728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

כשמערכת האיזונים מופרת

כשמערכת האיזונים מופרת

ד"ר הגר להב: יותר ויותר עיתונאים יגידו עכשיו לעצמם, "לא נוכל לשתוק יותר. עלינו להגיע לאיזון כוחות מחודש עם המו"לים, ע"י הגבלת עוצמתם בתוך המערכת"

"הסקנדל החדש, שבמרכזו החקירות שיאח"ה מנהלת נגד ראש הממשלה ונגד המוציא לאור של 'ידיעות אחרונות', מגביר את אי האמון שכבר החל לשרור ממילא בין העיתונות לבין ציבור הקוראים. פרשת נתניהו -מוזס סדקה את החלום על עיתונות אובייקטיבית". כך אומרת ד"ר הגר להב, מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת במכללת "ספיר", בעקבות פרסום תמלילי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין המו"ל של "ידיעות", שבהן נרקמה לכאורה עסקה בנוגע לשינוי הקו של העיתון כלפי ראש הממשלה תמורת פגיעה במתחרה "ישראל היום".

 
להב, בעבר ראש דסק החדשות ב"הארץ", טוענת כי חלק גדל והולך מהציבור מסתמך פחות ופחות על העיתונות הממוסדת כמקור מידע. "במקום להסתמך על העיתונים, אנשים נחשפים יותר ויותר לרשתות החברתיות. הם ניזונים מפוסטים שחבריהם מעלים לרשת, פוסטים המכילים לעיתים קרובות למידע מוטה או לא מלא". לדבריה, אנשים מקבלים למחשב או לסמארטפון שלהם משהו שנראה כמו עיתונות, אך למעשה זהו דיווח לוקה בחסר או כזה המכיל רק מידע שמעניין במיוחד את הגולש. לכן כבר ממילא קיימת מידה של חוסר אמון מצד הציבור כלפי העיתונות הממוסדת, דבר שקורה בישראל וגם בשאר מדינות העולם.

 

הגר להב

ד"ר הגר להב

"פרשת ביבי- מוזס נחתה עלינו לאחר שכבר החל להיווצר משבר אמון בין ציבור הקוראים לבין העיתונות הממוסדת וכעת המשבר הזה החריף", אומרת להב. לדבריה, הנזק התדמיתי נגרם לא רק ל'ידיעות אחרונות' העומד במרכזה של הפרשה, אלא גם לכל כלי התקשורת האחרים, אלקטרוניים וכתובים, ואף לערוץ 2 עצמו, שעד כה מוביל בסיקור הפרשה".
 

– האם אפשר להצביע על פלח מסויים של האוכלוסיה שהאימון שלו בכלי התקשורת נפגע יותר מזה של פלח אוכלוסיה אחר, למשל אנשי ימין לעומת אנשי שמאל?
" מוקדם עדיין לדבר על זה. לא ברור אם מי שאיבד יותר את אמונו בכלי התקשורת הם אלה המזוהים עם הימין או אלה שמזוהים עם השמאל. אני מניחה שהקוראים היחידים שהפרשה החדשה לא שינתה את גישתם כלפי כלי התקשורת הם האזרחים הערבים, שמידת האמון שלהם בה היא גם כך נמוכה למדי, בשל אופן הסיקור של המתרחש במגזר".

 


ערעור מעמדה של התקשורת, שנגרם עקב הפרשה החדשה, לא יביא למפולת. אני בהחלט צופה סוג של שיפור בהתנהלות של כלי התקשורת, שיתבטא ביצירת איזון בין כוחו של המו"ל לבין כוחה של המערכת העיתונאית"


 

– עד כמה העיתונות בישראל ניזוקה מפרשת ביבי – מוזס?
"החלום על אובייקטיביות בדיווח העיתונאי, או על דיווח ללא משוא פנים, חף מכל בחישה של יד נעלמה – נסדק משמעותית, אם לא נשבר. אבל לכאן נכנסת חצי הכוס המלאה: ערעור מעמדה של התקשורת, שנגרם עקב הפרשה החדשה, לא יביא למפולת. עיתונים לא ייסגרו, לפחות לא מסיבה זו. מה שיקרה הוא שהעיתונים, ובמיוחד 'ידיעות אחרונות', אחרי שיתעשתו מעט בעקבות הטלטלה שעברו, יתחילו לעשות בדק בית. ינסו להחזיר משהוא מאמון הציבור שנשחק. אני בהחלט צופה סוג של שיפור בהתנהלות של כלי התקשורת, שיתבטא ביצירת איזון בין כוחו של המו"ל לבין כוחה של המערכת העיתונאית".

 

– כיום אין שוויון כוחות בין המו"ל לבין העורכים והעיתונאים?
-"לצערי לא. כוחם של המו"לים בתוך המערכות חזק היום יותר מתמיד, במקביל להיחלשות מעמדם של העיתונאים בתוך המערכות. מערכת האיזונים הופרה לטובת המו"לים. הבעיה עם המו"לים היא שלא רק תקשורת מעניינת אותם, אלא גם שלל אינטרסים כלכליים, חברתיים ואפילו פוליטיים ובכל מקרה – לא מקצועיים. מעמדם החזק יותר של המו"לים מאפשר להם להתערב יותר ויותר בעבודתם של הכתבים. אין עיתונאי שלא תראה, במידה זו או אחרת, את טביעות האצבע של המו"ל על גבי הכתבה, הידיעה או טור הפרשנות שלו. אני חושבת שיותר ויותר עיתונאים יגידו עכשיו לעצמם, 'לא נוכל לשתוק יותר. עלינו להגיע לאיזון כוחות מחודש עם המו"לים על ידי הגבלת עוצמתם בתוך המערכת.
"עיתון הוא מוצר סכיזופרני. הכותבים בו חשים מחויבות לקורא מצד אחד ומחויבות – מאולצת בדרך כלל – למו"ל מצד שני, בניגוד לבית חולים, למשל, שהצוות הרפואי שבו חש מחויבות למטופלים בלבד ולאף לא אחד אחר. אני רוצה להאמין שהפרשה הנוכחית תקטין את מידת הסכיזופרניה הפוקדת כיום את העשייה העיתונאית ועיתונים בישראל יתרחקו מעסקאות עם השטן".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.