728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

רוכב על הגל

"כנס הרדיו "+FM - קולטים את העתיד".צילום: גלית רוזן

הרדיו הישראלי ב-2017: רושם עליה בהאזנה, נהנה מאמון הציבור, משפיע על סדר היום, הגדיל את נתח הפרסום שלו ומשמיע בעיקר את אייל גולן ושלמה ארצי

"כנס הרדיו "+FM – קולטים את העתיד" שהתקיים היום (שלישי), בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה עמד בסימן המשבר בשידור הציבורי. לצד העיסוק במצבו של השידור הציבורי, דנו  אנשי תקשורת ואקדמיה שהשתתפו בכנס השנתי בחידושים, באתגרים ובהזדמנויות בתחומי הרדיו והאודיו, כמו גם במהפכה הדיגיטלית והשפעותיה על תחנות הרדיו והמאזינים, תעשיית הפודקאסטים ועוד.

את הכנס הובילה איילת טריאסט, מנהלת הרדיו הבינתחומי fm106.2.
 

בפאנל שעסק בהתערערות במעמד התקשורת והדמוקרטיה, אמר שמעון אלקבץ, מנהל קול ישראל והעורך הראשי של רשות השידור: "מעטות הסיטואציות שבהן מנהל של קבוצת עובדים נמצא אתם באותה סירה קטנה מטלטלת, בלי לדעת יותר ממה שהם יודעים. אין לי היום מה לומר להם, מעבר לאמפתיה. כבר שנתיים וחצי שאני מנהל קול ישראל והעורך הראשי של רשות השידור ומנהל חטיבת החדשות בטלוויזיה. הגעתי בתור מנהל רשתות הרדיו מטעמו של המפרק, אבל אם הייתי מתעסק רק בסגירה, לא היינו משדרים 7 ימים בשבוע ומתחרים מול מיטב תחנות הרדיו".

 
בהתייחס לטענות על צנזורה עצמית של עיתונאים, הנובעת מרצון לרצות את הממסד, אמר אלקבץ: "יש פה מצעד של מנהיגים מאחורי סורג ובריח, אז אל תדברו איתי על כך שהעיתונאים לא עושים את מה שהם צריכים לעשות. כולנו משלמים מחיר, ואנחנו עיתונאים, אז אם צריך לשלם מחיר, נשלם אותו. אני נמנעתי מלהעביר לאנשים שלי מסרים שנתבקשתי להעביר, בכדי למנוע מהם תחושה של צורך בצנזורה עצמית. לא תמצאו דוגמה אחת שבה אחד מאנשיי נאלץ לומר או לשדר משהו שהוא לא שלם אתו. הצלחתי לייצר חומה בין האנשים שלי לבין הלחצים שמנסים להפעיל עליהם".
 

ד"ר נעם למלשטריך לטר, דיקן מייסד בית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה, פתח את הכנס ואמר: "שתי תופעות קשות מתרחשות כעת: הראשונה הינה שעיתונאים נלחמים בעיתונאים, והשנייה היא שלציבור לא אכפת מה קורה עם התאגיד. הכשל הכי גדול כרגע הוא חינוכי – העובדה שהציבור לא מבין את הקשר בין עיתונות חופשית למחיר הקוטג' ומחיר הדירה. הציבור הרחב רואה בעיתונאי אויב כי הוא מבקר את הפוליטיקאי, ולא מבין שעיתונות חשובה יותר לשכבות המוחלשות ולא למבוססות. בלי הירתמות של מערכת החינוך להכניס כבר בבית הספר היסודי תכנים שמסבירים את חשיבותה של עיתונות חופשית לדמוקרטיה, המצב לא ישתנה.
 

עובדי רשות השידור לא אשמים במצב שנוצר. הם עיתונאים חרוצים שעשו את עבודתם נאמנה, וזו גם לא אחריות רק של הממשל הנוכחי. זו בעיה של המערכת שניהלה את רשות השידור במשך שנים, כי מאז ומעולם היה נוח לפוליטיקאים, מכל המפלגות, לשלוט בשידור הציבורי והמסחרי וזה חייב להשתנות".
 

רועי כ"ץ, סמנכ"ל תוכן FM102 רדיו תל אביב ומרצה בביה"ס לתקשורת בבינתחומי, קיים ראיון משותף עם רותם אברוצקי, כתב הערוץ הראשון ויו"ר אגודת העיתונאים ת"א ועם העיתונאי אסף ליברמן, בנושא מצבו של השידור הציבורי בישראל, במהלכו הם הביעו זעם ותסכול לנוכח העוול שנגרם לעובדים, הן ברשות השידור והן בתאגיד השידור הציבורי.

 

 

לצד הדאגה ממצב השידור הציבורי, סיפקה יפעת מידע תקשורתי סיבה לאופטימיות: ממחקר מיוחד שערכה החברה לכבוד כנס הרדיו, עולה תמונת מצב חיובית של הרדיו בישראל בשנת 2017.

השפעתו של הרדיו משמעותית בעיצוב סדר היום התקשורתי של כלל התקשורת: תכניות האקטואליה בבוקר קובעות במידה רבה מה חשוב. מהמחקר עולה כי הרדיו מייצר שמונה פולו-אפים חדשותיים ביום למדיות אחרות, נתון גבוה המעיד על כותרות וסיפורים רבים שמגיעים מהרדיו וקובעים את סדר היום.
עיקר הפולו-אפים מגיעים מהתחום הפוליטי וניכר כי הרדיו מהווה במה להפרחת בלוני ניסוי פוליטיים, כאשר גם המרואיינים הבולטים ביותר במדיה מגיעים מהזירה הפוליטית. מיפוי הנושאים שעל סדר יומו של הרדיו מראה בולטות גבוהה לנושאים פוליטיים, ביחס למדיות אחרות, ולאחריהם לנושאי פלילים, חוץ וביטחון. בנוסף, ברדיו יש יותר עיסוק בנושאים חברתיים, בעיקר בריאות, סביבה ורווחה, אך באופן מובהק פחות מקום לכלכלה וצרכנות, כמו גם לתרבות ותיירות, ביחס למדיות אחרות.

 

 

נתון מרכזי בולט שעולה מהמחקר היא רמת האמון הגבוהה לה זוכה הרדיו מצד הציבור, שניה רק לטלוויזיה: 31% מהציבור סבורים שהרדיו והוא כלי תקשורת אמין. עם זאת, מזהירים ביפעת, המגמה הזו עשויה להשתנות.

 

מני אברהמי, מנכ"ל יפעת מידע תקשורתי, אמר כי "הרדיו שומר על רמת אמינות ונתוני האזנה גבוהים, תוצאה של הצלחתו להישמר מהטיות פוליטיות לאורך השנים ולהישאר נקי, באופן יחסי, ממעורבות פוליטיקאים בתוכן, על אף שתחנות הרדיו הארציות הנן בבעלות המדינה. עם זאת, הסערות בשנה האחרונה סביב גלי צה"ל ובימים האחרונים סביב התאגיד מאיימות על עתיד הרדיו כגוף אמין, מוביל ומשפיע".

 

עתידו של הרדיו נראה חיובי: נתוני TGI מעידים על ירידה קלה בהאזנה לרדיו במבט רב שנתי אך התייצבות בשנים האחרונות, כאשר כמעט 70% מהישראלים מאזינים לרדיו באופן יומיומי – נתון גבוה. גם עוגת הפרסום מעודדת מבחינת הרדיו: הוא המדיום היחיד, מלבד הדיגיטל, שהצליח להגדיל את נתח הפרסום שלו בשנת 2016.

 

גוסטבו גמבץ', מנכ"ל מדיה פורסט, הציג ניתוח של נתוני ההשמעות של מוזיקה בתחנות הרדיו הארציות והאזורית, חשף הבדלים מהותיים באמנים שהושמעו בשנה החולפת בתחנות המוזיקה הארציות (רשת ג' וגל"צ) לעומת התחנות האזוריות. את רשימת 10 הזמרים המושמעים ביותר בתחנות הארציות הוביל אריק איינשטיין, ואחריו שלמה ארצי, שלום חנוך, אהוד בנאי וחווה אלברשטיין. בתחנות האזוריות, לעומת זאת, סוגר איינשטיין את הרשימה, ומדורג במקום ה-10. במקום הראשון בהשמעות בתחנת הרדיו האזוריות נמצא אייל גולן, אשר כלל לא נכלל ברשימת 10 הזמרים המושמעים בתחנות הארציות. אחרי גולן המושמעים ביותר בתחנות האזוריות הם שלמה ארצי, משה פרץ, דודו אהרון, וליאור נרקיס. למעשה, הזמר היחיד שמשותף שנמצא בצמרת שתי הרשימות הוא שלמה ארצי.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.