728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מקורות חשופים

מקורות חשופים

בית משפט השלום הורה למקומון בקריית-גת לחשוף מסמכים המכילים את שמותיהם של אנשי עסקים, ששימשו מקורות לכתבות שפורסמו נגד רב העיר

בית משפט השלום באשקלון הורה בשבוע שעבר  ל"המקומון – קריית גת" לחשוף מסמכים המכילים את שמותיהם של בעלי עסקים בעיר, ששימשו מקור לשתי כתבות שפורסמו במקומון ובהן ביקורת נוקבת על פעילותו של הרב משה הבלין, המשמש כרב האשכנזי של העיר.

 
בינואר 2014 ובפברואר 2016 פירסם "המקומון קריית גת" כתבות העוסקות בהתנהלותו של הרב הבלין בכל הקשור למתן תעודות כשרות לבתי עסק שונים בעיר, כגון מסעדות, חנויות לממכר מזון, בתי קפה וקונדיטוריות. הכתבת הראשית של העיתון, בלהה לוטן (שמשמשת גם כעורכת) תיארה את "הסבל" שעוברים בעלי העסקים בשל מסכת איומים לכאורה מצד הרב הבלין או אנשים מטעמו.
 

משה הבלין

הרב משה הבלין. צילום: נקודים, CC BY-SA 4.0


 

בכתבה נטען כי בעלי עסקים רבים נדרשים לעמוד באמות מידה מחמירות מבחינת ההלכה, אחרת לא יקבלו תעודת כשרות או יאבדו את תוקפה של תעודת הכשרות שכבר ניתנה להם על ידי הרב הבלין. בכתבות נרמז כי למצב הקשה הזה השורר בתחום הכשרות קשורה העובדה שקיים מאבק כוחות בין הרב הבלין, האשכנזי, הנחשב לדמות דומיננטית בעיר, לבין מקבילו הספרדי, הרב יעקב בן חמו.
 

כתבה שלישית בגינה תובע הרב הבלין את המקומון, שפורסמה במאי 2011, עוסקת בכך שהרב הבלין הביע התנגדות לכך שהרב שמעון רוזנברג, סבו של הילד מוישי שנהרג בבית חב"ד בפיגוע שהיה במומביי לפני כמה שנים, יהיה בין מדליקי המשואה ביום העצמאות. מסתבר שהמקומון שגה בקביעה זו, שכן מי שהתנגד לכך שהסב ידליק משואה לא היה הרב עצמו, אלא קבוצת רבנים אחרת. אגב, בשל טעות זו, המקומון פרסם התנצלות.
 

הרב הבלין, המיוצג על ידי עו"ד איתמר בן גביר, דורש שהמקומון יפצה אותו ב-300 אלף שקל, מאחר שהכתבות שפורסמו אודותיו במקומון מהוות לשון הרע. התביעה מופנית נגד המקומון, נגד לוטן וגם נגד איציק צדיק, מנהל העסקים של העיתון.
 

בפנייתו לבית המשפט הבלין תובע לחשוף את כל המסמכים המכילים את שמותיהם של המקורות ששימשו את המקומון לצורך הכתבות שעסקו בהתנהלותו בנוגע לסדרי הכשרות בקריית גת. את המקומון מייצג עו"ד חיים אברג'ל.
 

בהחלטת ביניים שקיבל קבע השופט עידו כפכפי כי "באיזון בין זכות התובע לחשיפת האמת לבין האינטרסים המוגנים של מקורות עיתונאיים, מצאתי כי יש להורות על חשיפת חלק מהמקורות של העיתון. בהמשך דבריו השופט אומר כי עוד בהחלטה שהתקבלה בעקבות הדיון הקודם בתביעה, הוא קבע כי מדובר במידע שלתובע בסעיף לשון הרע יש עניין בגילויו, כדי לבחון האם אמנם יש בסיס עובדתי לטוענות של הנתבע כלפיו. לכן, במקום בו הפגיעה בעבודה העיתונאית ובמקור אינה מהותית, הנטייה תהיה לחשיפת המסמכים.
 

השופט כפכפי הוסיף כי לא מצא לנכון להורות על חשיפתם של כל המסמכים שבידי המקומון. כך למשל ישארו חסויים מסמכים המכילים תמלילי שיחות בין המקומון עם אנשים במועצה הדתית קריית גת, בין היתר מתוך התחשבות ברצון של עובדי המועצה שלא התעמת עם הרבנים הראשיים של העיר. השופט גם סירב לבקשתו של הבלין לאפשר לו לעיין במקורות מידע של המקומון שאינן מהווים חלק מעילת התביעה. לדבריו, אין מקום לעשות שימוש בתביעת לשון הרע לצורך בחינה כוללת של מקורות הנתבעים ביחס לפרסומים אחרים כנגד התובע ויש להתמקד בפרסומים הרלוונטיים לתביעה.
 


ת"א (אשקלון) 3902-05-16

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.