728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שואה בעמודים הפנימיים

שואה בעמודים הפנימיים
צילום מסך מתוך הסרט הדוקומנטרי "Reporting on The Times"

ד"ר דוד זילברקלנג, חוקר בכיר במכון הבין לאומי לחקר השואה ועורך קובץ המחקרים של יד ושם, על האופן שבו דיווחה העיתונות בארה"ב על שואת העם היהודי

בין השנים 1939-1945, פרסם הניו יורק טיימס למעלה מ-23 אלף סיפורים בעמודו הראשון. מתוכם, 11,500 עסקו במלחמת העולם השניה. 26 סיפורים היו על השואה.

 

"היו דיווחים בעיתונות הכתובה וברדיו בארה"ב על מה שמעוללים הנאצים באירופה, בעיקר ליהודים, אבל רוב הדיווחים הופיעו בעמודים הפנימיים ולרוב לא ככותרות בעמודים הראשונים" אומר ד"ר דוד זילברקלנג, חוקר בכיר במכון הבין לאומי לחקר השואה ועורך קובץ המחקרים של יד ושם.

 

The Night of Broken Glass

פרסום שכן הופיע בכותרות: העמוד הראשון של הניו יורק טיימס, 11 בנובמבר 1938, לאחר ליל הבדולח. ברקע: בית כנסת בעיר סייגן במרכז גרמניה עולה בלהבות במהלך ליל הבדולח

 

פוגרום "ליל הבדולח" הידוע לשמצה ברחבי הרייך השלישי, עוד לפני מלחמת העולם השניה, בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, כן דווח בהרחבה בעמודים הראשיים. "המעשה זעזע אנשים, ליברלים וגם כאלה שלא", אומר ד"ר זילברקלנג . "כתבו הרבה בגנות גרמניה הנאצית, זה ביטא הלם. היו תגובות קשות וגם דיווחים על תגובות של ממשלות. ארה"ב החזירה את שגרירה מברלין בעקבות 'ליל הבדולח', ושגריר אמריקני לא שב לגרמניה עד לשנת 1949, עם הקמת גרמניה המערבית. למותר לציין שהורדת היחסים הדיפלומטיים לדרג נמוך לא הרשימה את גרמניה הנאצית".

 

ועל מה עוד דיווחה התקשורת האמריקנית?
"היו דיווחים פה ושם, למשל על 15 אלף תיירים מגרמניה ואוסטריה ששהו בארה"ב ופג תוקפה של אשרת השהייה שלהם. בעקבות ליל הבדולח האריכו האמריקנים את הוויזות לתיירים, כולם יהודים, עד בכלל וכולם הפכו לאזרחי ארה"ב. יש לזכור שעד התקפת היפנים על פרל הארבור בדצמבר 1941, הייתה ארה"ב ניטרלית כמעצמה. הדבר אפשר לה גישה למקורות מידע שאפשרו לדווח על המצב באירופה".
"לצד הניו יורק טיימס, למשל, שסיקר חדשות ברחבי העולם, פעלו עיתונים מקומיים שלרוב דיווחו על הנעשה בארה"ב, אך גם על מלחמתה באירופה- מנקודת מבט פנימית. דיווחים לגבי מה שקרה ליהודים באירופה היו בעיקר בניו-יורק טיימס. דיווחים על החרמת רכוש יהודי, על גירוש יהודים מבתיהם (לפני סילוקם למחנות ההשמדה).

David Feb 14

ד"ר דוד זילברקלנג

 

ביוני 1941 פתחה גרמניה הנאצית במתקפת פתע על ברית-המועצות. בשלב זה חלה החרפה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, והם החלו ברצח המונים שיטתי. זה דווח בעיתונות?
"זה דווח, אבל מעט ולא בצורה בולטת. ארה"ב הייתה עדיין ניטרלית ולא הייתה גישה לבריה"מ, שהפכה לאיזור קרבות. ידיעות יצאו, אבל הם ידעו פחות ממה שקרה ממש. בקיץ 1941 מדווחים על רצח המוני בברה"מ. לא ברור לפי הידיעה שמדובר ביהודים, כי הסובייטים לא הדגישו זאת. מקור אחר כן מדווח על השמדת יהודים, אבל הדיווח לא ברור. עם הזמן התגברו הידיעות אבל המשמעות לא היתה ברורה דיה. בסוף אביב 1942 הגיעו ידיעות ממחתרות בפולין על תכנית נאצית לרצוח יהודים, ויש כבר ידיעות על נרצחים מארגוני מחתרת בגטו ורשה. עד 1942 נרצחו כבר 700 אלף יהודים. יש לזכור שפולין נכבשה ב-1939 והוקמו בה שני מחנות ההשמדה הראשונים- חֶלְמְנוֹ ו- בֶּלְזֶ'ץ . דווח על רצח שיטתי במחנות. הדיווח היה די מדוייק, מטעם אנשי מחתרת שאספו יחד ידיעות. לארה"ב זה יצא החוצה מטעם מפלגת הבונד היהודית. זו הייתה מפלגה סוציאליסטית, אנטי ציונית ואנטי דתית. נציגיה דיברו יידיש. הם שיתפו פעולה באיסוף מידע בעזרת קשריהם עם המפלגה הסוציאליסטית הפולנית, שהעבירה ידיעות לממשלת פולין הגולה. בקיץ 1942 יש דיווחים בעיתונות ארה"ב ובריטניה על רצח שיטתי של יהודים, אך לא ברורה הכוונה עדיין. הדיווחים לא הוכנסו לעמודים הראשונים ולא ידעו מה לעשות עם המידע. האם יתכן שזה קורה באמת? היחס לאינפורמציה היה אמביוולנטי, גם מצד הממשלה. האם ניתן להאמין? לא יתכן שזה אמיתי, יש לבדוק".

 

 Reporting on The Times, סרטה התעודי הקצר של אמילי הארולד, על האופן בו סיקר הניו יורק טיימס את השואה

 

בדצמבר 1941 מכריזה ארה"ב מלחמה על גרמניה ומה קורה בתקשורת? 
"התקשורת מגוייסת, היא זהירה בדיווחים ומתארת בעיקר מה קורה לחיילים האמריקנים בקרב, כי שם יש אינפורמציה ורצון לדווח לעם האמריקני. הדיווחים האלה מתפרסמים בעמודים הראשונים, מה שקורה עם היהודים נדחק פנימה לעמודים פנימיים, פחות חשובים, למשל דיווחים על גירוש המוני יהודים מגטו ורשה. בנובמבר 1942 המנהיג היהודי סטיבן וייס כינס מסיבת עיתונאים בארה"ב ודיווח שהממשלה האמריקנית מאשרת את הידיעה שקיימת תכנית נאצית לרצוח ולהשמיד את העם היהודי באירופה. הוא הוציא את הידיעה לתקשורת בעקבות פגישה עם תת שר החוץ האמריקני שאישר לו זאת מנציגיו בשוויץ. וייס מכנס מסיבת עיתונאים ומגלה לעולם מה זוממת גרמניה עם יהודי אירופה. בינתיים החלו להגיע ידיעות מעדי ראיה שיהודי אירופה מושמדים. ב-17 בדצמבר 1942 יוצאות בעלות הברית בהצהרה משותפת כי יודעים מה הנאצים מעוללים באירופה: השמדת עם וגירוש למזרח אירופה למחנות כפיה והשמדה, של העם היהודי בעיקר. את ההצהרה הקריאו שלושה שרי חוץ במדינותיהם: מולוטוב ברוסיה, אנתוני אידן בפרלמנט הבריטי ותת שר החוץ בישיבת הקונגרס בארה"ב. היות והידיעה הובלטה וקיבלה תמיכה ממשלתית, דיווחו על כך כל העיתונים בעמוד הראשון- דיווח על הצהרת בעלות הברית. ההצהרות עשו כותרות, אבל כעבור זמן שוב גל הדיווחים נרגע ושב לעמודים פנימיים".

 

מה דיווחה העיתונות היהודית?
"היו עיתונים מקומיים בקהילות בולטימור וניו יורק. בשנות ה-30 דיווח על המצב עיתון שבועי יהודי בגרמנית וכמה עיתונים יהודיים ביידיש. האחרונים דיווחו רבות ממקור ראשון על מה שקורה באירופה, על מה שקורה מאחורי חומות הגטו. כלומר, רוב יהדות ארה"ב קראה יידיש וקיבלה ידיעות שיצרו לבסוף לחץ על הממשלה. הם לא דיברו אנגלית והיה להם קשה להגיע לשלטונות. דהיינו, הם העבירו הרבה דיווחים, אך קולם נשמע פחות".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.