728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שיפוט סטראוטיפי

שיפוט סטראוטיפי
אילוסטרציה.

מחקר שבחן ייצוגים של הציבור הדתי בתכניות בידור וסאטירה ברדיו: התקשורת החילונית בוחרת להציגו באופן ביקורתי ומתנשא, מכליל ובוטה - כחברה פרימיטיבית

פצצת הריטינג הרכילותית והמציצנית "האח הגדול", משחקת בדמויות אנושיות, הנבחרות לא פעם על מנת לייצג קבוצות שונות באוכליסייה. הדמויות הסטראוטיפיות שנבחרות "זוכות" לחשיפה ועמה הטחת ביקורת יום יומית של הצופים. בעונה הנוכחית, אחת ה"קורבנות" הבולטות לביקורת הסטראוטיפית הנה דיירת הבית אורנה דנינו, המגדירה עצמה כדתיה, על כל המשתמע מכך.
 
ייצוג סטראוטיפי מסוג זה נידון בתיאוריות בתקשורת המונים, המתייחסות לשילוב של מיעוטים בתקשורת ואופן הצגתם. תחום זה הינו טעון ולכן עולה רבות בקורסים שונים בתואר לתקשורת. הביקורת על אורנה, מזכירה לי שלפני כשנתיים ביקשתי מהסטודנטים בקורס סמינריון לחשוב על קבוצות מיעוט שמעניין לבדוק את ייצוגן בתקשורת ומספר סטודנטיות בחרו לבדוק כיצד הדתיים מוצגים בתקשורת. שדה המחקר שבחרנו לבחון היה תכניות בידור ברדיו. המחקר שלפניכם יכול להוות מקרה בוחן שניתן "להשליך" אותו על "מקרה" אורנה.
 

orna_D

אורנה דנינו, מתמודדת ב"אח הגדול". צילום: קשת

 
מחקר זה עשה שימוש בניתוח תוכן טקסטואלי- תמטי-פרשני, בכדי לבחון את ייצוג המיעוט הדתי בתוכניות בידור וסאטירה שונות ברדיו, הפונות לציבור החילוני. ניתוח התוכן נערך במשך חצי שנה (ינואר- יוני 2015) בשלוש תוכניות בוקר יומיות ברדיו (חלקן כבר לא משודרות כיום) בין השעות 07:00-09:00: "שי ודרור", רדיו ללא הפסקה; "טל ואביעד", אקו 99FM; ו"סלוצקי ודומינגז", רדיו תל אביב. התכניות נסקרו ואותרו כל הקטעים הקשורים לדתיים חרדים ולעולמות תוכן דתיים. בחירה ברדיו כפלטפורמת המחקר נעשתה מתוך רצון לבדיקת ייצוג הדתיים, כפי שהם מופיעים במרחב הציבורי הנגיש ביותר לאוכלוסייה מכל הקשת החברתית והכלכלית.
כמו כן, נבחרו תכניות מתחנות שונות, בכדי להרחיב את היריעה ולבחון כיצד מיוצגים הדתיים החרדים בכל תכניות הבוקר המובילות העוסקות בבידור, הומור וסאטירה. מאחר ומדובר בתכניות בוקר המשודרות באופן יומיומי, תכניות אלו מתבססות לרוב על ידיעות שפורסמו בעיתוני הבוקר, כך שעריכת המערכונים והשיח בין השדרנים "נרקמים" ונערכים בזמן קצר לפני התכנית וכמעט ללא הכנה מוקדמת. כך הופכות תכניות אלו לאינטואיטיבות ומתבססות על הידע האישי של המגישים וגישתם האישית לציבור הדתי והחרדי. לפיכך היוו תכניות אלו צוהר מרתק לתחושות, הרגשות והתפיסות האותנטיות של אנשי התקשורת, אשר באו לידי ביטוי בייצוג הדתיים החרדים. יש לציין כי מדובר היה בתכניות בעלות שיעורי האזנה גבוהים, המשודרות ב"שעת השיא" (Prime Time).

 

הממצאים הראו כי החברה הדתית מוצגות לרוב באופן שלילי, אשר חוזר על עצמו בווריאציות שונות. הדתי כקומבינטור, שאינו מחובר למציאות, אשר בוחר להתקרב לדת רק כשנוח לו. ההתייחסות לאדם הדתי הינה כמי שבוחר להיות דתי מכל הסיבות הלא נכונות וכאדם חסר ערכים ועקרונות אשר מחפש כיצד לסדר לעצמו "חיים טובים" ומתוך כך בוחר בדת. דוגמא בולטת לכך היתה היחס בתכניות לחזרה בתשובה, ככזו שמקורה במניעים כלכליים. יחס זה מגביר את השסע בין החברה הדתית לחילונית, כפי שהראו מחקרים קודמים, לפיהם היחס שניתן לקבוצה הדתית רק מגביר את השסע עד כדי כך שאינו ניתן לגישור. כך, נראה כי קיים אנטגוניזם כלפי הדתיים, חשש מפני השתלטותם על החברה עד כדי תפיסתם כאיום חברתי. ממצאי מחקר זה הראו כי בהתאמה לשסע החברתי הגדל, הידע וההכרה עם הציבור הדתי מצטמצמים והולכים.

 

התקשורת מציגה את האדם הדתי כשונה ומחוץ לקונצנזוס, באמצעות הצגתו כאדם חשוך, שאינו מחובר לעולם המודרני, המתקדם והליברלי, כמו האדם החילוני. קרי, החברה הדתית מוצגת כחברה פרימיטיבית אשר "תקועה" אי שם מאחור בתקופה קדומה, שבה קיים חוסר שוויון בין גברים לנשים, כאשר האישה ממלאת את כל תפקידי הבית, לרבות פרנסה וגידול הילדים, בעוד הבעל לומד תורה בישיבה ואינו מעורב במשפחה ותורם לה. נראה כי מתייחסים לאדם הדתי כאל משוגע, מטורף שחי בתקופה אחרת ואינו מבין את העולם המודרני החילוני.
הספרות המחקרית מעידה כי תהליך הייצוג התקשורתי הינו תהליך מתמיד של הבניית זהות, ויש לו כוח ליצור סטריאוטיפ ודעות קדומות שבעזרתם נוצרת השונות החברתית. מחקר זה מצא כי הדתיים מוצגים באמצעות סטריאוטיפים והכללות, כאשר ניתן לראות ייצוג של החברה הדתית ככלל שהינה "קומבינטורית" ו"רמאית", המנסה למצוא דרכים קלות לחיות ולהתקדם על חשבון אחרים.

 

אחד הייצוגים הבולטים של האדם הדתי במחקר זה הינו כאדם דו- ערכי, המוכן לכופף את ערכיו הדתיים בתמורה לרווח כזה או אחר. הדת מיוצגת כאלסטית- ברת שינוי וכיפוף בהתאם לנסיבות. זאת ועוד, נראה שעל פי השדרנים, קיים קונפליקט תמידי בין העולם הדתי לחילוני, אשר לא ניתן ליישב, כך שקיימת התנגשות בין הדת לבין העולם המודרני. מכך מתגבשת המחשבה כי ברגע שהאדם הדתי בוחר להיכנס לעולם המודרני, הוא חייב לוותר על חלק מהערכים שלו ולבחור על מה הוא מוותר על מנת להצטרף לקדמה.

גם מנהיגי המגזר מוצגים בנימה ובאור שלילי, כמוכנים לכופף עבור עצמם ועבור המאמינים את החוקים ,בעת הצורך. למעשה, כאשר מנהיג החברה מוצג באופן שלילי, הדבר מסמל ביטול של החברה כולה. כך, המחקר מצא כי רבנים הוצגו כפושעים ותאבי בצע העוסקים בהלכות "קטנוניות" ומגוחכות תוך שהם מתירים עניינים והלכות מהותיות יותר.

 

מאחר ומדובר בתכניות יומיות, השיח התייחס לדיווחים חדשותיים אחרונים וסוגיות חשובות בסדר היום. כך, נראה כי בדומה לייצוג מיעוטים בתקשורת, המתמקד לרוב ב"אי שקט", פשע ואלימות, גם מחקר זה מצא כי סיקור המיעוט הדתי מתמקד לא פעם ב"אי סדרים", דוגמת רבנים שפשעו. זאת ועוד, הסיקור נעשה באופן של הכללה באמצעות סטראוטיפים מובנים מראש ובאופן ביקורתי ומתנשא כלפי ה"אחר" הדתי הנמצא מחוץ לקונצנזוס.

 

שדרני התכניות שנותחו מגיעים מהעולם החילוני והם אינם מכירים את העולם הדתי היכרות עמוקה מבפנים. כתוצאה מכך הייצוג של הדתיים הינו ייצוג סטראוטיפי, הנשען על הנחות והשפעה חיצונית. בכך, הם למעשה משעתקים את התפיסות ההגמוניות, במקום להוות אופוזיציה ולאתגר את ההנחות הקיימות. שעתוק זה מקבל משנה תוקף שכן מדובר בתכניות פופולריות במיוחד, המשודרות בשעות השיא ולכן יש בכוחן להשפיע ולעצב תפיסות בקרב המאזינים ולקבע את הסטראוטיפים הרווחים בחברה.
ממצאי המחקר מראים כי התקשורת החילונית בוחרת כיצד להציג את הציבור הדתי, כאשר לרוב היא בוחרת להציג ציבור זה באופן שלילי, סטראוטיפי, מכליל וכציבור שנמצא מחוץ לקונצנזוס ושונה מהכלל, באופן מתנשא, בוטה, מזלזל ובלתי מכבד. אם נחזור לביקורת שאורנה "זוכה" לה, אין זה פלא שהצופים שופטים אותה לחומרה, שכן הקהל "התחנך" לשפיטה סטראוטיפית של המיעוט הדתי והרי את הקונפליקט הזה בדיוק הפקת "האח הגדול" הבנתה.

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

  • יובל זיסקינד
    26 במרץ 2017 @ 6:02 pm, 6:02 pm

    מעניין במיוחד. את השתיים הראשונות אני ואשתי אהבנו לשמוע וכן, אנחנו דתיים…
    הבעיה היא שהתיאור של הממצאים מזכיר קצת טענות מאד ישנות כלפי התקשורת. מעניינת אותי צורת המדידה ואיסוף הנתונים בתוך ההקשר שלהם. זה אולי יוכל לחדש לי קצת.

    הגב

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz