728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

דרך לא סלולה

דרך לא סלולה
רפי גינת.צילום: רועי כ"ץ, רדיו ת"א

רשת ורפי גינת ישלמו פיצוי בסך 10 אלפים שקלים למנהל עבודה בחברת עבודות סלילה שהוצג בתכנית כלבוטק כמי שמעורב ב"קומבינת האספלט"

בית משפט השלום בחדרה קיבל חלקית תביעת לשון הרע שהגיש מנהל עבודה לשעבר בחברה לעבודות סלילה נגד זכיינית ערוץ 2 "רשת" ורפי גינת, על תחקיר ששודר בדצמבר 2009 בתכנית "כלבוטק", בו הוצג, לטענתו, כמעורב בפרשת גניבת ומכירת אספלט של החברה הלאומית לדרכים, שכונתה "קומבינת האספלט".

 

בפסק הדין, שניתן לפני עשרה ימים, נקבע כי למרות שהכתבה תיעדה שיחות שנערכו עם התובע ולמרות שקיים עניין ציבורי בפרסום, הרי שלא היה כל ערך לחשיפת שמו וזהותו של התובע וכי לא מתקיימת בנסיבות המקרה הגנת ה"עיתונות הזהירה". השופטת הדסה אסיף פסקה לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪.
 

כתבת התחקיר ששודרה בתכנית כלבוטק ב"רשת" עסקה בתופעה לפיה – כך נטען – זכיינים, מנהלי עבודה ונהגים, מכרו בלילות אספלט של "החברה הלאומית לדרכים" (בשמה הקודם – "מע"צ") לכל דורש, במחירים הנמוכים משווי השוק.

 
התובע, מוחמד תייסיר אמארה, תושב הכפר זלפה, הועסק בעת הרלוונטית לתביעה כמנהל עבודה בחברת "מרדכי בנימין ובניו בע"מ", חברה שעוסקת בין היתר בעבודות סלילה. אמארה טען כי הוצג בתחקיר כמי שגנב אספלט של החברה הלאומית לדרכים. לטענתו, בטרם שידור הכתבה, נשלחו אליו תחקירנים מטעם התכנית, אשר ניסו להדיחו למכור להם אספלט, אך בפועל הוא לא עשה כן. עוד טען התובע, כי הנתבעים סילפו את העובדות, תוך שהם משדרים כתבה כוזבת, שיש בה משום לשון הרע כלפיו ואשר גרמה לו לנזקים. לדבריו, לאחר שידור הכתבה, הוא פוטר מעבודתו ושמו הטוב נפגע. הוא העריך את נזקיו בסך של 200,000 ₪.
 

בכתב ההגנה שהגישו "רשת" ורפי גינת , הם הכחישו כי יש בפרסום לשון הרע. לטענתם, התובע לא הוצג בכתבה כמי שמככב בקומבינת ו/או שוד האספלט הגדול של החברה הלאומית לדרכים, כפי שטען. עוד טענו, כי במסגרת הכתבה, שודרו דברים שהתובע אמר בעצמו, במסגרת שיחות מוקלטות ובמהלך פגישה אחת שצולמה במצלמה נסתרת. לכן לטענתם, אין מדובר בהוצאת דיבה. בנוסף, הדגישו הנתבעים כי בסופו של דבר, הציגו בכתבה את העובדה שהתובע לא סיפק להם את האספלט.

 

בהחלטתה אמרה השופטת כי "מצפייה בכתבה, שוכנעתי כי כל אדם סביר שיצפה בה יתרשם כי התובע הינו אחד מהמעורבים במה שהנתבעים הציגו כגניבת אספלט, שאותה כינו בכתבה 'קומבינת האספלט'. על כך שלתובע יוחסה מעורבות לא מבוטלת באותה 'קומבינה', למד הצופה, בין היתר, מפרק זמן הארוך שבו מוצגת תמונת התובע, והשמעת השיחות שהיו עימו, כמו גם לאור נושא הכתבה. לאור האמור, מצאתי שיש בכתבה ובשידורה, משום פרסום של לשון הרע, כמשמעות מונח זה בחוק".
 

עוד אמרה השופטת: "שוכנעתי, כי לא הייתה כל סיבה או חשיבות לחשיפת זהותו של התובע. הכתבה הייתה משיגה את מטרתה גם ללא זיהויו, וגם אם היה מוצג תוך טשטוש פניו ושמו. איני סבורה כי בפרסום תמונת התובע, שמו ודמותו, היה עניין ציבורי בעל חשיבות חברתית משמעותית, וכל שכן כאשר התובע הינו אדם פרטי, שאינו נושא במשרה בעלת עמדת מפתח כלשהי. לא הובאה בפני גם כל ראיה לקיומה של סכנה לציבור מפני התובע".
 

השופטת אמרה כי היא איננה "סבורה כי הנתבעים חוסים תחת הגנת עיתונאות זהירה וסבירה, שרק היא מקימה חובת פירסום" החוסה תחת ההגנה שבחוק – וזאת למרות ששוכנעה "כי הנתבעים פרסמו את הכתבה כשהם מאמינים שהתובע התכוון למכור להם את האספלט. הנתבעים הסתמכו בעניין זה על דבריו של התובע בעצמו, לאחר שזה אמר להם בצורה מפורשת שימכור להם את האספלט".
בית המשפט קבע כי אין "מדובר בפרסום זדוני שבכוונתו לפגוע, כי אם בפרסום שחרג מגדר הסביר ואינו מקים לכן הגנה".
 

אף שנקבע כי לא עומדת לנתבעים הגנה מההגנות הקבועות בחוק, בבואה לקבוע את הפיצוי לתובע, לא התעלמה השופטת מהעובדה שהפרסום "היה של דברים שאמר התובע עצמו, כפי שאלה תועדו בשיחות טלפון שנערכו עם התובע, ובשיחה עימו, שתועדה גם במצלמה נסתרת" – ופסקה לו פיצוי בסך 10,000 ₪ והוצאות בסכום של 2500 ₪.


ת"א 54790-06-15

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.