728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

ובמקום הראשון במצעד…

ובמקום הראשון במצעד…
אילוסטרציה.

מה מגלה בחינת תמהיל הטעם המוסיקלי הפופולארי של החברה הישראלית, המשתקף מהצבעות המאזינים במצעדים השנתיים ב-15 השנים האחרונות בגלגלצ?

הרדיו, באמצעות מנגנון קבלת החלטות שמכריע איזו מוסיקה לשדר או לא, ממלא תפקיד של "שומר סף" עבור המאזינים. באמצעות מנגנון זה, לרדיו יש השפעה גדולה על המוסיקה אליה תיחשף החברה. מוסיקה מלווה את החברה כפס הקול של החיים ולעיתים אף מהווה מראה תרבותית של החברה, כך שלרדיו כיצרן תרבות ושחקן מרכזי בתעשיית המוסיקה השפעה רבה על הטעם הפופולארי.
 

גם בעידן הנוכחי, בו התרבו פלטפורמות המאפשרות חשיפה לתכנים מוסיקליים (לדוגמא: יוטיוב, פייסבוק ואפליקציות שונות), מצליח הרדיו לשמור על כוחו כמתווך משמעותי עבור הצרכנים. סקר של הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו מצא כי 74% מקרב החברה הישראלית מאזינים לרדיו כמעט מדי יום. בנוסף, הרדיו שומר על כוחו גם בעולם, כאשר בארה"ב נמצא לדוגמא כי 93% מהאמריקאים מאזינים לרדיו לפחות פעם בשבוע, נתון הגבוה מכל אמצעי תקשורת אחרים.
 

כמו כן, הרדיו נמצא ככלי דרכו נחשפים הצרכנים למוסיקה בשכיחות הגבוהה באופן משמעותי מאמצעים אחרים המאפשרים "גילוי" מוסיקה חדשה (דוגמת רשתות חברתיות, טלוויזיה, עיתונים, אתרי אינטרנט, אפליקציות, חברים, סרטים). בשנים 2014-2015 61% מהאוכלוסייה הצביעה על כך שנחשפה למוסיקה באמצעות הרדיו לעומת 25% שנחשפו אליה ברשתות חברתיות.

 

פניה למכנה המשותף הרחב ביותר

תמהיל הטעם המוסיקלי הפופולארי של החברה הישראלית נבחן כפי שהוא משתקף דרך הצבעות המאזינים במצעדים השנתיים ששודרו ב- 15 השנים האחרונות בגלגלצ, שהינה תחנת המוסיקה הפופולארית ביותר בישראל בעשור האחרון.
 
מוסיקת הפופ נמצאה כפופולארית ביותר לאורך השנים במצעד הישראלי והבינלאומי.
שירים רבים שקודדו כמוסיקת פופ הם מעיין אסופה של מספר סגנונות בשיר אחד. מחקרים רבים מצביעים על כך שמוסיקת הפופ הינה פופולארית מפאת המבנה שלה ומאופן היותה מוסיקה הפונה למכנה המשותף הרחב ביותר של קהל המאזינים.
 
נראה כי תעשיית המוסיקה בארץ ובעולם מכוונת למוסיקה מסחרית, קרי: שיצרכו כמה שיותר, ככל מוצר שיווקי ומכאן האינטרס לקידום מוסיקת הפופ.
לראיה, כיום אגדות המוסיקה המרוויחות מליונים בתעשיית המוסיקה הבינלאומית הינן כוכבי פופ: מדונה, בריטני ספירס, ליידי גאגא, ג'סטין ביבר, טיילור סוויפט, מיילי סיירוס ועוד.
 
ישנה אפשרות שתעשיית המוסיקה בישראל מושפעת מהמגמה העולמית, הן ביצירה והן ביחסי הציבור לז'אנר זה ואומנים אלו, ולכן אנו רואים מגמות דומות בתמהיל הטעם הפופולארי בין המוסיקה הבינלאומית למוסיקה הישראלית. ניתן לראות התאמה זו כחלק מתהליכי ה"גלובליזציה התרבותית", אשר בעקבותיה מוסיקת ה"פופ- רוק" המשלבת אלמנטים סגנוניים שונים הופכת ליותר ויותר פופולארית בעולם.
 
כמו כן, נראה כי מוסיקת הפופ קשורה גם לאופי "עידן הרשתות החברתיות", או "דור האינסטנט", אשר מתאפיין במיידיות וצריכת מידע מהירה. הלחנים הפשוטים, הפזמון החוזר והטקסטים הקלים לשינון, מתאימים לאופי זה ומאפשרים התאהבות וצריכה מהירה של מוסיקה. מעניין לציין כי תחנות הרדיו, בהתאמה לתקופה זו, מעבירות מסרים ושירים ברשתות החברתיות ואף מתאימות את עצמן ל"דור הפייסבוק" באמצעות פרסומים הנשענים על רגש (אמוציונאליות) ושיח בלתי פורמאלי "בגובה העיניים".
 
בנוסף, מאחר והמאזינים צורכים לרוב את המוסיקה ברדיו באופן שניוני וככל הנראה ישנה נטייה להאזין למוסיקה קלה יותר לעיכול ומוכרת, שלא דורשת קשב מלא.

 

המוסיקה הים תיכונית כמוסיקת פופ

סגנון מוסיקת הרוק נמצא במגמת ירידה במצעד הישראלי והבינלאומי.
ייתכן שמגמה זו קשורה בכך שמוסיקת הרוק מתקרבת לפופ בציר של ה"פופ-רוק", בדומה לסגנונות אחרים, דוגמת מוסיקה מזרחית והיפ הופ.
 
בנוסף, אומני מוסיקת הרוק הבינלאומיים כבר אינם איתנים כמו בעבר. בתחילת שנות ה- 90 נחשפו המאזינים לגל משמעותי של להקות רוק אגדיות בארה"ב ובריטניה דוגמת: מטאליקה, גאנס אנד רוזס, נירוונה, פארל ג'ם, אואזיס, בלייר, רדיוהד, יו2, דאפשמוד ועוד. אמנים אלו השפיעו על אהדת ואהבת סגנון הרוק בקרב המאזינים ועל התפתחות מוסיקת הרוק בקרב מוסיקאים, גורם שהשפיע אף הוא על האינטרס המסחרי לשווקם.
 
הנוכחות הגבוהה של המוסיקה הים תיכונית במצעדים יתכן ונובעת ממספר גורמים, בהם עידון המוסיקה הים תיכונית והפיכתה לקרובה יותר למוסיקת פופ, העובדה כי יותר ויותר אנשי מפתח בעולם התרבות, התקשורת והמוסיקה מגיעים ממוצא מזרחי וכי קיים קהל "מעריצים" הצורך תרבות ים תיכונית ומסוגל לפרנס את תעשיית המוסיקה.
 
המוסיקה הים תיכונית מתנהגת כמוסיקת פופ, גורם המאפשר לה להתמקם במצעדים באחוזים גבוהים. ככל הנראה, העלייה המתמדת בנוכחות במצעדים נובעת מעידון הז'אנר והצלילים המזרחיים, כך שהמוסיקה הים תיכונית משלבת אלמנטים מוסיקליים מהמוסיקה המזרחית ושירה "עם סילסולים", בשילוב עם צלילים "פופים" יותר. עידון זה מאפשר פניה לקהל מאזינים רחב יותר ובעקבות כך, שילוב מוסיקה זו באופן טבעי יותר בפלייליסט של גלגלצ ובשידורי הרדיו.
 
הסבר נוסף לעליה חדה בהשמעת מוסיקה ים תיכונית הינו העובדה שיותר ויותר אנשי מפתח בעולם התרבות, התקשורת והמוסיקה מגיעים ממוצא מזרחי: פוליטיקאים, בעלי תחנות רדיו, מנהלי תכניות, משרדי יח"צ, שדרנים, עורכי מוסיקה ועוד. כפי הנראה, קרבתם וטעמם האישי משפיעים על קבלת ההחלטות בהענקת במה למוסיקה ובמקרים מסויימים קידום המוסיקה הים תיכונית. זאת ועוד, בעשור האחרון דורגו אומני המוסיקה הים תיכונית בין המרויחים הגדולים בתעשיית המוסיקה באופן סדרתי ובולט. בנוסף, על פי נתונים שפירסמו אקו"ם לאחרונה, מתוך עשרת השירים המושמעים ביותר בשנת 2015, החלק הארי של השירים הינו מהז'אנר הים תיכוני . כלומר, בקרב קהל "המעריצים" ואוהבי המוסיקה הים תיכונית ישנה מסה משמעותית המספקת את הצורך בתרבות באמצעות רכישת כרטיסים להופעות, רינגטונים לסלולארי, הזמנת מופעים פרטיים באירועים משפחתיים, שירה בערבי קריוקי, צפייה והאזנה לערוצים מסחריים שמתמקדים במוסיקה ים תיכונית, כמו ערוץ 24 וערוץ 25, רדיו לב המדינה ועוד. כל זאת גורם להגדלה משמעותית של הפקת והפצת מוסיקה ים תיכונית בקרב תעשיית המוסיקה.
מכאן נראה שגורמים אלו חיזקו את מעמד המוסיקה הים תיכונית למובילה בתעשיית המוסיקה הישראלית ולחלק בלתי נפרד מתמהיל הטעם המוסיקלי של החברה הישראלית.

 

מיישרים קו עם "העמדה הדומיננטית"

נראה כי התובנות ממצאי המחקר מצביעות על כך שצרכני התקשורת בישראל נוטים לקבל את התכנים התקשורתיים כפי שהם ומיישרים קו עם "העמדה הדומיננטית". כך, התכנים שככל הנראה הופיעו בקביעות בשידורי הרדיו הם אותם התכנים אשר בחרו המאזינים במצעדים השנתיים. הספרות המחקרית מצביעה על כך שתחנות הרדיו נוטות לשלב תכנים "פשוטים" ו"קלים לעיכול" ואכן במחקר זה נמצא כי אלו התכנים שאותם הצרכנים בחרו בשכיחות גבוהה במצעדים. במילים אחרות, המאזינים צורכים את המסר הדומיננטי כפי שהוא משודר.
 
לסיכום, הממצאים מראים כי מוסיקת הפופ הינה הפופולארית והאהובה ביותר בקרב המאזינים, כאשר מוסיקת הרוק איבדה מכוחה באופן משמעותי. המוסיקה הים- תיכונית נמצאת במגמת עלייה מתמדת לאורך השנים, כך שהפכה לחלק בלתי נפרד ממוסיקת הזרם המרכזי ומופיעה בריכוז יחסית גבוה בתמהיל המוסיקה הפופולארית והאהובה בקרב המאזינים בישראל.
 
תמהיל הטעם המוסיקלי הפופולארי של החברה הישראלית מושפע מגורמים רבים, ביניהם: רגולציה, חידושים טכנולוגיים, מבנה השוק ותעשיית המוסיקה, השפעת מגמות בינלאומיות על הטעם הישראלי; התמסחרות של אומנים שיוצרים מוסיקה קליטה ונוחה לעיכול; יחסי ציבור שדוחפים ומקדמים אומנים כאלו ואחרים מסיבות כלכליות; ויראליות ברשתות החברתיות והגישה הנוחה למוסיקה וכמו כן השפעות פרסונאליות של עורכי המוסיקה בעריכת רשימות ההשמעה המושמעות בתחנות. ישנה אפשרות שכל הגורמים הללו משפיעים על טעמו האישי של המאזין, שמשפיע אף הוא על עריכת המוסיקה בתחנות. להשפעות אלו ניתן להוסיף את אהבתו האותנטית והסובייקטיבית של המאזין לסגנון כזה או אחר יחד עם השפעות תרבותיות וחברתיות.
 

נראה שהתכנים אותם מעדיפים המאזינים הם אותם תכנים "פשוטים" ו"קלים לעיכול" אליהם שואפת תעשיית התקשורת והמוסיקה ובמילים אחרות, כי המאזינים נוטים לצרוך את המסר הדומיננטי כפי שהוא משודר.
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.