728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מחמת הגנה מן הצדק

מחמת הגנה מן הצדק
הכנסת.צילום: Shutterstock.com ChameleonsEye

בוטלה קובלנה פלילית נגד מגישי וכתבי חדשות בטענה לשידור תעמולת בחירות אסורה - לאחר שנקבע כי שידוריהם "בעלי אפקט דומיננטי של השפעה על הבוחרים"

בית משפט השלום בירושלים ביטל בשבוע שעבר קובלנה פלילית נגד שורת מגישי וכתבי חדשות מערוצים 2 ו-10, ובהם רפי רשף, תמר איש-שלום ואור הלר, בטענה לשידור תעמולת בחירות אסורה. בכתב האישום שהוגש נגדם בדרך של קובלנה פלילית על ידי בעז ניצן, יוחסו להם עבירות על סעיף 129 לחוק הבחירות בכנסת, האוסר על שידור תעמולת בחירות משעה 19:00 ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות. כתב האישום נסוב על תכניות ששודרו בהגשתם או הנחייתם של הנאשמים בליל וביום הבחירות לכנסת ה- 20 שנערכו בחודש מרץ 2015, כשלטענת ניצן נכללו בתכניות אלו תכנים המהווים תעמולת בחירות מובהקת באופן הנוגד את הוראת החוק.

 

הנאשמים הגישו בקשות לביטול הקובלנה בטענה כי תכני השידורים המיוחסים להם אינם מהווים תעמולת בחירות ולחלופין כי מדובר ב"זוטי דברים". עוד נטען, כי אין מקור חוקי להגשת הקובלנה, שכן סעיף 129 לחוק הבחירות אינו סעיף עונשין ובית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בקובלנה, המסורה באופן ייחודי לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת. עוד טענו הנאשמים כי בהגשת הקובלנה יש כדי לפגוע פגיעה קשה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות והיא מהווה סטייה ממדיניות התביעה המעניקה משקל נכבד מאד לחירויות אלה. בנוסף, נטען כי בהחלטתו של הקובל להגיש את הקובלנה נפלו פגמים המצדיקים את ביטולה מטעמים של הגנה מן הצדק ובהם אי סבירות, חוסר מידתיות, אכיפה בררנית והעדר עניין לציבור בניהול הקובלנה, וכי מכל מקום יש לבטל את הקובלנה מחמת ארכאיותם של חוקי תעמולת הבחירות.

 

בעניין שאלת קיומו של מקור חוקי להגשת הקובלנה ציין בית המשפט כי פרשנות לשונית פשוטה של הוראות החוק מלמדת כי סעיף 126(6) קובע "עבירת סל" המחילה סנקציה עונשית בגין כל הפרה של הוראה מהוראות חוק הבחירות. משכך, גם הפרה של הוראת סעיף 129 לחוק מהווה עבירה פלילית. לדעת השופטת סקפה שפירא, הפרשנות המצמצמת שמציעים פרקליטי הנאשמים לא זו בלבד "שאינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק, אלא שאין היא עולה אף בקנה אחד עם תכליתו לאפשר קיום מהלך תקין של הבחירות ללא פגיעה בחופש הרצון של הבוחר ותוך מניעת השפעה חיצונית לא הוגנת".
 

בכל הנוגע לסמכות העניינית לדון בקובלנה, דחה בית המשפט את טענת באי כוח הנאשמים כי זו מסורה באופן ייחודי לוועדת הבחירות המרכזית, באשר היא מרוקנת מתוכן את הוראת סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי המאפשרת הגשת קובלנה פלילית פרטית בגין עבירות לפי חוק הבחירות. זאת ועוד, ועדת הבחירות היא הגוף המרכזי שבידיו הופקד ארגון וניהול הבחירות לכנסת ועיון מעמיק בחוק הבחירות מלמד כי הגם שנתונות לה סמכויות מנהליות לצד סמכויות מעין שיפוטיות, אין לה סמכות לדון במשפט פלילי ולהטיל סנקציות פליליות בגין הפרת החוק – סמכות שהייתה ונותרה בידי בית משפט השלום.
 

אשר לשאלה מהי "תעמולת בחירות", ציינה השופטת כי בפסיקת בית המשפט העליון נאמר שמדובר במונח בעל פריסה רחבה ביותר הכולל במישור הלשוני כל ביטוי חיצוני שיש בו, אם במעט ואם בהרבה, כדי להשפיע בדרגות שונות של הסתברות על מאזין כלשהו. בסופו של יום נקבע כי מדובר במבחן אובייקטיבי מנקודת מבטו של הצופה ולא במבחן סובייקטיבי מנקודת מבטו של המפרסם, וכי ככל שמדובר בבחינת שידורים שמשודרים ביום הבחירות עצמו יש להקפיד הקפדה יתרה ביישומו של מבחן זה. לאחר בחינת השידורים עצמם המיוחסים לנאשמים, קבע בית המשפט כי אלו בעלי אפקט דומיננטי של השפעה על קהל הבוחרים, ועל כן מהווים לכאורה תעמולת בחירות כמשמעותה בסעיף 129 לחוק. משכך, יש לדחות את הטענה כי כתב האישום אינו מגלה עבירה.
 

בהמשך דחה בית המשפט גם את הטענה כי השידורים המיוחסים לנאשמים הם בגדר "זוטי דברים" שאין להעמיד לדין בגינם. נקבע, כי הערך החברתי המוגן באמצעות העבירה הנדונה הוא טוהר הבחירות ומניעת השפעה בלתי הוגנת על הליך הבחירה, בין היתר בדרך של הפרת עיקרון השוויון. במקרה המדובר, אמנם משכם הכולל של השידורים אליהם מתייחס כתב האישום הוא קטן מאד ביחס להיקף השידורים הכללי בליל ויום הבחירות, אולם עוצמתם של התכנים ששודרו גדולה, הם התייחסו לנקודות תורפה או חוזקה מרכזיות לכאורה של חלק מן המועמדים, בעוד שלא הזכירו כלל מועמדים אחרים פחות בולטים ולכן במעשים אלו יש כדי לגרום לחשש מפני השפעה ממשית על הצופים ברגעים הסמוכים למימוש זכותם לבחור. זאת ועוד, מדובר בכלי תקשורת מרכזיים בישראל ששידוריהם חשופים לחלקים ניכרים מאד מהציבור, ועל כן מידת השפעתם האפשרית של השידורים על קהל הבוחרים, בהיבט של חשיפה, גבוהה.
 
לבסוף, נדרש בית המשפט לשאלה האם יש לבטל את הקובלנות מחמת הגנה מן הצדק. בעניין זה הוזכר כי הליך הקובלנה הפרטית מהווה חריג לכלל לפיו המדינה היא האחראית לניהולו של ההליך הפלילי ולאכיפת הנורמות הפליליות, וגם בית המשפט העליון עמד בעבר על החסרונות הנובעים מהליך זה. ביחס למקרה הזה, סבר בית המשפט כי בהתנהלותו של הקובל נפלו מספר קשיים, ובהם העובדה שבמשך חודשים לא מעטים שחלפו מאז מועד הבחירות לא פנה כלל לרשויות אכיפת החוק –בין בדרך של הגשת תלונה במשטרה ובין בדרך של פניה ליועץ המשפטי לממשלה, אלא בחר בדרך הבלתי שגרתית של הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט. כמו כן, עולה שאלה משמעותית של אכיפה בררנית נוכח טענת הקובל עצמו כי הפרה דומה של החוק בוצעה לכאורה גם על ידי ערוץ רדיו שנגדו לא הוגשה קובלנה, בשל מה שהוגדר על ידי הקובל כ"קשיים ראייתיים"  שהיו נפתרים בקלות לו הייתה מתנהלת חקירה על ידי רשויות החקירה שזהו תפקידם. קשיים נוספים נובעים מאופיים של חוק הבחירות וחוק דרכי תעמולה, שאינם מביאים בחשבון את התפתחות המדיה הדיגיטלית ושכיחות השימוש בה, מהאופן השגוי שבו נוסח כתב האישום ומהעובדה כי התשתית הראייתית שעליה נשען כתב האישום שונה במידה ניכרת מהאמור בכתב האישום ובתמליל הנספח לו.

 

לסיכום קבע בית המשפט כי משעה שהמקרה דנן מתייחס לנושא שהוא בעל חשיבות ציבורית בלתי מבוטלת ועשויות להיות לו השלכות עתידיות משמעותיות – ניהול ההליך בדרך של קובלנה פלילית פרטית, מבלי שהוגשה כל תלונה לרשויות אכיפת החוק, מבלי שהתקיימה חקירה מתאימה ונשקלה על ידי הגורמים המוסמכים אפשרות העמדת הנאשמים לדין – פוגע פגיעה קשה בתחושת הצדק ולכן עקרונות הצדק מחייבים להעדיף את זכותם של הנאשמים שיתקיים בעניינם הליך מסודר ושימוש בקובלנה פלילית פרטית כאמצעי שיורי בלבד. משכך, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום מטעם של הגנה מן הצדק.
 


 

קפ (ירושלים) 22416-12-15 – בעז ניצן נ' רפי רשף ואח'

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz