728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

קאונטר שיימינג

קאונטר שיימינג
ד"ר שלומית ליר. צילום: שרון לנגר

ד"ר שלומית ליר, חוקרת מגדר ותקשורת ברשתות החברתיות: "כיום נשים יכולות לשתף בחוויה הקשה של פגיעה מינית ולהחזיר לעצמן את כבודן האנושי"

ההתרחשויות בתקשורת הכתובה רוחשות היום פחות מהתקשורת המקוונת. לאחרונה נוספו בזכות התקשורת המקוונת דווקא מושגים חדשים לתיאור תופעות תקשורתיות פוליטיות חברתיות, כמו תופעת השיימינג, הקאונטר שימינג ועוד. ד"ר שלומית ליר חוקרת מגדר ותקשורת ברשתות החברתיות ויזמית חברתית שהקימה את מיזם "פועלות ברשת" טוענת כי "לתקשורת המסורתית – עיתונות כתובה, רדיו וטלויזיה נוספה תקשורת הניו-מדיה, המאופיינת, בין השאר, באפשרויות הנרחבות הניתנת לכל גולש וגולשת להפוך לספקי תוכן. במציאות הנוכחית, מספיק להצטייד במכשיר טלפון חכם כדי לקחת חלק במרחב הדיגיטלי –להביע דעה ולהעביר ולקבל מידע. זה אומר, גידול ניכר ביכולת של כל אחד ואחת לקחת חלק בשיח הציבורי".

 
ד"ר ליר מביאה כדוגמא את השפעת האביב הערבי שנוצר ונחשף במידה מסוימת בזכות הרשתות החברתיות. אלו, אפשרו לעקוף את הצנזורה והחד כיווניות של אמצעי התקשורת המסורתיים, לייצר אינטראקציה בין אנשים ולקדם השתתפות המונית בהפגנות ואירועי מחאה– דבר שתרם רבות להפלת המשטרים הישנים הרודניים. האביב הערבי הביא בתחילה תקווה לשינוי דמוקרטי ולשיח פתוח יותר בין האזרחים לממשל. אלא שהתפישות האוטופיות הללו השתנו עד מהרה כשהבינו שמצב חדש עלול להביא לקריסת המבנים החברתיים בצורה מסוכנת, וכאשר ההבטחות לחיזוק הדמוקרטיה והחופש החברתי נותרו בלתי ממומשות. כל זאת כאשר לתוך הוואקום נכנסו כוחות רדיקליים מסוכנים שאינם חיובים דווקא.
 
-האם תוכלי לחדד את הפער בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה?
"מחקרים כגון "הנעדרים והנוכחים בזמן צפיית שיא" מצביעים על האופן בו יש בטלוויזיה העדפה מובהקת לייצוג של גברים יהודים, חילונים וותיקים, כאשר קבוצות אוכלוסייה שבהן נשים, חרדים, דתיים, מזרחיים ואתיופים מאופיינות בייצוג חסר ובאופן בלתי מכבד. הפאנלים של ימי שישי בערב, למשל, יכולים לשמש במרבית המקרים דוגמה להדרת נשים וקבוצות חברתיות נוספות, כאשר נשמרת ההעדפה לגברים, בדרך כלל אשכנזים, כפרשנים המרכזיים של אירועי השבוע. חוקרים וחוקרות רבים מדברים במונחים של "הכחדה סימבולית" של קהלים שונים. כך למשל, נראה הרבה פחות אנשים שמנים ונשים מבוגרות על המסך. הרשתות החברתיות ייצגו תקווה גדולה לעקיפת שומרי הסף של התקשורת המסורתית ולהכללת קבוצות מודרות בשיח הציבורי. יחד עם זאת, עם הזמן, לצד הגישות האופטימיות, נוספו גישות פסימיות יותר, שהצביעו על האופנים בהם הרשת משלהבת יצרים ומגבירה לעתים את שיח השנאה. היבחרותו של טראמפ יכולה להיבחן גם באופן בו הרשתות החברתיות, בהן שלט ללא עוררין, עודדו את התמקמותו המנהיגותית כנגד הפוליטקלי קורקט, הניסיון ושיקול הדעת.

 
-מה עם תופעת השיימינג?
"שיימינג היה קיים מאז ומעולם. בימי הביניים, נקשרו פושעים לעמוד קלון שהוצב בכיכר העיר והושפלו לעין כל. בארצות הברית הפוריטנית היו נשים שנאלצו לתפור לבגדיהן אות קלון לאחר שהואשמו בבגידה. זו תופעה עתיקה ובעצם שיטה שנועדה להחזיר את מי ש"סרח" לסדר החברתי. ברשתות החברתיות המכילות הרבה מאוד גולשים הדבר הוביל לתגובות קיצוניות, לעתים באופן בלתי פרופורציונלי למעשה עצמו. חייה של לינדזי סטון למשל, השתנו לחלוטין לאחר שהצטלמה ליד השלט "כבוד ושקט" בבית הקברות בארלינגטון כשהיא עושה אצבע משולשת. התמונה הפכה לוויראלית, והיא זכתה למבול של קללות ואיומים על חייה. נוצר עמוד פייסבוק באותו היום עם 19 אלף לייקים תחת הכותרת "לפטר את לינדזי סטון". היא פוטרה מעבודתה ולא יצאה מהבית במשך שנה. שנים לאחר המקרה, היא עדיין מתארת את חייה כמלווים בתחושה של פחד מתמיד.

 

-מה עם תופעת הביוש שעושות נשים לגברים?
"אני מכנה תופעה זאת 'קאונטר-שיימינג' כלומר, ביוש נגד, המתבצע נוכח מעשה ביוש ופגיעה קודמים כלפי נשים. מדובר בתופעה המתקיימת מאחר ונשים עדיין לא תפסו את מקומן השוויוני במערכות השלטון והכוח. בעידן הניו-מדיה, נשים החלו להשתמש ברשת להתריס נגד פגיעה מינית שעברו באופן פרטי וכנגד תרבות האונס באופן כללי יותר. באמצעות הרשת נשים כיום יכולות לשתף בחוויה הקשה ולהחזיר לעצמן את כבודן האנושי וגם את תחושת עשית הצדק. זוהי בעצם דרך העוקפת את המערכות שלא תמיד תומכות בנפגעות תקיפה מינית. באמצעות המדיה החדשה מתאפשרת עבור נשים רבות, לעתים לראשונה, תחושה של יציאה משתיקה ויכולת קבלת תמיכה מהקהילה".
 
-ראי פרשת בוכריס?
"בוכריס הוא חלק מתופעה כוללת. בתגובה למקרה העליתי סטטוס שאמר: 'ידיעה מרעישה: התגלו 3 בכירים בפוליטיקה, בצבא ובתרבות שלא הטרידו מינית'. בארץ קיימת התרסה רבה ברשתות החברתיות נגד תופעה של אנשים בכירים המרשים לעצמם לנצל מרות ולפגוע מינית בנשים והתנהגות מינית בלתי הולמת אינה עוברת בשתיקה. זה בישראל, אבל ראי מה קרה בארה"ב. נשים רבות טענו שטרמפ הטריד אותן מינית, אשתו לשעבר סיפרה שאנס אותה וכן משהי נוספת שסיפורה על אונס שעברה על ידו בגיל 13 ובכול זאת הוא נבחר. המוניטין שצבר כאייקון ריאליטי וככוכב ברשתות החברתיות סייע לו לדלג מעל משוכת ההטרדות המיניות. אני לא מאמינה שדבר כזה היה קורה כאן.

 


"לנוכח תחושת הרדיפה שבני הזוג נתניהו משדרים, וגלי ההערצה לה הם זוכים כמי שנרדפים על לא עוול בכפם, יש לציין שבאופן פרדוקסלי, דווקא תקשורת המביעה דעות, שהן לגיטימיות כשלעצמן, כנגד ראש הממשלה –  מחזקת את תומכיו"


 

-הרשתות החברתיות גם מחזקת אנשים?
"יש אנשים שבעזרת הרשתות הוחברתיות הפכו לקובעי דעה-בלוגרים ובלוגריות. רואים את זה גם בתחום הבישול והאופנה, וגם באפליקציות שאינן מבוססות כתיבה כמו אינסטגרם ויוטיוב. באמצעות הרשתות החברתיות נוצרה יכולת לעקוף את שומרי הסף המקוריים ולזכות בקהל בהון סימבולי שלעתים גם מתורגם להכנסה כספית. העיתונות הכתובה לא נעלמה ויש לה עדין כוח רב להשפיע, אלא שהיום נוספו למרחב השמעת הדעות שחקנים חדשים ואפשרויות נרחבות יותר לסיקור אירועים."
 
-מה עם תלונת שרה נתניהו נגד ההדלפות מחקירתה?
"הרשת פתוחה למגוון נרחב של דעות, שבחלקן נגועות בהתלהמות. מכאן שיש משנה חשיבות להתחייבותה של התקשורת המסורתית לתפקידה במתן מידע אמין ומבוסס המאפשר את זכות הציבור לדעת. מאחר והתקשורת המסורתית אינה נסמכת בהכרח על עקרון המיידיות, המאפיין את הניו-מדיה, יש חשיבות רבה לשמירת אמון הציבור, באמצעות הסתמכות על מקורות מהימנים, ואם ניתן הצגת מגוון נקודות מבט ביחס למתרחש. כאשר התקשורת המסורתית חדלה להיתפס כאמינה עלולה להיווצר פגיעה בעקרון הדמוקרטי. במקרה של נתניהו, הגענו לסיטואציה לא בריאה של ראש ממשלה התוקף את התקשורת וטוען שהיא פועלת באופן בלתי אחראי. יש מקום לצפות שראש ממשלה ישמור על מיקום ממלכתי ולא יצא באופן פרטני כנגד גופי תקשורת.
 
-ומה עם רעייתו?
במקרה של בת זוגו, שמורה לה הזכות להגן על האמת כפי שהיא רואה אותה. אלא שהקרב התקשורתי המתחולל בימים אלו מחזק את תחושת שבירת המערכות, המשתקפת גם את שהתרחש בארצות הברית במסע הבחירות האחרון.
"שבירת כללי התקינות הפוליטית, ונורמות השיח ההגון והמכבד מסכנת את כלל הציבור ואינה מובילה בהכרח לשינוי חיובי. ככול שהתקשורת תקדם סדר יום חברתי, תעניק מקום לשחקנים נוספים בזירה הפוליטית ותציג אג'נדה היא תפעל לחיזוק ההיבט הדמוקרטי הנסמך על היכולת לגבש דעה מתוך מפגש עם פלורליזם של דעות. לנוכח תחושת הרדיפה שבני הזוג נתניהו משדרים, וגלי ההערצה לה הם זוכים כמי שנרדפים על לא עוול בכפם, יש לציין שבאופן פרדוקסלי, דווקא תקשורת המביעה דעות, שהן לגיטימיות כשלעצמן, כנגד ראש הממשלה מחזקת את תומכיו. יש תחושה שהתקשורת עוסקת רבות בהתנגדות למתרחש מבלי להציג אלטרנטיבות רלוונטיות למתרחש. מכאן שיש מקום לקריאת השכמה לתקשורת המסורתית להצגת סדר יום חדש ושחקנים פוליטיים עם חזון של ממש".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz