728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מיקרו קרדיט

מיקרו קרדיט
אילוסטרציה.צילום: Pixabay, CC0 Public Domain

פשרה בעליון: אפי שריר, שצילם את התמונה של עמיר פרץ צופה דרך משקפת סגורה, יפוצה בסכום סמלי של 1,800 שקל כביטוי להפרת זכותו לקרדיט על יצירתו

ערעורו של הצלם אפי שריר לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שעסק בשאלת היקף הפיצוי ליוצר שהופרה זכותו המוסרית כי שמו ייקרא על יצירתו, הסתיים בפשרה שהושגה בין הצדדים. המשנה לנשיאת העליון, השופט אליקים רובינשטיין, אמר שהוא סבור "כי מתעוררת תחושת-מה של חוסר נוחות מכך שבית המשפט המחוזי הכיר בהפרת זכות זו אולם לא מצא לפסוק גם פיצוי – ולוא גם נמוך – בגינה", ופסק אתמול (שלשי) כי בהתאם לפשרה ישולם לשריר ע"י חברת נירית זרעים וחברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית "סך סמלי של 1,800 ₪ בגין עצם ההפרה".
 
הצלם אפי שריר שעבד בעיתון "ידיעות אחרונות", צילם ב-2007 במסגרת עבודתו תמונה, שקיבלה תהודה רבה בכלי התקשורת, ובה נראה שר הביטחון דאז, עמיר פרץ. מנסה לצפות בתרגיל צבאי דרך משקפת שעדשותיה מכוסות.
בעקבות השימוש בתמונה בפרסומים שונים, הגיש שריר שלוש תביעות שונות על הפרת זכויותיו.
 

בפברואר 2014 פסק בית משפט השלום בבית שאן, כי הפרסום באתר "וואלה!" של קטע מהעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" שבו מופיעה התמונה, ללא מתן קרדיט לצלם, מהווה הפרת של זכויות יוצרים וזכות מוסרית של הצלם. בית המשפט חייב את "וואלה!" בתשלום פיצוי בסך 6,000 ש"ח, "בשים לב להיקף ואופי ההפרה, משכה, חומרתה, התנהגותה של וואלה שפעלה מיידית להסרת הצילום עם פניית התובע, הרווח שהפיקה מהפרסום והעובדה שלא נגרם לתובע נזק ממשי עקב ההפרה".
 

בבחירות לכנסת ה-19, השתמשה מפלגת מרצ בתצלום בכרזה שבה הופיע חלק מהתצלום המקורי שצילם שריר מוטבע לצד דמויות פוליטיקאים אחרים שהיו מועמדים מטעם מפלגת "התנועה", כשכולם מביטים מבעד למשקפת סגורה. הכרזה פורסמה, בין היתר, בדף הפייסבוק של מרצ. הצלם תבע את מרצ בגין הפרת זכות יוצרים ובנוסף גרימת נזק לשמו ולכבודו המקצועי בגלל השימוש הפוליטי שנעשה בתצלום. ב-5 בינואר 2014 פסק בית משפט השלום בעפולה שזכות היוצרים אינה של הצלם אלא של מעבידו, העיתון "ידיעות אחרונות", אך קיבל את הטענה שנפגעה זכותו המוסרית של הצלם וגזר על מרצ לשלם פיצויים בסך 14 אלף ש"ח. השופטת ציינה כי השימוש בתמונתו של שריר, עלול להוביל את הצופה למסקנה שהוא אישר את השימוש בתצלומו "מתוך הזדהות עם עמדותיה הפוליטיות" של מרצ.

 

 

במקרה הנדון, פורסמה התמונה בתאריך 15.7.14 כפריט פרסומי בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "מודעה", ולצידה הכיתוב "מה שהוא ראה עם משקפת סגורה, לא ראיתם עם עיניים פקוחות. נירית זרעים, נתיב העשרה". התמונה פורסמה על-ידי חברת נירית זרעים בע"מ, העוסקת בפיתוח זרעים ובטיפוחם, באמצעות חברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית בע"מ, שרכשה את זכות השימוש בתמונה מסוכנות AP. התמונה פורסמה מבלי שניתן לשריר קרדיט.
 
בתאריך 12.11.14 הגיש שריר לבית משפט השלום בעפולה תביעה כספית בסך 50,000 ₪ נגד נירית זרעים, בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שזו הפרה, לטענתו, את זכות היוצרים הכלכלית ואת הזכות המוסרית ביצירתו. בהמשך, תיקן את כתב התביעה, זנח את טענותיו ביחס להפרת זכות היוצרים הכלכלית והעמיד את סכום התביעה בגין הפרת זכותו המוסרית ביצירה על 25,0000 ₪.
 
שריר טען כי נירית זרעים הפרה את זכותו המוסרית בתמונה בשלוש דרכים שונות. ראשית, נטען כי פרסום התמונה מבלי שצוין שמו של המבקש כמי שצילם אותה מהוה פגיעה בזכותו המוסרית ששמו ייקרא עליה. שנית, המבקש טען כי התמונה פורסמה לאחר שנערכו בה שינויים ולא כפי שצולמה במקור, באופן שפגע בשלמות היצירה ובערכה הכספי ואף בכבודו ובשמו הטוב. שלישית, נטען כי פרסום התמונה נועד להעביר מסר פוליטי שהמבקש אינו שותף לו, ואף בכך יש משום פגיעה בכבודו ובשמו הטוב.
 

נירית זרעים טענה, בתמצית, כי זכות השימוש בתמונה, לרבות הזכות לפרסמה ללא ציון שמו של המבקש כמי שצילם אותה, נרכשה על-ידיה כדין מחברת AP באמצעות חברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית, ומשכך אין למבקש עילת תביעה כנגדה. לחילופין, טענה נירית זרעים כי עומדת לה הגנת "מפר תמים" החקוקה בסעיף 58 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן חוק זכויות יוצרים או החוק); זאת משום שלא ידעה ולא היה עליה לדעת כי התשלום בגין זכות השימוש בתמונה אינו פוטר אותה ממתן "קרדיט" למבקש.
 
עוד טענה נירית זרעים, כי היא חוסה תחת הגנת "שימוש הוגן", החקוקה בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, וזאת, לדבריה, מן הטעם שכל מטרת פרסום התמונה היתה להביע הערכה לשר הביטחון דאז, ואין בה משום מסר פוליטי או שיקול מסחרי כלשהם. נירית זרעים הכחישה את טענת שריר בדבר הפגיעה שבוצעה בשלמות היצירה, וטענה כי לא ערכה כל שינוי בתמונה שרכשה מחברת AP.
 
חברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית, שצורפה כצד להליך על-ידי נירית זרעים, טענה כי לא הופרה זכותו המוסרית לייחוס של המבקש, כיון שאין כל חובה "בדין, בהסכם או בנוהג" לציין את שמו של צלם לצד תמונה שצילם, כל עוד מדובר בתמונה המיועדת לצרכי פרסום ולא לצרכי כתבות עיתונאיות. לחלופין, טענה חברת הפרסום כי היא חוסה תחת הגנת "מפר תמים". עוד טענה, כי לא נערך כל שינוי בתמונה שפגע בזכות המבקש לשלמות היצירה.
 
בתאריך 4.7.16 דחה בית משפט השלום את תביעתו של שריר. ביחס לפגיעה בזכותו המוסרית לייחוס, קבע בית המשפט כי זכות זו אינה מוחלטת והיא כפופה לסייג של סבירות, בהתאם לשיקולים המנויים בסעיף 50 לחוק זכויות יוצרים. הוטעם כי גם בתנאי הרישיון לשימוש בתמונה שרכשו המשיבות מחברת AP, לא צוינה החובה למתן "קרדיט" לצלם, ומכל מקום "לפי מבחן הסבירות לא קיימת בפועל חובה כזו". בית המשפט דחה אף את טענות המבקש כי התמונה שפורסמה נועדה להעביר מסר פוליטי וכי בוצע בה שינוי ביחס לתמונה המקורית.
שריר ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת.

 
בתאריך 25.12.16 קבע בית המשפט, כי נירית זרעים הפרה את זכותו המוסרית של המבקש לייחוס שמו על יצירתו. בית המשפט המחוזי דחה את הפרשנות שאימץ בית משפט השלום שלפיה הזכות המוסרית לייחוס כפופה למבחן סבירות, ויתכנו נסיבות שבהן אי ציון שמו של יוצר לצד יצירתו לא יעלה כדי הפרה של הזכות. הוטעם, כי מלשונו של חוק זכות יוצרים עולה בבירור שפגיעה בזכות המוסרית לייחוס, מהוה – ללא קשר לנסיבות הפגיעה – הפרה של הזכות.
בית המשפט המחוזי הוסיף כי "קיומו של נוהג כזה או אחר ואף העובדה כי המערער העביר את זכות היוצרים הלאה, אין בהם כדי ליטול מן המערער את הזכות המוסרית ביצירה".
 
עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות המקרה דנן, אין הוא מוצא לחייב בפיצוי כספי את נירית זרעים ואת חברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית.
 
בבקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, טען שריר כי פסק הדין מעלה שאלה "חוקתית ועקרונית" החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, והיא האם מוסמך בית משפט שלא להעניק פיצוי ליוצר שנקבע שזכותו המוסרית ביצירתו הופרה. לשיטת המבקש קביעה שכזו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם הזכויות הקנייניות של היוצר ביצירתו, ואינה מרתיעה מפני הפרות זכויות יוצרים.
 
לאחר עיון בבקשה, ומשמצא קושי-מה בקביעת בית המשפט המחוזי כי מחד גיסא, הופרה זכותו המוסרית של המבקש לייחוס היצירה על שמו, ומאידך גיסא לא ניתן לו סעד בגין הפרה זו, הציע השופט רובינשטיין לצדדים, שקיבלו את הצעתו, לסיים את ההליך בפשרה. הוצע, כי המשיבות יעבירו לשריר תשלום בעל אופי סמלי בגובה 1,800 ₪, שיש בו כדי מתן ביטוי להפרת זכותו המוסרית של המבקש, תוך שימת לב לנסיבות המקרה. כמו כן נקבע, לא ייעשה צו להוצאות.
 


רע"א 12/17

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.