728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

תיעוד בעל ערך, או סנאף?

תיעוד בעל ערך, או סנאף?

האם אפשר היה לדווח על ההתנקשות בשגריר הרוסי מבלי להראות את הסרטון הקשה? – כן. באותה מידה, אפשר היה להימנע משידור תיעוד רצח רבין וחיסול הנשיא סאדאת

בטור הביקורת שלה בהארץ, נוטלת לעצמה אריאנה מלמד את תפקיד הצופה הכנועה, שאינה מסתפקת במחט התת-עורית שמחברת אותה לדיווחי החדשות, אלא מושיבה לצדה גם את ילדיה למען יראו וייראו. אם יש מסר חינוכי ראשון במעלה שחשוב להעביר ל"דור המסכים" שהולך וגדל כאן, ילדיי וילדייך אריאנה, הרי הוא שכצרכני תקשורת עלינו להיות ביקורתיים ובררנים.

 

אם בגיל שש-עשרה, בנך חש מוצף רגשית כשהוא צופה בחדשות, אף שסביר להניח שנחשף לתיעוד רצח השגריר הרוסי בגלריה באנקרה עוד קודם (ברשתות החברתיות, בסמארטפון שלו, ביוטיוב וכדומה), הוא בהחלט יכול להשתמש בשלט כדי לעשות את הבחירה שלו. בעוד שנתיים, הוא יתגייס לצה"ל. בעבורך הוא תמיד יהיה ילד, אבל גילו הכרונולוגי ייאלץ אותו להיחשף למציאות ללא פילטרים.

 

במבט ובערוץ הראשון בכלל, אנחנו בוחנים בקפידה כל תיעוד מהסוג הזה, "שידור ציבורי מחוייב ברף מחמיר יותר", נוהג לומר בצדק נציב קבילות הציבור שלנו, דדי מרקוביץ'. כמעט מדי יום, עשרות סרטונים נותרים בתיקיית המיחזור שלנו ואינם מגיעים לשידור, זו אינה המטרה – להציג אותם בכל מחיר. לא נראה למשל שלוליות דם, אברי גוף וגופות, אכזריות לשמה שבתיעוד שלה אין כל ערך עיתונאי, ואלה באמת רק כמה דוגמאות מתוך רבות. אנחנו מטשטשים סרטונים כאשר יש ערך בהצגתם אך העין אינה סובלת את תוכנם, או מוותרים עליהם לחלוטין כפי שעשינו עם רבים מסרטוני דאעש למשל.
 

 
מה שהופך בעיניי את ההתנקשות בשגריר הרוסי בטורקיה לתיעוד בעל ערך חדשותי ובעל חשיבות ציבורית בשונה מסנאף, הוא המסר שעולה ממנו. לא רק המסר שצועק המתנקש באקסטזה שוב ושוב, באין מפריע בקשר לנקמתו ברוסים על התקיפה בחאלב, אלא הפשטות המזעזעת והכוונה המדוקדקת שעומדים מאחורי הפעולה הזו והופכים אותה מרצח להתנקשות פוליטית. לא מעשה טירוף רגעי, לא דחף לאו בר כיבוש, אלא אג'נדה פוליטית שמשיגה את מטרתה כאשר נשיא טורקיה ממהר לעלות לשידור כעבור זמן קצר ומבהיר בפנים חיוורות – הטרור הזה כוון נגדנו, לא רק כנגד רוסיה.

 


לא נראה, למשל, שלוליות דם, אברי גוף וגופות, אכזריות לשמה שבתיעוד שלה אין כל ערך עיתונאי, ואלה באמת רק כמה דוגמאות מתוך רבות. אנחנו מטשטשים סרטונים כאשר יש ערך בהצגתם אך העין אינה סובלת את תוכנם, או מוותרים עליהם לחלוטין כפי שעשינו עם רבים מסרטוני דאעש


 

האם אפשר היה לדווח על ההתנקשות הזאת מבלי להראות את הסרטון הקשה? – כן. באותה מידה, אפשר היה להימנע משידור מתקפת הטרור במגדלי התאומים ותיעוד האזרחים הקופצים משם אל מותם. אפשר היה להימנע משידור תיעוד רצח רה"מ יצחק רבין, ההתנקשות בנשיא קנדי, חיסול הנשיא סאדאת ואחרים. דווקא שידור ההתנקשות בגלריה האלגנטית והלבנה באנקרה, מטלטל ומעורר לדעתי לחשיבה אחרת על המצב העגום בסוריה ומנגד על מעשי יאוש קיצוניים שהדעת אינה סובלת.

 

ומה אם לא נשדר את התיעוד של עיתונאים כמו צלם סוכנות הידיעות AP, ששודר ברוב תחנות הטלוויזיה ברחבי העולם ובישראל, באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות? בני הנוער שואבים היום חלק ניכר מהמידע שלהם על ההתרחשויות בארץ ובעולם מהדיגיטל. אין שום סיבה שנשלח אותם לחפש סרטונים ערוכים ומבויימים ביוטיוב או חדשות פיקטיביות בפייסבוק, כמו אלו ששימשו לחיסולה הפוליטי של הילרי קלינטון בבחירות בארצות הברית.
 
בחדשות בכלל ובשידור הציבורי בפרט, אנחנו מבטיחים להביא את המידע והתיעוד לאחר בדיקה מדוקדקת ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ובכפוף לאמות מידה משפטיות ואתיות. בעבור מקצת הצופים, יתכן שמפעם לפעם, גם הסינון שלנו אינו מספיק, אבל אנחנו איננו בימאי קולנוע או מלהקים בתוכניות ריאליטי. החדשות עשויות מהחומרים שסובבים אותנו ואף שהמציאות אינה קלה לעיכול, לעתים גם לילדים בני ארבעים פלוס, לא נצבע אותה בצבעים אחרים.

 


אבי מוסקל הוא עורך "מבט" בערוץ הראשון וחבר הנהלת אגודת העיתונאים בת"א. הפוסט פורסם בבלוג שלו, שולחן עורך

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz