728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

המקום הכי נמוך

המקום הכי נמוך
משתתפי הפאנל "המקום הכי נמוך". צילום: חיים דוד

כנס אילת 2016: "המקומונים חוששים יותר ויותר. ראשי הרשויות המקומיות יודעים 'לסמן' את המקומונים שאינם נוחים להם ולהזרים תקציבי פרסום לעושי דברם"

העיתונות המקומית נחלשת והולכת. רוב המקומונים אינם מסוגלים לעמוד בלחציהם של ראשי הערים והם מעדיפים להיכנע לתכתיביהם ולהימנע מפרסום מעשי שחיתות הקשורים בהם. אחרת הם צפויים לפגיעה כלכלית קשה עד כדי סגירה. זו מסקנתם של מרבית משתתפי הפאנל שעסק בנושא מעמדה של העיתונות המקומית בישראל, במסגרת כנס אילת לעיתונות 2016.

 
"המקומונים חוששים יותר ויותר. ראשי הרשויות המקומיות יודעים 'לסמן 'את המקומונים שאינם נוחים להם ומנגד – להזרים תקציבי פירסום למקומונים המשמשים למעשה כעושי דברם", אמר מנחה הפאנל, אלמוג בוקר, כתב חדשות ערוץ 10 בדרום. לדבריו, היחלשות המקומונים מתבטאת בין היתר בכך שהסיפורים ה"חמים" מהזירה המקומית, בעיקר אלה המצביעים על שלטון לא תקין ושחיתויות, זורמים אל העיתונות הארצית, מעל לראשה של זו המקומית.
לדברי גיא ליברמן, כתב התחקירים של המוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", בעשור האחרון נחלשו כוחם והשפעתם של המקומונים, כמעט לכדי מצב שהם אינם קיימים כלל, וגם מספרם קטן משמעותית. "העיתונים הללו מנסים לרצות את ראש העיר או המועצה המקומית ותו לא", הוא טען.
 
"אני עובד כעת על ארבעה סיפורים הקשורים למחדלים ברשויות המקומיות", אמר ליברמן. אילו המקומונים היו חזקים, המקורות לסיפורים הללו היו פונים אליהם ולא אלי. במצב נורמלי, הסיפור על התרומה הפיקטיבית לראש העיר עפולה אותו פירסמתי ב'ידיעות' היה אמור להגיע למקומון של עפולה לפני שהגיע אלי, אלא שהמקור לסיפור העדיף לפנות לכלי תקשורת ארצי".
 
ליברמן סיפר שהחל את דרכו העיתונאית במקומון של רשת ידיעות תקשורת. "השכר שלי שם היה 4,000 שקל ועוד 400 שקל הוצאות אישיות. שכר נמוך כזה גורם לכך שעיתונאי המקומונים לא נשארים לעבוד שם זמן רב, והם פונים לעבודה בעיתונות הארצית, או פורשים לעיסוקים אחר, מתגמלים יותר. אני זוכר שחברת מועצה באחת העיריות הבהירה לי שהיא לא מוכנה להיפגש אתי, משום שעד שנבנה יחסי אימון בינינו, אני בטח כבר לא אעבוד במקומון. בתחלופה הגבוהה במקומונים גורמת לכך שבגזרה זו לא נותרו כתבים חזקים, המסוגלים להזיז דברים".
 
ירון ששון, מנהל מחלקת החדשות ברדיו דרום, טען כי "אנו רדיו איזורי חזק, המשדר לכל איזור דרום הארץ כמעט, בניגוד לרוב המקומונים המודפסים. מקומון שמפרסם חומר נגד ראש הרשות המקומית, ייחלש ובקושי יתקיים. רק מי שכותב בשבח ראש העיר יינצל מרוע הגזירה". עוד אמר: "המצב שבו ראש עיר מרים טלפון לעורך של מקומון ודורש שכתב מסוים יפוטר, הוא בהחלט רגיל. ומי העיתונאים המועסקים במקומונים? אלה בעיקר אנשים מבוגרים, בעיקר פנסיונרים, או כתבים צעירים מאוד, שמוכנים להתחיל את הקריירה שלהם במקומון תמורת שכר של 4,000 שקלים".
 
שלומי אפריאט, בעל חברת טופ ליין תקשורת, הפועלת בצפון, טען שמקומון שאינו "משויך" למחנהו של ראש העיר, מסתכן בסגירה. "כל מה שנכתב במקומון, יכול לעורר תגובה לא נעימה מצד לשכת ראש העיר. אין כמעט אפשרות למקומון, לעשות עבודה עיתונאית נקיה".
 
ורדה צוברי, עיתונאית ברדיו קול הים האדום, הפועל באילת, אמרה שהתחנה משתדלת להפריד באופן מוחלט בין תכנים מערכתיים – עיתונאיים לבין פירסום. "כשיש חשדות למעשים וחמורים בעיריה, אנו בהחלט משדרים על זה. מתי אנו חושבים פעמיים לפני שאנו משדרים? כאשר מתרחשת עבירה פלילית באיזה מועדון לילה או באיזה עסק. מאחר שאילת עיר קטנה והתחנה שלנו היא בעצם קהילתית, ואנו עשויים לפגוש את האנשים אודותיהם אנו משדרים בסופרמרקט השכונתי או בסיף הדואר הקרוב, אנו ממתינים קצת בטרם נפרסם ידיעה שלילית עליהם, אם כי בסופו של דבר בהחלט נפרסם".
 
תמיר סטיינמן כתב חדשות ערוץ 2 בדרום, אמר שהסיבה לירידה כוחה של התקשורת המקומית היא החלשות המודל העסקי שלה. "בסוף יש את התלות הכלכלית של עורך המקומון בראש העיר. ראש העיר יכול להחליט שהוא יפרסם מודעות במקומון אל"ף ולא במקומון בי"ת. ההיחלשות מתבטאת בכך שהמקורות לסיפורים הקשים אודות הנעשה ברשויות המקומיות כבר לא פונים אל הכתבים המקומיים, אלא אל הכתבים הארציים, שמעמדם חזק בהרבה".
 
לטענתו, יש ראשי ערים שמפרסמים מודעות דווקא במקומונים שתוקפים אותם. למה? מתוך רצון להשתלט על שטח נרחב מאותו עיתון, כך שלא יישאר די מקום בעיתון לפירסומן של ידיעות שליליות.
כתב "ידיעות אחרונות" בדרום, מתן צורי, טען שכל עיתונאי במקומון יודע כי פירסום שלילי על ראש רשות מקומית או על מקורב לראש הרשות, עלול לחסום בפניו מקורות מידע. "ראש עיר יתקשה מאוד לקנות את ערוץ 10 או את ערוץ 2, אבל הוא יכול לקנות מקומון. "סגירה של מקומון שניגח פוליטית את ראש העיר נחשבת להצלחה של ראש העיר".
 
עו"ד תומר נאור מהמחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון, הצביע על תופעה חמורה ולפיה יש מקומונים שבהם מועסקים עיתונאים שעובדים בו זמנית ברשויות המקומיות, "והם קוראים לעצמם עיתונאים". לדבריו, התושבים כבר יודעים שהעיתונות המקומית אינה כתובת שתפרסם שחיתויות, והם פונים לרשתות החברתיות או לעיתונות הארצית.
 
דוד יוסוב, מנכ"ל רדיו דרום, סיפר שהוא מכיר ראשי רשויות מקומיות שמנחים את אגפי הרשויות שלא לפרסם מודעות במקומונים מסוימים שאינם נחשבים לעושי דברם. "ביום קבוע בשבוע הצוותים של ראשי הרשויות הללו מתכנסים ובודקים מי פירסם מה ולפי המיידע הזה מחליטים למי להזרים תקציבי פירסום". להערכתו, התקשורת האלקטרונית ותחנות הרדיו האיזורי הם הגורמים שהחלישו את העיתונות הכתובה בכלל וזו המקומית בפרט.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.