728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מראה חד-כיוונית

מראה חד-כיוונית
אילוסטרציה.צילום: Pixabay, CC0 Public Domain

ד"ר אזי לב-און, מומחה לתקשורת מקוונת, מסביר מה קורה כשהמדיה החברתית נרתמת על ידי בעלי עניין לעיצובה של דעת הקהל במקום לשיקופה בהתאם לאינטרס הציבורי

-ניתן לראות כי דרך הרשתות החברתיות הציבור יכול להביע את רצונו ואף להשפיע. מצד שני, נראה שפוליטיקאים לא מעטים משתמשים ברשת לא ככלי שדרכו הם שומעים מה חושבים אנשים אלא ככלי שדרכו הם מעבירים את מה שהם עצמם חושבים.

"זה נכון. מעניין לראות כיצד לאחרונה, למדו הפוליטיקאים איך להשתמש ברשתות החברתיות, ובעצם, לשעבד את הרשתות למטרותיהם. לדוגמא, נשיא ארה"ב החדש דונאלד טראמפ, מרבה לצייץ בטוויטר שלו. הוא מפיץ שם את דיעותיו ברחבי הגלובוס. הוא כנראה הבין, בשלב מוקדם, שהוא לא יזכה לעדנה מהעיתונות הממוסדת, ולכן החליט להשתמש בטוויטר שלו. הוא מצייץ למיליוני עוקבים ככלי תקשורת מאוד חזק, חד כיווני, על מנת להעביר את מסריו באופן ישיר וללא תיווך על ידי העיתונאים, שכן כאיש ציבור מיומן הוא יודע שהעיתונאים מעבירים את מסריו בצורה מתווכת. הם מתמקדים באספקטים מסויימים, מוסיפים את פרשנותם באספקטים מסוימים וכו'. לכן הוא העדיף להעביר את המסר בצורה ישירה. אבל יש כאן הרבה יותר מהעברת מסר אישי. טראמפ הבין שהימנעות ממסיבות עיתונאים מצד אחד, יוצרת צמא וצורך אצל העיתונאים להעביר את מסריו. ברגע שהוא מעלה לרשת את ציוציו והגיגיו הוא מקבל אוטומטית תהודה ענקית אצל העיתונאים. נוצר מצב שהוא מקבל אוקיינוס של כיסוי תקשורתי חינמי על בסיס מילים בודדות שהוא מצייץ בטוויטר".

 

אזי לבאון

ד"ר אזי לב-און. "ניצול הכלי התקשורתי הזה לרעה בהקשרים פוליטיים וכלכליים"

 

-ומה רע בזה?

אזי:" אני רואה בזה שתי בעיות עיקריות: אופן פעילות זה נוגד את הציפיות שהיו לאנשים רבים מהמדיה החברתית- שהיא תהיה אפיק חדש, דו-כיווני, דרכו השאיפות, האינטרסים, הציפיות של הציבור יגיעו לאוזניהם של מקבלי ההחלטות, ואולי יווצר כתוצאה מכך לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות ליישר קו עם דעת הקהל לאור מה שהציבור שומע וקורא. התוצאה תהיה שקובעי המדיניות העכשויים יהיו קרובים יותר לדעת הקהל ולצפיות הציבור מהם. המקרה של טראמפ מראה לנו שבמקרים רבים הכיוון של התקשורת החדשה הוא הפוך. כלומר, מקבלי המדיניות יכולים להעביר את המסר ביעילות לציבור, ולא להיפך, בתיווך של עיתונאים שמקבלים בטיפטוף את המסרים של המנהיגים ומעבירים אותם, כמו שהם, ללא שיקול דעת, הלאה. כמו למשל בתורכיה כשהיה נסיון הפיכה נגד ארדואן, הוא נשא נאום בשידור חי ובעצם העביר את המסר שלו בעצמו, שהוא חי ומתפקד וילחם במהפכנים נגדו. הנאום הזה ברשת היה תחילת תנודת המטוטלת לכיוון ההפוך, דבר שיצר אפקט משבש להתקוממות שהתחילה נגדו.

יש גם חשש מפני ניצול הכלי התקשורתי הזה לרעה בהקשרים פוליטיים וכלכליים. טראמפ, למשל, לא הוריד מהאוויר את ערוץ הטוויטר שלו לאחר היבחרו. הוא עשוי להשתמש בו לעתים כאפיק לקידום מכירות גם של עסקים, גם של שירותים ומוצרים, רעיונות וספרים שהוא רוצה לקדם. ישנה תופעה של סלבריטאים כמו אופרה וינפרי, שמפעילה ערוצי מדיה חברתית עם עוקבים רבים, היכולים בהיקף של ציוץ לרומם או להשפיל את מי שהם חפצים ביקרו או להיפך. הדבר איננו חדש ומוכר, אבל שילוב התחומים של נשיא מכהן הממשיך לתפעל חשבון פרטי משלו וחלק מכוח משרתו זולג לכוח של חשבונו הפרטי, דרכו הוא יכול לקדם אינטרסים או מטרות הקרובים לליבו – זה משהו חדש".

 

-מה זה אומר בהקשר לעיתונאים?

תופעה זו של יצירת ערוץ של קשר ישיר בין מפוליטיקאים לבין הציבור, מפחיתה עוד יותר את כוחה של העיתונות הציבורית, הלא תלויה, שלא ניזונה מאינטרסים של המשווקים, המפרסמים והפוליטיקאים. צריך להוסיף לכך עוד תופעה שהייתה קיימת קודם לכן, אבל נחשפת לאחרונה בהיקפים גדולים. זו תופעת "הפייק-ניוז"-"חדשות מזוייפות", כלומר תוכן שנראה ככתבה עיתונאית אבל הוא תוכן שיקרי ומטרתו להשפיע על דעת הקהל. במקרה אחד נוצרה מתיחות בין ישראל לפקיסטן, בגלל אתר קונספירטיבי שפרסם שישראל כביכול איימה על פקיסטן בנשק גרעיני. הדבר הגיע לידיעת שר ההגנה הפקיסטני שהגיב למקרה. מהחדשות השקריות החלו לפרנס תעשייה קטנה ברשת, וכיום יש תמריץ לאנשים לייצור חדשות שקריות, בהקפים של היו בעבר".

 

– אז לאיזה כיוון אנחנו הולכים עם הרשתות החברתיות? לכיוון היותר או הפחות חברתי?

"העולם הזה משתנה מול עינינו וקשה לסכם אותו בשורה אחת תחתונה שתתפוש את כל ההתרחשויות. מצד אחד אין ספק שזהו ערוץ חשוב שמאפשר לאזרחים להתארגן. ניתן לכל אחד להיכנס ולדבר, לא רק מי שיש לו משאבים כספיים. הרשתות החברתיות יוצרות כלים חדשים לשמוע ולהשמיע, להתארגן ולנסות ולהשפיע, אבל המקרים האחרונים ששאלת אותי עליהם מראים שיותר ויותר אנשים שצריכים להעביר מסרים ישירות לציבור, כמו פוליטיקאים וקבוצות אינטרסים שרוצות להפיץ שמועות, ואפילו בעלי אתרים שרוצים ליצור קליק בייטס, דהיינו מלכודות קליקים – המדיה החברתית יוצרת עבור כל אלה כלים חדשים למימוש רצונותיהם. לעיתים קרובות דווקא לא בהתאם לאינטרס הציבורי, אלא בניגוד לו".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
STD11

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz