728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

ממדורת השבט לבועת הפילטר

ממדורת השבט לבועת הפילטר
אילוסטרציה.

ביל גייטס בראיון לאתר קוורץ: צריכת תוכן שמבוססת על אלוגריתמים שמבודדים אנשים בבועה המשקפת עמדות דומות לשלהם, מונעת מהם גישה למידע מדוייק

טכנולוגיות כמו המדיה החברתית "מאפשרות לך להתנהל בקרב אנשים בעלי דעות דומות, כך שאינך מערב, חולק או מבין נקודות השקפה שונות". כך אמר מייסד מייקרוסופט ביל גייטס בראיון שהעניק לאחרונה לאתר קוורץ, בו התייחס ל"בועת הפילטר" – התופעה בה אתרי אינטרנט מציגים לגולשים רק מידע אשר קיים סיכוי גבוה כי יעורר בהם עניין, בהתבסס על סינון של אלוגריתמים. "הדבר הופך להיות בעייתי יותר ממה שאני, או אחרים, צפינו שיהיה", אמר גייטס.
 

GATES

ביל גייטס. צילום: (OnInnovation, (CC BY-ND 2.0

את המונח "בועת הפילטר" טבע אלי פאריסר, אקטיביסט רשת שהקים בין השאר את "Upworthy", אתר אינטרנט להעלאה ושיתוף של תוכן ויראלי, ואת "MoveOn.org", אתר בו פועלת קהילת אקטיביסטים, אשר מנצלת את הקדמה הטכנולוגית על מנת לשתף ולהוביל לשינויים בחברה. במאי 2011 פאריסר הוציא לאור ספר בשם "בועת הפילטר: מה האינטרנט מסתיר מכם" בו הוא מסביר כיצד אתרי אינטרנט ומנועי חיפוש מסננים מידע עבור כל גולש בצורה שונה. לדעת פאריסר, הגולשים נכנעים לסינון זה בעל כורחם ומוצאים עצמם ממודרים מהרבה מידע ותוכן שאמור להיות נגיש לכולם בצורה שווה.

 

פאריסר טוען שאשליית הנגישות למידע החופשי באינטרנט היא אוטופית ולא ממשית. לטענתו, הסיבה לכך היא שהאלגוריתמים, כשומרי הסף ה"בלתי נראים", שפעילותם אינה חשופה למשתמשים, מונעים מאיתנו נגישות לזרימה חופשית של מידע ברשת, מידע אשר נמצא מעבר ל"בועת החלל" האישית של ההתעניינויות שלנו. כתוצאה מכך מוגבלת הנגישות שלנו למידע חדש ומגוון, שיכול להרחיב את האופקים האישיים שלנו ולפתח אותנו כבני אדם.

 

גם מרק צוקרברג, מייסד פייסבוק, התייחס ל"בועת הפילטר", במניפסט שפרסם בשבוע שעבר, כאחד משני הנושאים המדאיגים הכי מדוברים בשנה האחרונה, לצד הדיוק במידע (חדשות מזוייפות).

 


גייטס רואה בעיה בכך שלאנשים אין גישה למידע מדוייק, כאשר הם מבודדים את עצמם בקהילות של בעלי דעות דומות, אך מאמין שבעיית "בועת הפילטר" תפתור את עצמה. "האם אנשים באמת רוצים להיות בתוך מיקרוקוסמוס בו העבודות לא נכונות?" שואל גייטס, ואומר כי "לאורך זמן עובדות לא נכונות לא מובילות לדברים טובים"


 

החשש הוא, שלאזרחים לא יהיה בסיס משותף להסכמה ולחיבור, כאשר זרימת המידע אליהם כה מקוטבת. המחשה לפעולת האלגוריתמים בפייסבוק, המייצרת זרם חדשות שונה בתכלית בהתבסס על מה שמשתמשים וחבריהם אוהבים, אפשר לראות בפרוייקט המתעדכן של הוול סטריט ג'ורנל "פיד כחול, פיד אדום", המשווה את חוויית הפייסבוק של ליברלים לעומת שמרנים.

 

גייטס רואה בעיה בכך שלאנשים אין גישה למידע מדוייק, כאשר הם מבודדים את עצמם בקהילות של בעלי דעות דומות, אך מאמין שבעיית "בועת הפילטר" תפתור את עצמה במרוצת הזמן. "האם אנשים באמת רוצים להיות בתוך מיקרוקוסמוס בו העבודות לא נכונות?" שואל גייטס, ואומר כי "לאורך זמן עובדות לא נכונות לא מובילות לדברים טובים. אם אתה שומע 'אל תשתמש בחיסונים', או על תופעות לוואי שקריות של תרופות – זה לא טוב עבורך".

 

חינוך מהווה משקל נגד ל"בועות פילטר", אומר גייטס, בכך שהוא חושף אנשים לבסיס ידע משותף. עוד הוא טוען שלטכנולוגיה יש אפקט חיובי על מגוון המידע: "זה לא רק הבחור מהעיתון המקומי שיכול לכתוב את הסיפורים. לפחות יש לנו מערכת שכשאנשים רוצים למצוא משהו, זה קל מתמיד. אם הם רוצים לפרסם משהו, זה קל מתמיד".

 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz