728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"לביבי יהיה קשה עם טראמפ"

"לביבי יהיה קשה עם טראמפ"
יוסי בייליןצילום: Roman Yanushevsky / Shutterstock.com

יוסי ביילין סבור ש"העיתונות בישראל לא נשלטת היום יותר מבעבר" ואומר: "הלוואי שגם בשמאל היה מישהו בעל אמצעים שהיה מממן עיתון כמו 'ישראל היום'"

ב-28 באוקטובר 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הודיע יוסי ביילין על פרישתו מהחיים הפוליטיים. הוא עבר לעסקים והקים את חברת היזמות העסקית "ביילינק", אך הפוליטיקאי לשעבר, ממייצגיו הבולטים של מחנה השמאל – שאת רוב דרכו עשה במפלגת העבודה, מי שהיה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, ששימש גם כיו"ר מרצ והיה אחד מאדריכלי ומחוללי הסכם אוסלו ויוזמת ז'נבה – לא באמת התנתק מהפוליטיקה ומהתקשורת.

 

ביילין, שכותב דרך קבע מאמרי דעה ב"ישראל היום" והדף בעבר ביקורת על כך בטענה ש"זו עסקה מאוד שקופה" ו"שזאת במה בשבילי והם חושבים שאני עלה התאנה שלהם", סבור שראש הממשלה בנימין נתניהו, כמי שמתנגד לתהליך שיוביל למדינה דו-לאומית ורוצה רוב יהודי, מצליח להתחמק משאלה מרכזית: מדוע הוא מטרפד כל מהלך מדיני שיסכל תרחיש כזה.

 

"אני יודע", אומר ביילין, "שאת בנט זה לא מעניין, אבל ביבי לא חושב כמו בנט. הוא מודע היטב לבעיה. לכן, הוא מהסס כל הזמן בין קואליציה עם בוז'י לבין קואליציה עם הימין; הוא הולך לעקבה ומפתיע שם את המתכנסים בפשרנותו ואחר כך חוזר בו; הוא מדבר עם קרי ונשמע מתון ואחר כך חוזר בו; הוא מדבר עם הרצוג ואחר כך חוזר בו.
 

-אז איך אתה מנתח זאת?
"אני מתרשם שיש שם הבנה אינטלקטואלית של המציאות, אבל יש גם חשש משינוי."

 

-איך אתה מפרש את המעורבות של טראמפ בנושא הישראלי פלשתיני?
"הסימנים מפתיעים. הוא לא אמור היה בכלל להתעסק במזרח התיכון. על זה בנה הימין ועל זה בנה נתניהו, שהיה בטוח שטראמפ יניח לו ולא ילחץ עליו בפגישות ובפסגות ושאתו הוא יוכל להגיע לאיזושהי נוסחה בסגנון בוש הבן ושזה ישמור לו על הקואליציה".
 
-מה קורה בפועל?
"טראמפ מארח את ביבי, את אבו מאזן ואת עבדאללה ודווקא במזה"ת הוא רוצה להוכיח שהוא יכול. טראמפ אמר כל הזמן שהוא רוצה להגיע לדיל במזה"ת ולא ייחסנו לזה רצינות. מה שעולה מהפגישות האלה שהוא שומע מכולם שאי אפשר להגיע לדיל בלי הפלשתינאים ולמרות שהוא תלמיד גרוע וכל יום חוזר בו הוא בהחלט איש עם כשרון."

 

-מה האופק שלו להצליח?
"הוא נשיא מאד מטורפד – הרפובליקניים האחראיים והליברליים לא מוכנים לתת לו להתפרע ומהצד השני, נציגי מסיבת התה בבית הנבחרים לא מרוצים מההחלטות שלו כי הוא לא מספיק ימני לטעמם. הוא בעצם דומה לאובמה – במקום שיהיה לו חופש לפעול הוא נאבק בשני בתי הקונגרס. מהבחינה שלנו יש לו עוד יותר אמביציה כעת ממה שהייתה לו קודם, להוכיח שהוא יכול. לכן, למרות שאין לו עבר דיפלומטי הוא רוצה להצליח ולהוכיח שהוא דילר טוב שיביא הסכם למזה"ת."

 

ולנו זה טוב?
"דבר אחד בטוח: הילרי קלינטון לא הייתה עושה כלום. היא הייתה מקבלת את ההמלצות הצפויות של העוזרים שלה שלא לגעת בזה ולכן מבחינתנו הרצון הזה של טראמפ הוא דבר טוב. השאלה היא רק כמה סבלנות תהיה לו. האם במכשול הראשון הוא יתנהג כמו ג'יימס בייקר ויודיע: זה הטלפון שלי, כשיהיה לכם משהו להודיע לי – תתקשרו אלי. אני מניח שביבי מחכה ליום שבו טראמפ יגיד 'זה גדול גם עלי', בדיוק כמו שהיה עם בייקר."

 

אז איך נתניהו ינווט?
"לביבי יהיה מאד קשה עם טראמפ. הוא לא יוכל לבוא אליו בטענות כמו לאובמה וגם בניגוד לאובמה טראמפ מאד אמביציוזי בנושא המזרח התיכון והוא אולי יוכל לכפות הסדר על ישראל. נתניהו מאוים על ידי טראמפ כיוון שדבר אחד ברור: לטראמפ אין פתרון נוסח הבית היהודי שבטעות קיוו לו כאן. הפתרון שלו הוא מתווה קלינטון/יוזמת ז'נבה. מאד אשמח אם טראמפ יתעקש על המהלך הזה ולא יתייאש."

 


"התקשורת הישראלית אימצה במידה רבה את טענת השווא של אהוד ברק שאין עם מי לדבר. התקשורת לא מובילה ומחנכת, היא ראי של המציאות, היא אינה מעצבת אותה – וזה הבון טון הישראלי מאז שנת 2000 ועד עצם היום הזה"


 

-האם התקשורת הישראלית משכה ידיה מהעיסוק בנושא החשוב הזה ובכך מאפשרת לנתניהו לשרוד כל כך הרבה שנים בשלטון?
"אני לא חושב שהתקשורת הישראלית החביאה את הנושא הישראלי-פלשתיני. מה שכן קרה, שהיא אימצה במידה רבה את טענת השווא של אהוד ברק משנת 2000 שאין עם מי לדבר ומבחינת התקשורת העת הזאת לא נגמרה עד היום. התקשורת לא מובילה ומחנכת, היא ראי של המציאות, היא אינה מעצבת אותה – וזה הבון טון הישראלי מאז שנת 2000 ועד עצם היום הזה."

 

-מהם הצמתים החשובים ביותר בעיניך עד היום בתהליך המדיני ומה חלקו של נתניהו בהם?
"הסכם אוסלו הוא הרגע המשמעותי ביותר במהלך הישראלי פלשתיני כי אלה לא היו סתם שיחות ולא סתם כינוסי ועידות, אלא זה הקים את הרשות הפלשתינית. זה ציון הדרך החשוב ביותר בהיסטוריה הישראלית פלשתינית מאז 1948 ועובדה היא שערב הבחירות ב-1996 ביבי הכריז שהוא לא יבטל את אוסלו אבל יממש את ההסכם בדרכו שלו."
 
-למה?
"ביבי הוא איש מוכשר מאד שמנתח מצבים נכון והוא תפס שהרשות הפלשתינית שנולדה כתוצאה מאוסלו היא דבר מצוין עבור ישראל. התוכנית שלו הייתה לקבע את אוסלו כהסכם קבע ולמנוע בכך את הסכם הקבע האמיתי. זאת הייתה הדרך שלו להמשיך את מורשת בגין כפי שנקבעה בקמפ דייויד ולכן כל מה שהיה חוץ מאוסלו זה דיונים, משאים-ומתנים פורמליים ולא פורמליים. הייתי אומר שחוץ מאוסלו, מתווה קלינטון הוא גם ציון דרך משמעותי בתהליך המדיני מאז 1995 ועד היום."
 
ציוני הדרך שמונה ביילין הם חתימת הסכם הביניים בין רבין ועראפת בספטמבר, ועידת קמפ-דייויד ביולי 2000, היוזמה הערבית ב-2002, מפת הדרכים ב-2003, אנאפוליס ב-2007 ושיחות קרי ב- 2014. לביילין אין ספק, שאם מסתכלים על ציוני הדרך האלה אז נתניהו הוא שחקן שרק מטרפד. התנאים שהוא מציב אינם בני מימוש. הוא אומר לא לקווי 67, לא לשיבה של אף פליט, לא חלוקה של ירושלים, כל המתנחלים בריבונות ישראלית, אף יישוב לא יזוז. כל הפרמטרים של ביבי, מסביר ביילין, מעידים על חוסר ריאליות והם נועדו לומר לצד השני אל תצפו לכלום.
 
-אז איך זה שאתה לא מיואש?
"אני לא מיואש כי הציבור הישראלי אינו תומך בפרמטרים האלה של ביבי. הוא מעוניין בפתרון שתי המדינות. הוא מצביע לביבי בגלל הכריזמה שלו, בגלל סיבות כלכליות, אבל בפירוש לא בעד התוכנית המדינית שלו. נתניהו אינו מייצג את הציבור בנושא המדיני. אולי הוא מייצג אותו בכך שהוא נגד ערבים. הציבור כל השנים באופן עקבי מוכן לוויתורים ואני לא נבהל מהשינוי הדמוגרפי לפיו הימין מתחזק כתוצאה מהילודה במגזר הדתי לאומי ובמגזר החרדי. בשינוי הדמוגרפי יש גם יותר ערבים ויש גם תופעה נרחבת של חזרה בשאלה שגם היא מאד מעניינת."
 
-מה אתה חושב על מלחמתו של נתניהו בתקשורת?
"זה פתטי. הוא לא יכול להצליח בזה. אני אמנם צופה אדוק בערוץ 1, אבל אני מייצג פלח מאד קטן באוכלוסיה, שצופה בשידור הציבורי. זה מאבק שאני לא מצליח להבין אותו. הוא שואף לשלוט בתקשורת אבל הוא לא יכול להצליח בזה, כי לא בקלות ייכנעו לו. אין ספק שיש היום בתקשורת אנשים ימניים בולטים לעומת העבר, אבל זו לא עיתונות יותר ימנית מבעבר. אני עוד זוכר שידיעות ומעריב של פעם נוהלו על ידי אנשים מאד ימניים, הארץ לא היה עיתון שמאל אלא עיתון ליברלי ודבר נקרא על ידי מעטים."
 
-אם הימין היה תמיד כזה דומיננטי אז מה בעצם העניין?
"הימין צודק בתסכול התמידי שלו כי מערכת המשפט אינה ימנית, ראשי מערכת הביטחון אינם ימניים, העיתונות אינה ימנית, האקדמיה אינה ימנית. מדובר באנשים יותר עצמאיים בדעתם במערכות האלה והימין אינו מסוגל להבין שאנשים בוגרים ומשכילים הם יותר ליברליים מאשר אנטי ליברליים. הביטוי הכי פאתטי של התופעה הזאת היא מירי רגב. כמה שהיא תחפש משוררים יותר ימניים, אקדמאים ימניים ועיתונאים ימניים, גם אלה שבאים מהימין הם הרבה יותר ליברליים כשהם נמצאים במערכות האלה."

 


"נכון שהקול שלי הוא לא בעמוד הראשון של 'ישראל היום', שנועד להדהד את מסרי ראש הממשלה. אני מניח גם, שקוראי העיתון לא משנים הצבעה בגללי, אבל חשוב לי להציג את השאלה: אם אתם חושבים שישראל הולכת לאבד את הרוב היהודי ולהפוך למדינה דו-לאומית, האם הדרך של ביבי מצילה אותנו מזה או מובילה אותנו לשם?"


 

-אז אינך רואה את שליטת נתניהו בתקשורת?
"אני לא רואה עיתונות נשלטת היום יותר מבעבר. בעידן פרס היה ערוץ טלוויזיה אחד לעומת שלושה ערוצים כיום וכל כך הרבה רשתות חברתיות. להעביר מסרים בערוץ אחד יחיד זה היה דיבור עם כל המדינה וזה היה נוח יותר למי שעמד בראשה. היה אז, לפני 40 שנה, גם את טומי לפיד, שהיה בולשביק אמיתי. הוא היה צנזור נחוש. אז נכון שבשוליים זה מצליח לביבי אבל זה לא מצליח לו בזרם המרכזי של העיתונות. יותר מההשתלטות על התקשורת מדאיגה אותי הדמוקרטיה שנמצאת תחת מתקפה של חקיקה מאד בעייתית. יש יותר יוזמות מבעבר לפגוע בדמוקרטיה ובפרלמנט הישראלי שותקים ומפחדים להתנגד ליוזמות האלה. זאת באמת סכנה גדולה בעיני למול חופש הביטוי וחופש הכתיבה, שאינם נפגעים."
 
-איך אתה חי עם זה שאתה כותב בישראל היום?
"כשהצטרפתי לישראל היום העיתון כבר הוכיח את הפופולריות שלו ואת התפוצה הגדולה שלו. לי באופן אישי יש עניין להגיע לקבוצות אוכלוסיה שלא נחשפות, למשל, לעיתון הארץ. גם לעיתון יש עניין שקולות של שמאל יישמעו בו, יש הבנה הדדית כזאת. נכון שהקול שלי הוא לא בעמוד הראשון, שנועד להדהד את מסרי ראש הממשלה ולא בעמודי החדשות. אני מניח גם, שקוראי העיתון לא משנים הצבעה בגללי, אבל חשוב לי להציג לקוראים את השאלה: אם אתם חושבים שישראל הולכת לאבד את הרוב היהודי ולהפוך למדינה דו-לאומית האם הדרך של ביבי מצילה אותנו מזה או מובילה אותנו לשם? בשאלות האלה אני מאתגר את קוראי ישראל היום."
 
-איך אתה מסביר את התפוצה הגדולה שלו?
"פשוט מאד: הוא בחינם."
 
-ומה דעתך על כך שהחינמיות הזאת יצרה בעיה בשוק התקשורת בישראל והחלישה אותו עד כדי מצב שמו"ל ידיעות אחרונות, כך לפי החשד, חותר להגיע להסדרים לא מוסריים עם נתניהו כדי לשרוד?
"'ישראל היום' יצר בעיה בשוק התקשורת, אבל האם זה מצדיק השחתה של כלי תקשורת אחרים? בעיני ברור שלא. הלוואי שגם בשמאל היה מישהו בעל אמצעים שהיה מממן עיתון כזה כמו ישראל היום."

2 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

2 תגובות

KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz