728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מחיר הפגיעה בהגנת השכר

מחיר הפגיעה בהגנת השכר
סוהיל כראם, רדיו א-שמס

בית הדין לעבודה בנצרת הטיל קנס בסך 113 אלף שקל על תחנת הרדיו א-שמס, לאחר שהורשעה בניכוי כספים משכרם של עובדים ואי העברתם לקופת הגמל שלהם

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת הטיל השבוע קנס בסך 113 אלף שקלים על תחנת רדיו א-שמס, המשדרת למגזר הערבי מכוח זיכיון של הרשות השניה לרדיו וטלוויזיה. נשיאת בית הדין, השופטת ורד שפר, הרשיעה את תחנת הרדיו בניכוי כספים משכרם של עובדים ואי העברתם ליעדם.
 
פרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד ישראל שניידרמן, הגישה כתב אישום נגד רדיו א-שאמס ונגד מנהלה סוהיל כראם, על הכנת תלושי שכר שלא נערכו כדין, חישוב לא נכון של כספי פדיון חופשה להם זכאים העובדים וניכוי סכומים משכרו של אחד העובדים, ג'ורג' מחשי, מבלי שהם הועברו ליעדם (תשלומי תגמולים לקופת הגמל) במשך ארבעה חודשים בשנת 2010.
 
כתב אישום שני שהפרקליטות הגישה עסק בניכוי סכומים משכרה של העובדת אבו אסעד דימה מבלי שהועברו ליעדם (גם במקרה זה לקופת הגמל) והפעם במשך 17 חודשים בשנים 2010 ו- 2011.
 
לאחר דין ודברים, הצדדים – הפרקליטות ורדיו א-שאמס – הגיעו להסדר שבו תחנת הרדיו תודה ותורשע בכל האישומים שיוחסו לה בשני כתבי האישום. בכל הנוגע למנהל התחנה סוהיל כראם, הוסכם על המרת כתב האישום בהתראה, במסגרת הסדר מותנה שלאחר שיעמוד בתנאים שיוצבו על ידי פרקליטות המדינה, בינהם תשלום לאוצר המדינה בסך 14,600 שקלים- יבוטלו כתבי האישום נגדו.
 
כאשר נקבע מועד להשמעת הטיעונים לעונש, הודיע לראשונה בא כוחה של התחנה, עו"ד אליאס אבו זלף, שהוא מבקש לבטל את הרשעתה. לטענתו, נדיר שמוגש כתב אישום בנסיבות דוגמת אלה שבהן מואשמת תחנת רדיו א-שמס. לדבריו, העבירות מצד התחנה נעשו עוד בטרם נחקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה משנת 2011.
 
עוד הוא אמר כי קיימות נסיבות מקילות מסוימות הנוגעות לעבירות שביצעה החברה, שבעניינן אין צורך לנקוט בהליכי אכיפה או להגיש כתב אישום, וזאת מכיוון שהסכום שלא שולם לעובדים הוא נמוך למדי ואינו עולה על 5% מהשכר. עו"ד אבו זלף, הצביע על כך שבמקרים דומים שבהם הורשעו מעסיקים בניכויי שכר שלא כדין, בתי הדין לעבודה ביטלו את העיצומים שהוטלו על אותם מעסיקים, בשל גובהם המזערי של הסכומים המדוברים.
עוד הוא טען כי הנאשמת (רדיו א-שמס), עוד בטרם הגשת כתבי האישום נגדה, נקטה בשורה של צעדים שמקיומם ניתן ללמוד שהיא הפנימה את הצורך בהגנה על זכויות העובדים: היא מינתה חשבת שכר ושכרה את שירותיו של רואה חשבון שהכין תוכנית כללית, הכוללת גם פיקוח על כך שהיא לא תפר את זכויות העובדים.
"ככל שהיו הפרות, הן תוקנו ושולם לעובדים כל המגיע להם, כך שמטרת החקיקה הושגה, ואין צורך בהרתעה בעניינה של הנאשמת. המחדלים המופיעים בכתב האישום נבעו מסיבות שלא בשליטת הנאשמת", טען בא כוחה של א-שמס, שאמר כי סוכן הביטוח שהיה אחראי על הביטוחים באותה תקופה חלה במחלה קשה ותקופה קצרה לאחר מכן הלך לעולמו, הנאשמת סמכה עליו וחשבה שהניכויים מועברים לקופות הפנסיה ובדיעבד התברר שלא – ויש להצר על כך.

 

הוא הוסיף כי רדיו א-שמס היא אמנם חברה פרטית, אבל מעמדה הוא של חברה "מעין ציבורית", מכיוון שיש לה זיכיון מהרשות השנייה להפעיל רדיו איזורי יחידי במגזר הערבי, והרשעתה עלולה לפגוע בה בצורה אנושה, ככל שהרשות השנייה תסרב לחדש לה את הזיכיון בגלל הרשעה כזו.
 
מנגד טענה פרקליטות המדינה כי "הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך, שומה עליו לשכנע את בית המשפט כי שיקולי השיקום גוברים על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
"ביטול הרשעה ייעשה רק במקרים חריגים ביותר, כאשר קיים חוסר הלימה בין התועלת שבהרשעת הנאשם לבין הנזק שייגרם לו עקב ההרשעה", הוא טען. עו"ד שניידרמן הוסיף כי תחנת הרדיו לא הוכיחה שייגרם לה נזק מוחשי קונקרטי אם תיוותר על כנה הרשעתה.
השופטת שפר קבעה בהחלטתה כי אין הצדקה לבטל את הרשעתה של תחנת א-שמס באישומים הנוגעים לאי העברת הכספים שנוכו מהעובדים ליעדם. היא ציינה כי טיעוניה של הנאשמת כי ייגרם לה נזק עקב ההרשעה, הובאו באופן כוללני ולא נתמכו במאומה, כך שהיא לא הרימה את נטל ההוכחה כי הרשעתה תסב לה נזק כבד משקל.
 
"לא מצאתי שזה מקרה שיש להגדירו כחריג עד כי קיים חוסר הלימה בוטה בין הנזק שייגרם לנאשמת עקב הרשעתה באישומים בהם מדובר, לבין האינטרס החברתי והציבורי שבהרשעת מעסיקים שניכו משכר עובדיהם כספים ולא העבירו אותם ליעדם.
עם זאת היא קבעה שיש להקל על הנאשמת, ותכלית הענישה תוגשם גם על דרך של השתת קנס שיועמד על הרף התחתון של מתחם הענישה. לפיכך, היא הטילה על תחנת א-שמס קנס בסך 113 אלף שקל, שישולמו ב-10 תשלומים. כמו כן החברה תחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות בתחום חוק הגנת השכר במשך שלוש שנים, אחרת תחויב בקנס מוגדל בסך מיליון ו-113 אלף שקל.
 

לצדדים מוקנית, תוך 45 ימים מיום שיומצא להם גזר הדין, זכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.