728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מה שמטאטאים מתחת לשטיח

מה שמטאטאים מתחת לשטיח
הריסת הבתים בכפר אום אל-חיראן, היום. צילום: אחמד אבו סוויס

האירוע החמור בכפר אום אל-חיראן, בו נדרס למוות שוטר והאזרח שדרס אותו נורה ונהרג, הוא המשכו הטראגי של סיפור מורכב ונפיץ שנעדר ברובו מהשיח הציבורי

השוטר רס"ב ארז לוי, בן 34, נדרס למוות הבוקר (רביעי) במהלך עימותים בעת פינוי הכפר אום אל-חיראן שבנגב, במקום בו עתיד לקום ישוב יהודי. הנהג שדרס אותו, תושב הכפר, מוסא אבו אלקיעאן, נורה ונהרג. במשטרה טוענים כי אבו אלקיעאן ביצע פיגוע דריסה, הרג את לוי ופצע שוטר שוטר נוסף. לטענת עדי ראיה במקום, הוא נורה על ידי השוטרים, איבד שליטה על הרכב ואז דרס את שני השוטרים. מהמשטרה נמסר כי נבדק קשר של הדורס לדאעש וכי נערך חיפוש בביתו, שם נמצאו עיתונים עם כותרת על פיגוע דריסה ודאעש. משפחתו של אל-קיעאן, שעבד כמורה בבית הספר התיכון בישוב חורה הסמוך, דחתה את הטענות הללו.
 

רמי שני, כתב גלי צה"ל באזור הדרום, היה הבוקר בכפר אום אל-חיראן. לדבריו, האירוע החמור הבוקר, שפרטיו עדיין מתבררים, הוא חלק מסיפור גדול, מורכב ובעייתי, שלמרבה הצער נעדר ברובו מהשיח הציבורי. "היום הגיע כוח משטרה גדול לאכוף את צווי ההריסה לשבעה מבנים בחלק המערבי בישוב. הדיירים הוצאו מבתיהם והמבנים נהרסו. חברי הכנסת ערביים הגיעו לעורר דעת קהל, וגם בלעדיהם הרוחות סערו. ישראל אפשרה לכפר הזה להתקיים, כי תושביו פונו לכאן לפני שנים מאזור בסיס נבטים. ניסו להגיע איתם להסדר על פינויים, מכיוון שמתוכננת הקמת ישוב יהודי במקום, אך הם דחו את הנסיונות הללו. הבדואים שהגיעו לכאן קיבלו צווי הריסה על הבתים שבנו. הצווים לא בוצעו. הדיונים המשפטיים הגיעו עד לבית המשפט העליון. המקרה הזה הפך לסיפור עגום של סכסוך קרקעות, בישוב בו חיים אלפים".
 

AAS3

כפר אום אל-חיראן, היום. צילום: אחמד אבו-סוויס

 

העיתונאי אחמד אבו סוויס, לשעבר כתב החדשות המקומיות ואתר וואלה, שיחל לעבוד בתאגיד השידור "כאן", אומר שלציבור בישראל יש תמונה חלקית על מצבה החמור של האוכלוסייה הבדואית בדרום. "בעיני רוב הישראלים הבדואים הם פורעי חוק, שמשתלטים על אדמות מדינה. (בעניין זה, ראו את מחקרו של עארף אבו-גוידר על פרשנות הייצוג התקשורתי של ערביי ישראל על ידי צעירים בדואים). הם רואים את המבנים והחושות בצידי הכבישים בדרום, ולא חושבים על כך שהקרבה לצירי התנועה נובעת מחוסר ברירה, מכיוון שאין להם תשתיות ותחבורה ציבורית. יש שם אנשים שזו אדמתם ויש כאלה המתגוררים שם ומחכים להסדר קבע בישוב אחר. בישוב אל זרנוג, בכביש ב"ש דימונה, למשל, מחכים אלפי בדואים במשך 13 שנה להסדר, שיאפשר להם לגור באופן חוקי במקום אחר. זה לא נעשה. מדוע? כי עיריית רהט לא רוצה אותם והמדינה איננה יכולה לחייב אותה לקבלם. לא נמצא מקום אחר והם תקועים באמצע.
 

"היום נחצו קוים אדומים, זה אירוע חמור מאד", אומר אבו סוויס. "אני לא אומר שהבדואים צודקים. הם עשו ועושים הרבה טעויות, בדיוק כמו שעושה המדינה. מי שטוען אחרת, משקר. מה שקרה פה הוא שיקוף של מה שקורה במגזר הבדואי בשנים האחרונות. הבדואים כיום עם הפנים ללאומנות הפלסטינית, לקיצוניות האיסלמית – ולא לישראליות. הם פחות מתגייסים לצה"ל ופונים יותר לקיצוניות דתית. זו תוצאת הקיפוח. נמאס להם מיחסה המנוכר של המדינה".

 

פיני בדש, ראש מועצת עומר: "הציבור במרכז הארץ עוד לא הפנים, אבל בנגב יודעים היטב שאנחנו חיים כמדינה בתוך מדינה. היהודים חיים על פי החוק הנוהג והבדווים כאילו במדינה אחרת. הם בונים ומשתלטים על שטחים, נוסעים בפראות בכבישים ומשליטים פרוטקשן בישובים היהודים. אפילו בתי המשפט לא רוצים להתעסק איתם. כל ממשלות ישראל טאטאו את הבעיה מתחת לשטיח. הבדואים של היום אינם הבדווים של פעם. לא תראי דגלי ישראל אלא דגלי אש"ף בבתיהם. בתל שבע, ישוב מוכר המרוחק ק"מ מעומר, אין כל אכיפה. כל יום נבנים בו שלושה-ארבעה בתים לא חוקיים, ואין פוצה פה. בדיוק כפי כמו שהנוסעים לערד ודימונה כבר התרגלו לספוג מטחי אבנים".
"עם כל הקושי אסור למדינה לסגת אלא לנצל את ההריסות ולומר פה יש חוק וסדר, אתם לא תפחידו אותנו", אומר בדש. "הירי והרצח והאינתיפאדה פה היו צפויים ואכן יש החוששים שזה ידליק את הנגב. אני סבור שאם המדינה לא תעצור את התהליך הקשה הזה הלך לנו הנגב, הלכה לנו המדינה".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.