728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אמת לשעתך

אמת לשעתך
אילוסטרציה. צילום: (Pixabay (CC0 Public Domain

תרופת הנגד לחדשות המזוייפות ברשתות? דו"ח חדש של מכון רויטרס ללימודי עיתונאות סוקר את עלייתם של האתרים העצמאיים לבדיקת עובדות ברחבי אירופה

בעקבות הדיון הציבורי והביקורת שנמתחה על הפצת מידע שקרי במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שיש הטוענים שסייע לסלול את דרכו של דונלד טראמפ אל הבית הלבן, הודיעו באחרונה ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק כי יחלו לפעול לאסור הצגת ידיעות שקריות על גבי הפלטפורמות שלהן.

 
ברקע הדברים הללו, דו"ח חדש, שמפרסם מכון רויטרס ללימודי עיתונאות, סוקר את הנוף המתפתח של אתרים עצמאיים לבדיקת עובדות ברחבי אירופה, וטוען שהאתרים הללו עשויים להלחם במידע מוטעה בחיים הציבוריים, בתנאי שהם יוכלו למצוא מימון לעבודתם, כחלק מארגוני חדשות קיימים או עמותות לא ממשלתיות, ושעבודתם תגיע לקהל רחב – לרוב באמצעות מערכות חדשות קיימות.
על פי הדו"ח, בכל רחבי אירופה, קמים יותר ויותר אתרי בדיקת עובדות עצמאיים כמשקל נגד מול התנועה אל עבר מה שבעיני רבים מכונה חברת ה"פוסט-עובדות", או ה"פוסט-אמת".
 
"עליית אתרי בדיקת העובדות באירופה", שחיברו לוקאס גרייבס ופדריקה צ'רוביני, עוקב אחר ההסטוריה של האתרים הללו באירופה – מבלוג הבחירות לפרלמנט של ערוץ 4 הבריטי שהושק ב-2005, דרך יוזמות דומות בצרפת והולנד ועד למיזמים העצמאיים הרבים בתחום זה, הפועלים ברחבי אירופה כיום.
 
לדברי גרייבס, למרות שבודקי עובדות יהיו הראשונים להודות בכך שלעבודתם אין השפעה מכריעה, עדויות מוכיחות כי בדיקת עובדות עשויה לסייע בהפרכת מידע מוטעה ולייצר אפקט מעכב על הפצת שקרים פוליטיים.
 
הדו"ח בוחן שני מודלים ארגונים עיקריים של בדיקת עובדות באירופה: מודל חדר החדשות, הקשור למערכות חדשות קיימות, ומודל הארגונים הלא ממשלתיים – ובוחן אפשרויות מימון, הקשרים לכלי התקשורת ומקרי בוחן שונים. לדברי מחברי הדו"ח מודל חדר החדשות נפוץ יותר במערב אירופה, בעוד במזרח אירופה נפוץ יותר מודל הארגונים הלא ממשלתיים.
 

נמצא שבודקי העובדות מזדהים באופן שונה ולעתים בכמה דרכים. רבים רואים בעצמם ככתבים, בעוד שאחרים מגדירים את עצמם אקטיביסטים או מומחים. מהדו"ח עולה, שהדבר קשור בתפיסתם של בודקי העובדות את המערכת הפוליטית והתקשורתית הקיימת בארצותיהם. המצב במדינות הנורדיות, שם כלי התקשורת חזקים ומידת האמון הציבורי במערכת הפוליטית גבוהה באופן יחסי, שונה מהמצב בארצות הבלקן, עם תקשורת חלשה יותר ופחות עצמאית, והמערכת הפוילטית יותר בעייתית.
לצד השונות באופן בו הם מזדהים ופועלים, עולה מהדו"ח כי האתרים הללו משתייכים לתנועה בינלאומית רחבה.

 


אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.