728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

תלונה המהווה דיבה

תלונה המהווה דיבה
אילוסטרציה.

עיריית עכו תפצה עיתונאי של "צפון 1" לאחר שבית המשפט פסק שמכתב תלונה ששלח נגדו דובר העיריה לעורכת עיתונו מהווה לשון הרע ועלול לפגוע בעבודתו

דובר עיריית עכו, שרון דהאן, שלח מכתב חריף למערכת של העיתון "צפון 1" כנגד כתב העיתון יוסף חדד, בו האשים אותו בהשמעת ביטויים מכפישים נגד העיריה "שהנייר אינו יכול לסבול אותם". בתגובה הגיש חדד נגד הדובר תביעת לשון הרע וזכה לפיצוי בסך בסך 10,000 שקל. בנוסף, ישולמו לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,500 שקל. כך עולה מפסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בקריות.
 
ראשית האירועים ב-28 במאי 2012, אז נכח הכתב חדד באולם בית המשפט, שבו נדונה תביעה שהגיש ידידו, שכיהן אז כחבר מועצת העיר עכו, נגד הדובר דהאן ונגד היועץ המשפטי של העירייה.
 
שעה קלה לאחר שהסתיים הדיון המשפטי, שיגר הדובר מכתב זועם נגד הכתב חדד אל עורכת צפון 1, מיכל גילת. וכך כתב דהאן בין היתר: " הבוקר נערך דיון בבית משפט השלום בקריות דיון בעניינו של חבר מועצת העיר שלמה פדידה נגדי ונגד היועץ המשפטי של העירייה. במהלך הדיון נכח גם כתבם, יוסי חדד, שליווה את מר פדידה. לצערי הרב, במהלך כל הדיון השמיע מר חדד דברי גנאי ושקרים נגדי ונגד העירייה.
"לא יעלה על הדעת שאדם המתיימר להיות 'עיתונאי' יישב בדיון, ינקוט עמדה, יכפיש וישתמש בביטויים שהנייר לא יכול לסבול אותם, וכל זאת תוך שהוא מציג עצמו כעיתונאי. אין זו הפעם הראשונה שמר חדד נוקט דרך פסולה ומעוותת זו, תוך רמיסה גסה של כללי האתיקה העיתונאית ומייצג באורח שלילי את עיתון 'צפון 1' . אודה על העברת העתק המכתב למר שלמה לונדון (מו"ל העיתון).".

 

חדד, שראה עצמו נפגע מהמכתב, הגיש תביעה נגד דובר העירייה, שבו טען כי לדיון בבית המשפט שהתנהל בדלתיים פתוחות, הגיע שלא במסגרת עיסוקו כעיתונאי, אלא כאדם פרטי וכחבר של פדידה. לדבריו, הוא ישב בסוף האולם, לא פצה את פיו, לא הביע דעה ולא הכפיש את העירייה או גורם הקשור בה. "לאחר הדיון, נדהם התובע לדעת כי דובר העירייה שלח מכתב לעורכת העיתון בעניין התנהגותו בדיון, שתוארה כ'מבישה' ", נאמר בכתב התביעה שהגיש חדד. בו ביקש לחייב את הדובר או העירייה לפצותו על הפגיעה בשמו הטוב, בהסתמך על חוק איסור לשון הרע.
 
לטענתו, מדובר בפירסום שקרי ומשפיל, שנועד לפגוע בו, כבודו ובעיסוקו כעיתונאי והוא בגדר הוצאת לשון הרע שאינה זוכה לכל הגנה בחוק.
 
עוד הוא טען כי מערכת היחסים בינו לבין דובר העירייה היתה מתוחה, ועל רקע זה ניסה דהאן להתנכל לו בכל הזדמנות אפשרית ולפגוע במשרתו כעיתונאי, כנראה לאור העובדה שהוא נהג לפרסם כתבות המבקרות לא אחת את עיריית עכו וגם לאור טענתו של הדובר ולפיה חדד נמנע מלצרף את תגובת העירייה שנשלחה לתובע על כתבה שהוא פירסם ב"צפון 1".
 
כעבור כשנתיים, ב-ינואר 2014, בית המשפט הכיר בחסינותו של הדובר בעובד ציבור, והנתבעת, עיריית עכו, נכנסה בנעליו, כנתבעת במקומו.
העירייה טענה מנגד כי כתב "צפון 1" נהג לבקר בחריפות ואת להכפיש את העירייה ואת עובדיה, תוך ניצול מקצועו כשופרו של שלמה פדידה, מקורבו ואיש האופוזיציה, ללא גילוי נאות בעניין והתנהגותו לא עלתה בקנה אחד עם האתיקה העיתונאית וכללי סיקור הוגן.
בא כוחה של העירייה טען כי ביום שבו התקיים הדיון המשפטי, חדד ישב לצידו של פדידה והשמיע באוזניו דברי גנאי ושקרים כנגד העירייה וכנגד הדובר ואמר בין היתר: "הדובר הזה התרשל. הוא לא מקצועי. מגיע לו שיאכל אותה. צריך להיכנס בו אישית. תראו לו מה זה. שישלם מכספו" ודברים ברוח זו.
 
העירייה גם הצביעה על כמה כתבות שפירסם חדד שבהן, לטענתה, הוא הכפיש אותה וכי על כך נשלחו מכתבי תלונה למערת העיתון. "בשל כך מחפש התובע להתנקם בדובר. הגשת התביעה נועדה להרפות את ידיו מעשיית מלאכתו הציבורית נאמנה", טענה העירייה והוסיפה כי משום כך, אין במכתב שהדובר שיגר לעורכת העיתון כנגד חדד משום פירסום לשון הרע והדובר פעל מתוקף תפקידו.
 
השופטת לובנה שלאעטה חלאילה ציינה כי בשלבים שונים לאחר שהעיתונאי הגיש את התביעה, ניסה בית המשפט לגשר בין הצדדים כדי להביאם לידי הסכמה, אך המאמצים לא צלחו. היא קבעה שהמכתב אותו שלח דובר העירייה למערכת העיתון , יש בו הוצאת לשון הרע כלפי התובע.
 
"בעיני הקורא הסביר, התובע הצטייר כדמות שלילית וכמי שמספר שקרים, מתבטא ומתנהג בצורה לא ראויה, על אף היותו בתפקיד עיתונאי", קבעה השופטת. היא ציינה כי בפסיקה כבר נקבע כי הטלת דופי במקצועיותו של אדם בתחום שבו הוא עוסק נחשבת ללשון הרע , כפי שעולה, למשל ממשפט קראוס נגד ידיעות אחרונות.
 
"המכתב למערכת העיתון נשלח על ידי אדם הנושא בתפקיד ציבורי, דובר עירייה, לעורכת העיתון בו עובד התובע, המייחס התנהגות לא מקובלת ולא מכובדת, שביצע התובע במהלך דיון בבית המשפט ותוך ייצוג העיתון. מכתב זה, לפי תוכנו וזהות מנסחו, עלול להשפיל את התובע, לבזותו ולפגוע בעבודתו בעיתון, ובהקשר זה אין הבדל בנוגע לצורת העסקתו בעיתון – כשכיר או במעמד של פרי לנסר. יש במכתב כדי להשפיע על עצם עבודתו מול העיתון, היקפה והימשכה. מכאן אני קובעה שתוכן המכתב מהווה לשון הרע".
 
השופטת התייחסה לטענתה של העירייה ולפיה תפקידו של הדובר מחייב אותו להיות בקשר רציף עם העיתונות ולדאוג שסיקר העיתונות את פעילות העירייה יהיה הוגן. עוד טענה העירייה כי במסגרת זו, רשאי הדובר להעביר מכתב תלונה לכלי תקשורת, המתייחס לכתיבתו של עיתונאי מסוים. לדבריה, טיעון זה של העירייה, הנכון בחלקו ביחס לזיקה בין דובר של רשות מקומית לבין עיתונאי או עורך עיתון, אינו הופך את העירייה כמי שרשאית להפנות מכתב לעיתון באופן ככל העולה על רוחה.
 
השופטת חלאילה גם הצביעה על סתירות בעדותו של דובר העירייה. "מהמכתב שהעביר לעיתון ניתן להבין שהתובע הציג את עצמו כעיתונאי או שהיתה זיקה בין היותו עיתונאי לבין נוכחותו בדיון בבית המשפט. ואולם בתצהיר שהגיש לא טען דהאן שהתובע הציג עצמו כעיתונאי, אלא אמר שהוא הגיע ככל הנראה כחברו של פדידה."
 
"שנית, בניגוד למה שהשתמע מהמכתב, התובע לא השמיע את דבריו באולם בית המשפט במהלך כל הדיון, אלא הוא ישב באחד הספסלים האחרונים והשמיע את דבריו באוזני חברו פדידה, שישב לצידו בתחילת הדיון. בעדותו אף הוסיף הדובר כי התובע ' לחש' את דבריו לפדידה. הרושם הוא שהדובר לא באמת זוכר מה היה תוכנן של האמירות, על רקע החומרה בה מתוארים הדברים במכתב ששיגר למערכת העיתון".
 
השופטת קבעה שלא עומדת לנתבעת הגנת תום הלב והמכתב אינו משקף את התנהלותו של התובע בדיון. היא ציינה שאין אינדיקציה לכך שהמכתב זכה לפירסום מעבר למכותבים או שנגרם נזק ממוני לחדד. כאמור, היא חייבה את העירייה לשלם לחדד פיצוי בסך 10 אלפים שקלים בצירוף הוצאות משפט בסך 4,500 שקלים.

 


ת"א (קריות) 19316-11-12

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz