728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

לפגוע בכלב השמירה

לפגוע בכלב השמירה
אילוסטרציה.צילום: (Glenn Halog, (CC BY-NC 2.0

דו"ח "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2016": "בשנה האחרונה בלטו ניסיונות מדאיגים של נבחרי הציבור לפגוע בחופש העיתונות והתקשורת בישראל"

"ב-2016 הלכה והחמירה המתקפה של הכפשות בתגובה לתחקירים עיתונאיים ונרשמו שיאים בתגובות המשתלחות והמסולפות של לשכת ראש הממשלה נגד עיתונאים וכלי תקשורת". כך טוענת האגודה לזכויות האזרח בדו"ח השנתי שלה המתפרסם היום, לציון יום זכויות האדם הבינלאומי, החל ב-10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ה"הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם".

 
בפרק בדו"ח העוסק בחופש הביטוי  נאמר, כי התקשורת היא "כלב השמירה" של הדמוקרטיה ותקשורת חופשית שחוקרת ושואלת שאלות קשות היא תנאי לקיומו של דיון רציני בשאלות שעומדות על סדר היום הציבורי. "למגינת הלב, בשנה האחרונה בלטו ניסיונות מדאיגים של נבחרי הציבור לפגוע בחופש העיתונות והתקשורת בישראל".
 
על פי הדו"ח, השנה החלה דווקא בהתפתחות חיובית. בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח, בוטלה הוראה מנדטורית שאפשרה את סגירתם של עיתונים, בהוראה של פקיד ממשרד הפנים. שר הפנים גם הכריז על כוונתו לבטל את פקודת העיתונות, שמתנה הוצאת עיתון בקבלת רישיון. "אבל קברניטי השלטון לא ויתרו על השאיפה לשלוט בעיתונות ולהצר את צעדיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו דאג להשאיר בידיו את השליטה במשרד התקשורת ומגלה מעורבות פעילה בכל מפת התקשורת בארץ. בסדרת מפגשים שקיים השנה עם במות התקשורת המרכזיות, נזף ראש הממשלה בעיתונאים על כך שהם 'מנותקים מהעם' ועל כך שהם מרבים לבקר את מעשיו".
 
"מגמה זו הלכה והחמירה במתקפה של הכפשות ודה- לגיטימציה בתגובה לתחקירים עיתונאיים. מתפקידה של התקשורת לתקוף ולבקר ולהציב שאלות קשות למחזיקים בהגה השלטון מאז ומתמיד התלוננו מנהיגים על עיתונאים שמילאו את תפקידם, אבל השנה היה היקף חסר תקדים במספר התגובות שנועד למעשה להטיל אימה, או כפי שהסבירה שרת התרבות מירי רגב, ' להגדיר מחדש את כללי המשחק'. התגובות המשתלחות גררו אחריהן, כפי שניתן היה לצפות, הסתה אלימה ברשתות החברתיות. השתלחות פרועה מגבוה עשויה להתפרש כעידוד לשימוש באלימות פיסית, אבל הכנסת דחתה הצעת חוק שביקשה להתמודד עם התופעה של תקיפה פיסית של עיתונאים וצוותי שידור".
 

sharonaw2

עו"ד שרון אברהם- ויס


 


מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם- ויס: "הניסיונות להשתיק ביקורת ותחקירים בכלי התקשורת, באמצעות הכפשת עיתונאים, מלבים את השנאה והופכים את המותקפים לבוגדים. החברה הישראלית צריכה לשמוע ולהשמיע כמה שיותר קולות, ולא לאיים על מי שמביע קול אחר"


 
מחברי הדו"ח מצביעים על כך שבמקביל התגברו הניסיונות של נתניהו ושריו להתערב במינויים ובתכנים. בתחילת השנה פעם ראש הממשלה לסכל את הארכת כהונתו של מפקד גלי צה"ל, ירון דקל. בהמשך נדרשה התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, כדי להניא את שר הביטחון מניסיונותיו להתערב בתכנים שמשדרת התחנה. הממשלה הובילה חקיקה שתגביל את ערוץ הכנסת ובאיצטלה של איסור תכנים ה"מבזים" את הכנסת. ביקורת ציבורית הביאה לריכוך האיסור, אך נמשכו הניסיונות להפוך את ערוץ הכנסת ל"ערוץ מטעם".
 
מסכת הלחצים וההתערבויות, נטען בדו"ח, מתבטאית במיוחד במקרה של תאגיד השידור הציבורי החדש, "כאן". התאגיד מיועד להחליף את רשות השידור, בהתאם לרפורמה שיזם שר התקשורת אז, גלעד ארדן ואושרה בממשלה לפני שנתיים. באותה עת בירך נתניהו על המהלך. אך השנה, חודשים אחדים לפני שהתאגיד החדש עמד לעלות לאוויר, יצא יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), בגיבויו של ראש הממשלה, ביוזמה לחיסולו של התאגיד בתואנות לא מבוססות על הצורך בחיסכון כספי ועל כך שעובדי התאגיד מוטים פוליטית. ביטן אמר שהתקשורת "חופשית מדי" ושרת התרבות רגב תהתה "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו"?
"בהמשך השנה הודיע נתניהו שבכוונתו לפרק את התאגיד, ורק בשל הסתייגותו של שר האוצר הוא נאלץ לדחות את המהלך לצורך 'בדיקה', שעדיין מתנהלת, אבל יו"ר הקואליציה כבר בישר שתוצאתה תהיה סגירת התאגיד. בממשלה גם בוחנים את האפשרות לפרק את התאגיד וגם את רשות השידור, ובכך להיפטר סופית מהשידור הציבורי".
 
באגודה לזכויות האזרח אומרים כי חיסול השידור הציבורי או סירוסו הם מכת מוות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת. "השידור המסחרי, טוב ומקצועי ככל שיהיה, נתון להשפעות וללחצים של בעלי המאה".
 
עוד נאמר בדו"ח כי בשנים האחרונות מתגברת התופעה של פרסומות סמויות בכלי התקשורת ועוד יותר מכך, של תוכן שיווקי, המופיע בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה באופן הדומה בצורתו ובסגנונו לתוכן מערכתי, אך הוא למעשה פרסומת בתשלום מטעם גופים מסחריים או ממשלתיים. "תופעה זו היא אחת הסיבות העיקריות לכך שהתקשורת בישראל התדרדרה בדירוג במדד חופש העיתונות העולמי ודורגה השנה לראשונה בקטגוריה 'חופשית למחצה'. על רקע זה גוברת חשיבותו של השידור הציבורי, שאמור לשרת את כלל הציבור ואת האינטרס הציבורי, ולא להיות מוטה על ידי שיקולים מסחריים או פוליטיים".
 
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם- ויס, אמרה היום בעקבות פירסום הדו"ח כי "המהלכים המכוונים לסגירת תאגיד השידור הציבורי, כמו גם הניסיונות להשתיק ביקורת ותחקירים בכלי התקשורת, באמצעות הכפשת עיתונאים, מלבים את השנאה והופכים את המותקפים לבוגדים. לדבריה, "החברה הישראלית צריכה לשמוע ולהשמיע כמה שיותר קולות, ולא לאיים על מי שמביע קול אחר. המגמה הקיימת פוגעת בזכויות אדם בסיסיות".
עוד אמרה אברהם- ויס כי תחקיר המקור ששודר אמש בערוץ 10 ועסק בנעשה בגדוד צבר מההיבט של הטרדות מיניות, הוכיח עד כמה קיימת חשיבות קריטית לשמור על כוחה של התקשורת בישראל. לדבריה, עיתונאים אינם צריכים להיות חסינים מפני ביקורת, אבל "הניסיון לדה לגיטימציה שנעשה לכתבה, שחשפה את פניה של חטיבת גבעתי, הוא חמור ומוכיח עד כמה חשובה תקשורת חופשית".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.