728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

להיות שם

להיות שם
איתי אנגל (מימין) ו-וואליד אל עומרי בכנס DIGITצילום: יח"צ

כנס DIGIT: האם ההתקדמות הטכנולוגית, שתאפשר איסוף מרחוק של מידע חדשותי באזורי קרבות מסוכנים, תוביל לפגיעה באיכות הדיווח על קונפליקטים ברחבי העולם?

"כל עיתונאי יודע שכשהוא הוא יוצא לשטח – הידע שלו מוכפל פי 10. בעברי כפרשן, דיברתי על מקומות שלא הייתי בהם, פירשתי אנשים שלא פגשתי. כשיצאתי ב-1992 בפעם הראשונה לבוסניה, הידע שלי הוכפל רק תוך כמה ימים. אז הבנתי כמה שלא הבנתי, ולאחר שלושה שבועות הבנתי דבר מאוד ברור מבחינתי, בפעם הראשונה הרגשתי עיתונאי", כך אמר אתמול  (שני) העיתונאי איתי אנגל מהתכנית "עובדה", בפאנל שכותרתו "האם הטכנולוגיה תהרוג את כתב המלחמות?", שהנחה העיתונאי דרור גלוברמן עורך ראשי NEXTER  ומגיש "אנשים", במסגרת כנס DIGIT 2017 לעיתונות דיגיטלית שערכו בית הספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה ו- Google.

 

"הידע, ההבנה והרגש שאתה חווה הם נתונים בסיסיים כדי לספר את הסיפור", הוסיף אנגל."בעיני, לפתוח את הפה ולעבוד קשה, זה אומר להכיר את האנשים, את המקום וההיסטוריה של האזור אותו מסקרים ולברר מה קורה בשטח. רק לאחר מספר שבועות מגיעה ההבנה האמיתית".

 


איתי אנגל: "פעם זה מה שעיתונאים היו עושים – יוצאים לשטח. גם אם קשה או מסוכן. התפתחה תופעת הטאלנטים והפרשנים בטלוויזיה. לאט לאט נעלמות כתבות השטח וכשכן יוצא מישהו לשטח זה נראה מוזר ואולי יש לו משאלת מוות. זה לא אני הלא נורמלי. אני הנורמלי האחרון"


 

"חזרתי לא מזמן ממוסול, בירת דאע"ש בעיראק", סיפר אנגל. "אני יודע הרבה על מוסול הרבה, הייתי בעיראק שש פעמים ובסוריה שלוש פעמים והנסיעה הזו הוסיפה לי כל כך הרבה. הצבא העיראקי, צבא שיעי, שנתמך ע"י איראן מנסה לשחרר את מוסול מדאע"ש. הצלחתי להיות חלק משיירה של כוחות מיוחדים במהלך יוד אחד מהביקור שלי, וברגע שהגעתי לשם ראיתי משהו שמאוד הפתיע אותי למרות כל הידע שלי; גיליתי תופעה מעניינת שבה אנשים שהשתחררו משליטת מדאע"ש לא צוהלים משמחה ולא מאושרים. דאע"ש היה השטן. אז מתחילים להבין את מורכבות המקום, מבינים שמי ששחרר אותם הוא לא פחות איום. השחרור הוא לא אמיתי, מפני שחלק מדאע"ש רק הורידו את הזקנים ומתחפשים לקורבנות ונשארים שם. קבוצה אחרת מתוכם 'זזה הצידה' וחוזרת להכות בלילה. זוהי עוד סיבה עבור התושבים לא לשמוח, כי אם אני שמח, אז אנשי דאע"ש שמשחקים את עצמם כקורבנות יעבירו מסרים לאחרים, ואלו ויחזרו בלילה. אלו דברים שקורים שם יום יום, שעה שעה, ועם כל הידע שלי לא הייתי יכול להבין את זה לא הייתי שם. כשאני מגיע אני מבין הכל. בכל יום שאני בשטח אני מקבל תובנות חדשות. ההימצאות בשטח עוזרת לגבש הסתכלות רחבה של הנושא המסוקר".
 

אנגל פנה אל הקהל ואמר: "כעצה טובה, תיזהרו מנימוקים שיהפכו אתכם להיות עצלנים. תיזהרו, כי זה יביא אתכם לעיתונאים עצלנים ופחות טובים. פעם זה מה שעתונאים היו עושים – יוצאים לשטח. גם אם קשה או מסוכן. התפתחה תופעת הטאלנטים והפרשנים בטלוויזיה. לאט לאט נעלמות כתבות השטח וכשכן יוצא מישהו לשטח זה נראה מוזר ואולי יש לו משאלת מוות. זה לא אני הלא נורמלי. אני הנורמלי האחרון".

 


ד"ר נעם למלשטריך-לטר: "הטכנולוגיה מסוגלת להביא ערך מוסף של תובנות לעיתונאי המלחמה, אך לא לספר סיפור. הרובוט מסייע באיסוף נתונים במקומות מסוכנים. בשלב ניתוח הנתונים תפקיד העיתונאי הוא לחבר שאלות חכמות עבור האלגוריתמים הסוקרים את המידע שהצטבר"


 

ד"ר נעם למלשטריך-לטר, דיקן ביה"ס לתקשורת בבינתחומי, אמר כי מאז 1992 נהרגו 1,227 עיתונאים במהלך עבודתם באזורי לחימה. "עולות השאלות האם זה מוצדק? האם ניתן לסמוך על דיווחים מאזורי לחימה? תנאי השטח גורמים לעיתונאים רבים להתפשר על רמת האתיקה שלהם. הם מסכנים לא רק את חייהם, אלא את כל עבודתם, וגם את הסיבה שלשמה הם הגיעו לאזורי הלחימה".

 
ד"ר  למלשטריך-לטר דיבר על ערך השימוש בטכנולוגיה בסיקור עיתונאי ועל מגבלותיו: "הרובוט הוא כלי עזר לעיתונאי המלחמות, הוא לא יחליף אותו, אלא אם זה יירדם בשמירה. הטכנולוגיה מסוגלת להביא ערך מוסף של תובנות לעיתונאי המלחמה, אך לא לספר סיפור. הרובוט מסייע באיסוף נתונים במקומות מסוכנים, בשלב ניתוח הנתונים תפקיד העיתונאי הוא לחבר שאלות חכמות עבור האלגוריתמים הסוקרים את המידע שהצטבר.
 

"יש כבר 12 חברות בעולם שמשתמשות ברובוט לכתיבת הסיפור העתונאי עצמו וזה מסכן את עבודת העתונאי האנושי, כי זה כלי זול יותר", הוסיף . "הרובוט מאיים על העתונאי, אלא אם יידע העתונאי להשתמש ביתרונות שלו לייצר מוצר עשיר יותר. העיתונאות האישית לא מתה, אבל היא תהיה בסכנה אם לא נדע להשתמש בטכנולוגיה בצורה נכונה. למידע אין ערך אם אתה לא יכול לבנות סיפור מעניין. כדי לעשות זאת כאיכות השאלה כך איכות הסיפור. הטכנולוגיה יכולה לגלות תובנות, אך לא לספר סיפור מעניין".

 


וואליד אל עומרי: "לא יאמינו לרובוט יותר מלבן אדם. ברשתות החברתיות, הכל מתחיל משמועות ולכן עולה הצורך לאימות המידע. היחידי שיודע לעשות את זה, הוא העיתונאי. אנשים לא עוקבים אחר החדשות בארועים חשובים דרך טוקבקים"


 

וואליד אל עומרי, ראש מערכת אל-ג'זירה בישראל וברשות הפלסטינית, אמר: "לפני פחות מ-100 שנים, היה איש חכם בשם איינשטיין, שהביע חששות לגבי היום בו הטכנולוגיה תשלוט באדם. אם זה ייקרה תסבול האנושות מדור של טיפשים. בלי הטאצ' האנושי בסיפור העיתונאי אי אפשר לדבר על טכנולוגיה. זו אכן עבודה מסוכנת בעולם בו אנו חיים, הרבה קולגות שלנו נהרגו, אך חייב להיות מישהו שיעביר את האינפורמציה הזו. במלחמות לא אשמים העיתונאים, אלא אלו שעושים את המלחמות והגורמים לעמים לסבול. לכן, אם נתחיל לחשוב על הסכנות, אז לא נצליח בעבודתנו. אם לא תהיה אמיץ, לא תוכל להתקדם במקצוע שלנו.
 

עוד אמר אל עומרי: "לא יאמינו לרובוט יותר מלבן אדם. ברשתות החברתיות, הכל מתחיל משמועות ולכן עולה הצורך לאימות המידע. היחידי שיודע לעשות את זה, הוא העיתונאי. אנשים לא עוקבים אחר החדשות בארועים חשובים דרך טוקבקים. אם עתונאים יהיו עצלנים בגלל התקדמות הטכנולוגיה, אז זה אומר שלא תהיה שם עתונות בכלל".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.