראש (מעל מחצית מהנשאלים) וידיעות אחרונות אחריו (35%).
בדירוג האמינות התקבלו תוצאות מעורבות וצמודות בהרבה, כאשר אף כלי תקשורת בישראל אינו מגיע לרמת 50%, עדות אפשרית לחלחול מטה של תפיסת ההטיה הפוליטית. בחלוקה לקבוצות לפי סוגי מדיה, ערוצי הטלוויזיה המסחרית זוכים לציון הגבוה ביותר, כאשר 54% מהנשאלים רואים לפחות אחד מהם כאמין (בשוויון מעניין בין ערוץ 2 ל- 10). אחריהם שני העיתונים היומיים הנפוצים ש- 48% העידו לפחות על אחד מהם כאמין (גם כאן נרשם כמעט שוויון עם יתרון זעיר לידיעות אחרונות על פני ישראל היום). העיתונות הכלכלית זוכה לאמון גבוה ביחס לנתוני החשיפה שלה והיא נמצאת בשוויון עם העיתונים הפופולריים (48% מהישראלים סומכים לפחות על אחד משלושתם), כנראה מושפעת פחות מתפיסת ההטיה הפוליטית. לבסוף, על רקע עתידה המעורפל של רשות השידור, מעניין להבחין ברמת האמון הלא גבוהה המיוחסת לה (40% מזהים את ערוץ 1 או רשת ב' כאמינים), המתקשרת לצורך הדחוף לטפל בנושא זה.

 

אך אין בנתונים בכדי להעיד על אי אמון גורף בתקשורת ובהחלט ניתן להסתכל גם על חצי הכוס המלאה.
כאשר בוחנים את רמת האמון שהמשיבים ייחסו רק לאמצעי המדיה המייצגים את התקשורת בעיניהם, מדד האמון
עולה במפתיע ל-58%. כלומר, יותר ממחצית מהישראלים מאמינים לאותם כלי תקשורת המייצגים בעיניהם את המדיה הישראלית, והאמון דווקא גבוה יותר עבור כלי תקשורת הנתפסים כמייצגים. לכן, על אף תחושת ההטיה הפוליטית והירידה הכוללת באמון הציבור, נראה שרוב צרכני החדשות עדיין מוצאים למי להאמין גם בתוך גבולות המיינסטרים התקשורתי הישראלי.


שחר גור הוא מנהל יפעת מחקרי מדיה.

הפאנל "מראה, מראה" יתקיים ביום ב', 14 בנובמבר, 16:00-17:30 באולם קווינס

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz