728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אי-ודאות קרובה

אי-ודאות קרובה
כנס חירום ותמיכה בעיתונאי רשות השידור בבית סוקולוב. אוגוסט 2015

הסדרה התיעודית "היום זה אנחנו" של איטה גליקסברג מספרת את סיפור התהליך הכואב שעברו, ועדיין עוברים, עובדי רשות השידור במהלך תקופת פירוקה

ב-6 במרץ 2014 כינס גלעד ארדן, אז שר התקשורת, מסיבת עיתונאים בהשתתפות שר האוצר דאז יאיר לפיד להצגת מסקנות ועדת לנדס, שהוקמה, לדברי ארדן, משום שרשות השידור זקוקה לשינוי משמעותי, שבניגוד לעבר לא יובל על ידי אנשי הרשות עצמם. ״דו״ח לנדס״ הוגש לשר התקשורת ולשר האוצר ובעקבותיו חוקק בכנסת חוק המפרק את רשות השידור הקיימת ומגדיר את המאפיינים של השידור הציבורי העתידי בישראל. במסיבת העיתונאים הכריז ארדן כי הוא מתכוון ליישם את מסקנות הוועדה באמצעות מנהלת שתהיה אמונה על סגירת הרשות והקמת גוף שידור חדש, מבלי לגרום להפסקת השידורים במסגרת התהליך. ארדן הכריז כי במסגרת התהליך תבוטל אגרת הטלוויזיה.

 

שלוש שנים לאחר ההכרזה הדרמטית, ניצבים עובדי רשות השידור – עיתונאים, מפיקים, גרפיקאים, במאים ויתר קבוצות העובדים, בפני שוקת שבורה. לא זו בלבד, אלא שעננת אי הוודאות אופפת גם את עובדיו של התאגיד החדש, שנכון לרגע כתיבת שורות אלה, לאחר שרשרת תיקונים לחוק שדחו את מועד תחילת פעילותו ל-30 באפריל השנה, לא ברור מתי ואם אכן יחל לפעול. רק השבוע הודיע יו"ר הקואליציה חה"כ דוד ביטן כי הוא חותר לכך שמועד פתיחתו של התאגיד יידחה בחצי שנה נוספת. עובדי רשות השידור – שמאות מהם נקלטו בתאגיד, חלקם פרשו ואחרים שהאופק התעסוקתי שלהם לוט בערפל כבד – חשים שהם תלויים בין שמיים וארץ.

 

הסדרה התיעודית "היום זה אנחנו", של איטה גליקסברג, במאית, מפיקה ועורכת ותיקה ברשות השידור, שהפרק הראשון שלה ישודר בערוץ 1 ב-20 במרץ, חושפת את התהליך הכואב שעברו, ועדיין עוברים, עובדי רשות השידור במהלך תקופת הפירוק – סיפור הבּוּקָה וּמְבוּלָקָה בשידור הציבורי בישראל, במציאות שמשתנה כל העת, המספק הצצה מטרידה למערכות הפוליטיות והציבוריות במדינת ישראל.

 

במקור, אמורה הייתה הסדרה, שתוקרן בהקרנת בכורה בסינמטק תל אביב ביום שישי הבא, להיות סרט תיעודי שאורכו שעה. ואולם, לדברי גליקסברג, התמשכות תנועת המטוטלת של "סגירה/אי-סגירה" של רשות השידור, גרמה לכך שבכל פעם נוסף פרק חדש – ונכון לעכשיו, הסדרה תכלול חמישה פרקים.
 

איטה גליקסברג

איטה גליקסברג.

 
הסדרה נפתחת בהודעה ההיא שטלטלה את עולמם של עובדי רשות השידור,  שנמסרה במסיבת העיתונאים במרץ 2014, שכינסו ארדן ולפיד. בפרק הראשון מוסבר מהו שידור ציבורי ומתואר הניסיון של עובדי הרשות להיאבק נגד החקיקה, המסדירה את סגירתה ואת פתיחתו של התאגיד. עובדי הרשות ניסו להיות מעורבים בעיצוב החוק ולהצביע על כשלים בו, תוך הסתייעות במומחים למשפט. במקביל נעשו ניסיונות להידברות ולמציאת נוסחה מוסכמת על העובדים, מצד הגופים המייצגים את העיתונאים. הפרק מתאר את הפרישה של ראשוני העובדים מהרשות ומינויו של כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן למפרק רשות השידור.
 
הפרק השני בסדרה מתאר איך מתנהל מוסד בתקופה של פירוק ומספר על מינויה של הנהלה מקצועית לרשות השידור, שהחליפה את ההנהלה הקודמת, על האווירה החיובית שהשתלטה על המקום, על שיפוץ האולפנים והניסיון לתת פייט לערוצים האחרים. הפרק גם מביא את סיפור הניהול הכושל של נכסי הנדל"ן של הרשות.
 
הפרק השלישי מוקדש לתחושת הסולידריות בקרב העובדים, לאחר שהופרו ההסכמים עמם ולהשתלטות של משרד האוצר על הניהול, תוך התגברות גל הפיטורים מהרשות. לטענת גליקסברג, תחושת אחדות הגודל היתה לא רק בקרב עובדי רשות השידור עצמם, אלא גם בקרב העובדים בערוצים 2 ו-10 וכן גלי צה"ל. המצלמה מגיעה אפילו לעובדי רשות שדות התעופה שקיימו שביתת אזהרה קצרה, כהזדהות עם עובדי רשות השידור. הפרק גם סוקר את פועלם של עובדי הרשות שנהרגו או נפצעו במהלך מילוי תפקידם.
 
הפרק הרביעי מציג את התפכחותם של עובדי הרשות מחוק התאגיד הציבורי החדש, ש"כל סעיף בו הופר ורק סגירת הרשות ונושא הנדל"ן שלה היו במוקד העניין של הדרג המיניסטריאלי", כדברי גליקסברג. הפרק גם מתאר את אי הוודאות שבה שרויים העובדים ואת עזיבתם של מאות מהם.
 
גליקסברג עובדת כעת על הפרק החמישי, שמתאר, בין היתר, מצב שבו ראש הממשלה נתניהו מודיע כי ישקם את רשות השידור, בעוד שחלק מהעובדים ניגשים לראיונות עבודה בתאגיד, כשברקע הצהרות סותרות על עתידו של השידור הציבורי בישראל.

 


גליקסברג: "אני לא רוצה שמצב כזה יתרחש גם במקומות עבודה אחרים. לא רק עובדי רשות השידור נמצאים באי-ודאות תעסוקתית. גם עובדים בשורה של כלי תקשורת אחרים, החל מ'ידיעות אחרונות', דרך 'מעריב' ו'הארץ' ועד ל'גלובס'"


 

– האם נכון להגיד שהסדרה שלך מלווה את רשות השידור בדרכה האחרונה?

"היו עובדים ברשות השידור שאמרו לי שזו סדרה שעוסקת במותו של מישהו, אבל לא: זו סדרה שעוקבת אחר אנשים, עובדים באמצע החיים, החיים בעולם של אי ודאות. המסר הוא שאני לא רוצה שמצב כזה יתרחש גם במקומות עבודה אחרים. לא רק עובדי רשות השידור נמצאים באי ודאות תעסוקתית. גם עובדי התאגיד חשים כך ומעבר לזה: גם עובדים בשורה של כלי תקשורת אחרים, החל מ'ידיעות אחרונות', דרך 'מעריב' ו'הארץ' ועד ל'גלובס'. בעצם איפה לא? אני התמקדתי בסדרה הזו בעובדי רשות השידור שכל הזמן ניצבים בפני סיומו של פרק בחייהם, ואז מתחיל פרק חדש, מורט עצבים יותר מקודמו.
"הבימוי, ההפקה ועריכת הסדרה נעשו במסגרת עבודתנו ברשות. ההנהלה שלנו גילתה פתיחות בנוגע להפקת הסדרה ואף סייעה ככל שהיה נדרש, ואני מעריכה את זה".
 
– מעמד הקרנת הבכורה של הסדרה בסינמטק תל אביב יהיה סוג של אירוע מחאה?
"לאירוע יגיעו עיתונאים, ביניהם הוותיקים שבהם, כמו חיים יבין, יעקב אחימאיר ואריה גולן. הזמנתי את שר התקשורת הזמני, צחי הנגבי, אך הוא עוד לא ענה לי".
 
– יהיו עוד פרקים בסדרה?
"במקור תכננתי להפיק סרט  בן שעה. חשבנו שהתהליך יארך כחצי שנה. אני מקווה, לטובת עמיתי ברשות ובענף כולו, שלא יהיו עוד פרקים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz