728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חסד בלב ים

חסד בלב ים
איתי ורד. "באחד מלילות החילוץ הצלנו סירה שלמה עם עשרות אנשים, אבל שלוש סירות גומי אחרות התפוצצו וטבעו על יושביהן"צילום:kevin Mcelvaney, SOS Mediterranean

במהלך שבועיים בלב הים התיכון, בעיצומה של סערת חורף קשה, צילם איתי ורד את סדרת הכתבות "צונאמי", בספינה שיצאה למשימת חילוץ מסוכנת של מאות פליטים

במהלך צילומי פרויקט תיעודי מיוחד מלב הים התיכון, בעיצומה של סערת החורף הקשה, עשה עיתונאי חדשות 10 איתי ורד 14 ימים ולילות בספינה שעל סיפונה מתנדבים ואנשי סיוע – אשר יצאה למשימת חילוץ מסוכנת של מאות פליטים. סדרת הכתבות של ורד – "צונאמי", שפרקיה ישודרו לאורך השבוע במסגרת המהדורה המרכזית של חדשות 10 (הפרק הראשון שודר אמש – יום א'), חושפת לא רק את רגעי ההצלה של הפליטים מטביעה במצולות הים הסוער, אלא גם את התלאות שהם עוברים בדרכם אל סירות הגומי הרעועות של המבריחים, היוצאות מחופי לוב, ואת דרך החתחתים והייאוש המאלצים אותם לסכן את חייהם עבור שביב של תקווה לחיים חדשים, טובים יותר, במקום אחר.

 

ורד, שסיקר בעבר אזורי עימות במזרח התיכון, הצטרף לספינה שיצאה מנמל קטניה שבסיציליה והפליגה עד סמוך לגבול המים הטריטוריאליים של לוב, במטרה לאתר סירות עמוסות בפליטים אפריקנים, להעלותם על הספינה ולהביאם לאחד מנמלי סיציליה – תחנתם הראשונה בדרך צפונה. את הספינה, ששימשה בעבר לדיג, חכרו ארגון החילוץ וההצלה SOS Mediterranean וארגון "רופאים ללא גבולות". אף כי הצטרף לספינה כעיתונאי, ורד מספר כי הוא לקח חלק בכל העבודות על הסיפון, מסידור ערכות ההצלה ועד לסיוע פעיל בהעלאת פליטים מסירות הגומי לספינה.

 

TSU2

"החילוץ היה בתנאי קור וגשם – זה עיצומו של החורף – וזה נתון שוודאי העלה את מספר הקורבנות". צילום: kevin Mcelvaney, SOS Mediterranean

 

כמה פליטים ניצלו הודות לכך שהצליחו לעלות על הספינה שלכם במהלך 14 ימי ההפלגה?

"המספר היבש הוא כאלף איש שניצלו באמצעות הספינה שעליה הייתי, אבל רבים אחרים לא אותרו והם לא זכו לעלות על הספינה, משום שסירות הגומי הרעועות שלהם התפוצצו והם טבעו בים, בו הגלים הגיעו לגובה של חמישה מטרים. החילוץ היה בתנאי קור וגשם – זה עיצומו של החורף – וזה נתון שוודאי העלה את מספר הקורבנות, משום שמדובר במאבק הישרדות לא פשוט. באחד מלילות החילוץ הצלנו סירה שלמה עם עשרות אנשים, אבל שלוש סירות גומי אחרות התפוצצו וטבעו על יושביהן".
 

– המבריחים נמנים עם הפליטים שעולים על הספינות?
"המבריחים גובים מכל פליט סכום כסף אדיר לפני שהוא עולה על הסירה. הם דוחפים את הסירות פנימה אל הים – ונשארים על היבשה, כדי לעשות סיבוב על גל הפליטים הבא".
 

– הפליטים שפגשת סיפרו לך מה עבר עליהם לפני שהם פגשו את המבריחים שהעלו אותם על הסירות?

" לא כל הפליטים הם באמת מסכנים. אבל רובם, כך התברר לי, עברו התעללות קשה ברגע שפגשו את השבטים לאורך נתיב הבריחה שלהם. בשטח לוב פועלים מחנות אליהם מובאים פליטים רבים, בעיקר חלשים, שנתפסים ומעונים, במטרה לחלץ מהם דמי כופר. זה קצת מזכיר את מה שעברו האפריקנים שברחו לישראל דרך מדבר סיני לפני כמה שנים, אבל בלוב זה מתרחש במימדים גדולים בהרבה. גם כשהפליטים הללו מגיעים לאירופה, לא בטוח שהם מגיעים למנוחה ולנחלה, מכיוון שהם נופלים פעמים רבות לידי רשתות של גורמים עברייניים ביבשת".

 


"לא פחדתי, ולא בגלל שאני גיבור גדול. בכלל לא. לא פחדתי כי לא היה זמן לזה, וזה נכון לגבי כל המתנדבים שהיו אתי על הספינה. ברגע שהתקרבנו לסירת פליטים, כולם כאיש אחד קמו כדי לבוא במגע עם האנשים, להביא אותם לספינה שלנו ולטפל במי שפצוע או חולה"


 

– טוניסיה קרובה לאיטליה – ולאירופה – יותר מאשר לוב. ובכל זאת, סירות הפליטים מפליגות מאיזור טריפולי ומחופי לוב הרחוקים יחסית. יש לכך הסבר?

"שלא כמו לוב, שאין בה שלטון מרכזי משמעותי, טוניסיה היא מדינה מסודרת יותר, עם משמר חופים פעיל, שעושה הכל כדי למנוע פעילות של סירות מבריחים. לכן הפליטים ממדינות אפריקה השונות יודעים שאין להם מה לחפש שם אם הם רוצים להמשיך בדרך הים לאירופה".
 

TSU3

מסירות הגומי הרעועות לספינת החילוץ, בדרך לחוף מבטחים. צילום: kevin Mcelvaney, SOS Mediterranean

 

-מאילו מדינות מגיעים הפליטים?

"בחילוץ הראשון היו פליטים שיצאו ממדינות שמדרום לסהרה, כמו חוף השנהב, סנגל, סודאן ואריתריאה, אבל בהמשך נתקלנו גם בפליטים שבאו ממדינות המזרח התיכון ובראש וראשונה סוריה ועיראק. היו גם כמה אנשים ממרוקו ומשפחה אחת ממצרים".

 

– פחדת?

"לא פחדתי, ולא בגלל שאני גיבור גדול. בכלל לא. לא פחדתי כי לא היה זמן לזה, וזה נכון לגבי כל המתנדבים שהיו אתי על הספינה. אז נכון שהיו כמה שחטפו מחלת ים בגלל הסערה ונשכבו על הרצפה בלי לנוע, אבל ברגע שהתקרבנו לסירת פליטים, כולם כאיש אחד קמו כדי לבוא במגע עם האנשים, להביא אותם לספינה שלנו ולטפל במי שפצוע או חולה".
 
– מה היה מבחינתך הרגע המטלטל ביותר במהלך המסע?

" אני נזכר באשה מבוגרת על אחת הסירות, שהושטתי לה יד כדי שתוכל לעלות לספינה שלנו. לאחר שהמשימה הושלמה, היא חיבקה את הרגל שלי והודתה לי. הרגע הזה ריגש אותי, אבל לא בכיתי, כי גם לזה לא היה זמן".

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz