728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

תעודת עניות

תעודת עניות
מכולת ביישוב הלא מוכר אל זרנוג בנגב.צילום: אבי פז

לא רק הממשלה אדישה לממצאי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, לפיהם ישראל מובילה את שיעורי העוני בקרב מדינות המערב. באיזה היקף סיקרה התקשורת את הנושא?

האם התקשורת זונחת את הסיקור של השכבות החלשות? האם היא בוחרת להתעלם מהמצוקה הכרונית הפוקדת מגזרים שלמים בחברה הישראלית? בשבוע האחרון הופיעו בכל אמצעי המדיה לא פחות מ-1,200 איזכורים לפרשת עמונה. לעומת זאת הופיעו 180 אזכורים בלבד לדו"ח העוני שפירסם ביום חמישי שעבר המוסד לביטוח לאומי. כך עולה מבדיקה שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה, עבור אתר אגודת העיתונאים בתל אביב.
 
על פי הדו"ח שהציג מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור-יוסף, ב-2015 חיו בישראל 460,800 משפחות עניות – 1.72 מיליון נפשות, בהן 764,000 ילדים. קצבאות הביטוח הלאומי לא עודכנו, שכן הן צמודות למדד המחירים וזה לא עלה לעומת המדד של השנה הקודמת. על פי הדו"ח ב-2015, חרף כמה שיפורים במדדים השונים, העניים נעשו עניים יותר. תחולת העוני בקרב כמה מגזרים ובהם משפחות שאינן עובדות וערבים, הוסיפה לעלות, כלומר החמירה, אבל אצל חרדים היא ירדה.
 
בדיון שנערך הבוקר (שלישי) בוועדת הרווחה של הכנסת, מתח פרופ' מור יוסף ביקורת חריפה על הממשלה, שלטענתו מתעלמת מדו"ח העוני. "זה לא דו"ח פרטי של המוסד לביטוח לאומי", אמר מור יוסף. "אנחנו חושבים שנושא העוני צריך להיות נושא שהממשלה דנה בו וקובעת בו יעדים. דרושים צעדים מאז'וריים והחלטה על תוספת של 70 מיליארד שקל למלחמה בעוני".
 
אור קשתי, הפרשן לענייני רווחה וחינוך של עיתון "הארץ", אומר שהעיתונות ממעטת בשנים האחרונות לסקר בהרחבה נושאי רווחה. "סדר העדיפויות של העיתונות בפועל אינו תואם בהכרח את סדר העדיפויות שאולי מצפים שיהיה לה. העיתונות, הכתובה, המשודרת וכן אתרי האינטרנט החדשותיים מתפקדים פעמים רבות כמו אי בודד המתנהל לפי חוקים משלו, גם אם זה לא צריך להיות כך", הוא אומר. לדבריו, הרצון של כלי התקשורת לשקף את המתרחש במציאות הקשה שקיימת בכל מיני מקומות כמו מאהלי הבדואים, בקרב עולים חדשים, בפריפריה ובשכונות החרדיות, כמו גם הרצון של כלי התקשורת להרהר ולערער על אותה מציאות ולהגיע לתובנות לגביה – כל כל אלה מתמעטים והולכים.
 

kashtior

אור קשתי.

 

" לא מפתיע שהגישה שהפגינה העיתונות היא ללכת עם הדרמה סביב מאחז עמונה, למרות שהדו"ח של הביטוח הלאומי שפורסם כעת, על שלל הנתונים הקשים שבו, רלוונטי לא פחות מהתעסקות עם התנחלות בודדת, ואף הרבה יותר", אומר קשתי. לדבריו, זה מצב שאינו טבעי ואף בעייתי.

 


אור קשתי: "כוחות גדולים בתקשורת הישראלית לא רוצים לשנות את המצב הקיים. אז מה אם מאות אלפי משפחות סובלות מתנאי עוני. השאיפה של עיתונאים לרדת לעומקם של דברים ולנבור במצבם העלוב של אזרחים – נשחקת והולכת, לצערי. יש רק עיתונאים בודדים שמסקרים באופן יומיומי את המתרחש בקהילות החלשות"


 

– למה זה קורה?
"פשוט, כוחות גדולים בתקשורת הישראלית לא רוצים לשנות את המצב הקיים. אז מה אם מאות אלפי משפחות סובלות מתנאי עוני. השאיפה של עיתונאים לרדת לעומקם של דברים ולנבור במצבם העלוב של אזרחים – נשחקת והולכת, לצערי. יש רק עיתונאים בודדים שמתפקדים ככתבי רווחה ממש, ומסקרים באופן יומיומי את המתרחש בקהילות החלשות. אבל הרוב מעדיפים להצטרף למקהלה ולשיר עם כולם. יותר כיף לסקר אירועים מיינסטרימיים שראש הממשלה מצטלם בהם, מאשר להתעסק עם מדד אי השוויון או התרחשויות בשולי החברה. לדבר האחרון אין רייטינג, אם כי אולי היעדר הרייטינג לענייני רווחה הוא גם באשמתנו, בכך שאולי איננו מטפלים בהם בצורה נכונה".

 

%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%93%d7%9f

מיה איידן.

 

מיה איידן, כתבת הרווחה של חדשות 10, אומרת כי האזכור המועט יחסית של דו"ח הביטוח הלאומי על העוני נובע מהעובדה שברוב כלי התקשורת המשימה של הכנסת אייטמים הקשורים לרווחה נעשית קשה יותר ויותר בשנים האחרונות.  "שידרתי ביום חמישי כתבה על דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, אבל בערוץ 2, למשל, לא נתנו שום דבר, גם לא ידיעה סתמית. ב'ידיעות אחרונות' הידיעה הופיעה במוסף 'ממון' וב'ישראל היום' היה איזכור קצר. כל זה, למרות שנתוני העוני בישראל הם חמורים, למרות שיפור-מה בכמה מדדים, כאשר במדד האי שוויון ישראל נמצאת במקום רע ביחס לרוב המדינות המפותחות".
 
לטענת איידן, לא רק המערכות של כלי תקשורת חוטאות באי קידום הסיקור של נושאי רווחה, אלא קיימת בעניין זה, ככל הנראה, יד מכוונת מצד הביטוח הלאומי עצמו. "בשנים עברו, מסיבת עיתונאים לרגל פירסום הדו"ח השנתי של המוסד בעניין העוני, היתה אירוע שלגביו אנו העיתונאים קיבלנו התראה של כמה ימים מראש, והיה אמברגו לפרסום הנתונים. מסיבות העיתונאים אודות דו"ח העוני התקיימו תמיד באמצע השבוע ובשעת לפני הצהריים, כדי להגדיל את הסיכויים שהעיתונים יקצו לכך מקום נרחב. השנה? מסיבת העיתונאים התקיימה ביום חמישי, שכל טירון יודע שזה היום הכי לא מתאים. גם ההתראה שהעיתונאים קיבלו בעניין מועד כינוסה של המסיבה הייתה קצרה, באופן שהם לא יכלו להתארגן כיאות עם החומר".

 


מיה איידן: "החברה הישראלית עוברת תהליך של שחיקה בשכר, יוקר מחיה שקשה יותר ויותר לשאת, ועבור רבים מאוד הקיום בכבוד נעשה בלתי אפשרי. זה עוול להתעלם מתמונת המצב הזו. יש נטייה לחשוב שחלק גדול מהעניים בישראל הם אנשים שלא רוצים לעבוד, וזה בכלל לא כך"


 

– אז זו עובדה שענייני הרווחה הם תחום כיסוי המצוי בירידה?
"התחום הזה לא בירידה מבחינת חשיבותו. בכלל לא. אבל יחסי הציבור שלו רעים. כשאני מדברת על המרכזיות של ענייני הרווחה, זורקים לי ש'אין מיליון רעבים בישראל'. נכון שאין מיליון רעבים, אבל יש מעמדות שלמים בישראל, גם אלה המשתייכים למעמד הביניים, שהמשכורת שלהם אינה מספיקה לקיום נורמלי. 20% מהאזרחים בישראל מרוויחים מתחת ל-3,100 שקל. ומה זה 9,400 שקל למשפחה בת 5 נפשות? החברה הישראלית עוברת תהליך של שחיקה בשכר, יוקר מחיה שקשה יותר ויותר לשאת בגלל התייקרות הדלק, המים והחשמל, למשל, ועבור רבים מאוד הקיום בכבוד נעשה בלתי אפשרי. זה עוול להתעלם מתמונת המצב הזו. יש נטייה לחשוב שחלק גדול מהעניים בישראל הם אנשים שלא רוצים לעבוד, וזה בכלל לא כך".

 

– ובכל זאת, היתה לך סדרה של ארבע כתבות בתחילת החודש על העוני מבעד לעיניים של אמהות מסוגים שונים, והיה לזה רייטינג.
"בעקבות הכתבות, מערכת חדשות 10 קיבלה הרבה פניות מצד צופים שרצו לעזור לאותן אמהות, וזה ריגש אותי. אבל בגדול, אני צריכה לשבור את הראש כדי להפוך את ענייני הרווחה לכתבה שתעשה באזז. מה לעשות, זה תחום לא סקסי ולכן צריך להביא את הסיפורים הנכונים, של האנשים שלא מצליחים להתקדם בחיים, בשל החסמים של החברה".

 

– המחאה של 2011 לא היתה צריכה לתת דחיפה לסיקור של תחום הרווחה?
"כן, מחאת 2011, שהעלתה אל התודעה הציבורית מצוקות בתחומים רבים, היתה אמורה להפוך את תחום הסיקור הזה למשמעותי, אבל זה לא קרה, כנראה מכיוון שהמחאה הזו הסתיימה בקול ענות חלושה ועם איזו ועדה שתכליתה היתה להשתיק את הזעקה. המצב כיום הוא שאם לא קורה איזה אירוע גדול בתחום הרווחה, אז לא מסקרים אותו. פשוט כך. זה חלק מתהליך שעובר על העיתונות: כפי שאירועי הדקירה סוקרו בהתחלה בהרחבה ובפירוט ואח"כ הסיקור הצטמצם, כך גם לגבי אירועי הרווחה. העוני הוא דבר שמכילים אותו. דו"ח העוני כבר לא נתפס כחדשות. זה מוצר לעוס. רק עיתונאי עם אג'נדה של ממש יכול לעשות משהו רציני ולראות פרי לעמלו".


1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

  • יאיר דקל
    24 בדצמבר 2016 @ 12:35 pm, 12:35 pm

    לא רק הממשלה לא מאמינה לדו"ח העוני. גם אני לא.
    יש בארץ כלכלה שחורה ענקית, שאיש לא בודק אותה (גם לא מס הכנסה).
    מספרים לנו סיפורי לא אמת, בעיקר מגורמים ממשלתיים. האמת מתגלה רק אחרי שנים.
    הלמ"ס מפרסמת ששיעור האבטלה בארץ 4.6%, מן הנמוכים בעולם המערבי.
    לכן אני לא מאמין לדו"ח המוסד לביטוח לאומי על העוני.
    אגב, המוסד לביטוח לאומי מתנהג נורא לנזקקים לו. אולי, המוסד ישפר את דרכיו בתחום זה?

    הגב
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz