728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

15 במאי, לא סופי

15 במאי, לא סופי
הכנסת.צילום: Shutterstock.com ChameleonsEye

מליאת הכנסת, שהתכנסה לדיון פגרה מיוחד, אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק הממשלתית לדחיית שידורי התאגיד בשבועיים. יוזמה בליכוד לדחייה בשבועיים נוספים

מליאת הכנסת, שהתכנסה  לדיון פגרה מיוחד, אישרה היום (שלישי), בקריאה ראשונה, את הצעת החוק הממשלתית לדחיית שידורי התאגיד בשבועיים עד ה-15 במאי 2017. 44 ח"כים הצביעו בעד הצעת החוק, 34 ח"כים הצביעו נגד ו-1 נמנע. ועדת הכנסת התכנסה בצהריים לאשר את הקמתה של ועדה מיוחדת לחקיקת החוק, שבראשה יעמוד יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן. הוועדה תדון בשינויים בחוק בהתאם למתווה שסוכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בעניין השידור הציבורי.

 

מחר תתכנס מליאת הכנסת להצביע על הצעת החוק לדחיית שידורי התאגיד בקריאה שנייה ושלישית.

 

השר יריב לוין אמר בדיון במליאה בשם הממשלה: "כשאני מסתכל על רשימת האנשים שהצביעו בשעתו נגד הקמת התאגיד, אני לא מצליח להבין את עומק הזעקה עכשיו. מי שהצביע אז כנגד ההצעה צדק. אני אמרתי אז מעל הבמה הזו כשהייתי יו"ר הקואליציה ולצערי דעתי אז לא התקבלה וכבר אז חשבתי שרבים הליקויים בחוק ורבות בו השגיאות. אפשר לבדוק בפרוטוקולים. לפעמים צריך לדעת להגיד טעינו, עשינו משהו שבדיעבד לא היה נכון וצדקו אלה שטענו אחרת. אנחנו עושים היום צעד טכני שלא משנה מהותית אבל הוא הכרחי כדי שנוכל לתקן את החוק ולהביא הסדר יותר טוב. גם מה שאנחנו מביאים עכשיו הוא לא מושלם אבל הוא ללא ספק טוב יותר מהמצב הקיים. הוא מהווה פשרה וכדרכן של פשרות הן לא מושלמות".
 
לוין מסר שבשבוע הבא, ככל הנראה ביום רביעי, תתבקש הכנסת לאשר את תיקון החקיקה הנוסף, המשמעותי יותר, המתייחס לשינוי במתכונת ההפעלה של תאגיד השידור, באופן שתופרד ממנו חטיבת החדשות ותהפוך לתאגיד חדשות ציבורי חדש, לפי המתווה עליו סיכמו לאחרונה ראש הממשלה ושר האוצר.
 
ח"כ מיקי רוזנטל: "אני מנסה להבין מה ההיגיון של החוק הזה, למה שתאגיד החדשות החדש יהיה טוב יותר מהישן. לכן יש לי רק חששות, החששות הן שזה חוק פרסונלי שרציתם להרחיק את ראשי מערכת החדשות בתאגיד מתפקידיהם כי הם לא מוצאים חן בעינכם. בשביל זה לעשות את כל המהומה הזו? ככה נוהגים בצפון קוריאה כשהמנהיג קם בבוקר ואומר אני לא רוצה אותו תחתכו לו את הראש. החשש הוא שנתניהו רוצה להשפיע על חדשות נתניהו מירושלים בתקופת המעבר".
 

ח"כ אחמד טיבי: "מלבד חופש העיתונות חשוב לנו גם מה יקרה עם מעט העיתונאים הערבים שנמצאים ברשות השידור ומעט העיתונאים הערבים שנבחרו להיות מועסקים בתאגיד. יש מספר עיתונאים שהם מקצועניים שעובדים ברשות ונשכרו ע"י התאגיד, רובם לא באותה דרגה בכירה שמגיעה להם. חשוב שיהיו עיתונאים ערבים בתאגיד לא רק לנושאים סקטוריאליים".
 

ח"כ אילן גילאון: ״הקומיסר נתניהו רואה את עצמו כצנזור, העורך, המגיש והצלם. הוא השווה את עובדי רשות השידור לאנשי החמאס, והביא לפירוקה ולהקמת תאגיד שעתה הוא מכנה כ'שמאלני' ו'בטלני', ופועל לפרק אותו כדי להקים משהו חדש שגם אותו ינסה לפרק בהמשך. מדובר בממשלה שלא מסוגלת ליישם אף מדיניות, חוץ ממדיניות של כיבוי שריפות ודחיינות אין-סופית. זו היא הדחייה המי-יודע-כמה בהעלאת התאגיד לאוויר, שעולה לציבור הישראלי המון המון כסף, ומאמללת מאות משפחות״.
 

ח"כ קארין אלהרר: "אנחנו מתכנסים לדיון פגרה בהול, על מה? להפריד את החדשות מהתאגיד. חוקק חוק בקיץ 2014, עם הקמת הממשלה הנוכחית התחילו סדרת דיונים כל פעם בתירוצים שונים ומגוונים הכל בגלל שלראש הממשלה זה לא בא טוב. כי בדקו בפייסבוק של אנשי התאגיד וגילו שהם לא מתאימים להם. הדמוקרטיה בהתגלמותה. אתם יודעים כמה כסף יכול היה להיחסך מכל הדחיות?"
 

ח"כ איתן כבל: "האירוע הזה שאנחנו מתכנסים בפגרה כדי לדון בנושא הזה הוא אירוע מכונן כי הוא מראה שהם איבדו את זה. הם בשיכרון כוח כל כך גדול, הם לא שמים עלינו. הם כל כך מלאים בעצמם. הדיון הוא בכלל לא על התאגיד או התקשורת בישראל, זה דיון עליהם. הם שכחו שלא מזמן הם היו עם 12 מנדטים וזה בשנייה יכול לחזור וזה יחזור. ההיסטוריה פעם אחר פעם מראה שמגיע הרגע שבו זה מתרסק והם הרבה יותר קרובים לרגע הזה".
 

ח"כ יאיר לפיד: "הדיון הזה הוא לא על התאגיד אלא על מהותה של הדמוקרטיה. בבניין הזה יש לא מעט אנשים שרוצים לחיות בדמוקרטיה אבל לא מוכנים לשלם את מחיר הדמוקרטיה. הם רוצים בחופש הביטוי אבל רק בחופש הביטוי שלהם. הם טועים לחשוב שזכויות המיעוט הם טובה שעושה הרוב למיעוט. הם טועים לחשוב שאם בחרו בהם אין הגבלה על הכוח שנמצא בידם ועל הדרך שבה הם ישתמשו בו. משהו בסיסי באיזון הדמוקרטי במדינה הופר, ביחס הין קואליציה לאופוזיציה, בין שלטון לעיתונות חופשית בין אדם לאדם. דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא קידוש האדם היחיד, הזכות לבחור ולהיבחר אבל גם החובה לעשות את הבחירות על בסיס אינפורמציה שמתקבלת ממקורות רבים ושונים. להיחשף למחשבות ודעות שלא מוצאות חן בעייננו. החיים בחברה דמוקרטית הם לא רק זכות אלא גם חובה שלקחנו על עצמנו. חופש הביטוי לא נועד לדברים הנעימים אלא לכל הדברים המרגיזים המקוממים שאנחנו לא רוצים לשמוע. לדמוקרטיה יש מחיר, חופש הביטוי הוא מחיר".
 
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש, מוביל יוזמה לדחייה נוספת בהתחלת שידורי התאגיד, כך שהם לא יחלו ב-15 במאי הקרוב, אלא שבועיים מאוחר יותר, ב- 1 ביוני. ח"כ קיש: "בסופו של דבר הגיעו למתווה ראוי והגיוני שמייצר הפרדה שקיימת גם במגזר הפרטי. צריך לשים לב ללוחות הזמנים, שמכניסים את הבית הזה והגופים הרלבנטיים ללחץ ולכן יש לדחות בשבועיים נוספים. ברור שיש לזה משמעויות כספיות ונקווה להגיע להסכמות עם האוצר כדי שהמהלך הזה יצא לדרך כמו שצריך". יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, הביע תמיכה בהצעה, בכפוף להסכמת שר האוצר כחלון, אך בסיעת כולנו אמרו כי יתנגדו לכל דחיה נוספת.
 
קודם לכן, יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), עתר לבג"ץ נגד הממשלה, ראש הממשלה נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בשל פיצול חטיבת החדשות מהתאגיד והפיכתה לתאגיד נפרד.
בעתירה שהגיש כבל, באמצעות עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, הוא טוען כי החלטת הממשלה לפצל בין התאגיד לבין חטיבת החדשות ולהפוך את החטיבה לתאגיד נפרד היא בגדר הפרה של התחייבות הממשלה בפני בית המשפט להימנע מהשפעה פוליטית פסולה על זהות בעלי התפקידים הבכירים בשידור הציבורי, ומשכך, יש בה משום ביזיון בית המשפט.
בעתירה כבל מבקש מבג"ץ להורות על ביטול החלטת הממשלה, "בהיותה נעשית לתכלית לא ראויה, ממניעים זרים ומתוך שיקולים פרסונליים פסולים". לטענתו החלטת הממשלה"פוגעת בעקרונות יסוד של המשפט המנהלי, בלא נימוק כלשהו, והיא מהווה נדבך נוסף בתהליך חקיקה הנעשה 'לשיעורין' ויצירת מצג חלקי, חסר ומטעה בפני בית המשפט, בלא היוועצות עם גורמים מקצועיים, עם ארגוני העובדים ועם גופים ציבוריים נוספים, ותוך פגיעה בזכות היסוד החוקתית לחופש העיתונות, הנגזר מהזכות החוקתית לחופש הביטוי".
כבל שואל בעתירה "מדוע אצה הדרך לממשלה לפעול לפיצולו של תאגיד השידור הציבורי, להפקיע ממנו את תחום שידורי החדשות והאקטואליה, ולהקים כבר עכשיו תאגיד חדשות נפרד לתחומים אלה? מדוע לא ייבחנו באופן ראוי, שקול ונינוח את שינויי החקיקה הראויים בטרם יקדמו אותם וזאת תוך מתן אפשרות למשיב 5 (התאגיד – ח"ב) לפעול בתכונת המקורית שבה עוצב?"
כבל משיב בהמשך העתירה על השאלות הללו: "מכיוון שלדעת המשיבים, אם התאגיד יתחיל בשידוריו בטרם נעשה הפיצול, ויהיה אמון על תחום החדשות והאקטואליה, יקשה על המשיבים ליישם את השינוי המתוכנן בהמשך הדרך". הוא מעיר בציניות: "איננו מעלים על הדעת, כמובן, שחששם של המשיבים נעוץ באפשרות שהתאגיד יפיק שידורים איכותיים בתחום זה, שעלולים לעורר חלילה אי נוחות כלשהיא בעבור מי מהמשיבים, אך יעמדו באמות המידה המקצועיות המצופות ויזכו להערכתו של הציבור".
 

בתוך כך, מסתמן קרע בין ארגון העיתונאים המסונף להסתדרות לבין יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בעקבות ההסכמות אליהן הגיע אתמול (שני) ניסנקורן עם ראשי משרד האוצר, שאפשרו את ביטול השביתה במגזר הציבורי שההסתדרות איימה לקיים היום. ההסכמות משפרות את תנאי הפרישה של חלק מעובדי רשות השידור, מאפשרות את קליטתם של עובדי רשות השידור לעבודה במשרדי הממשלה ומגדילות את מספר עובדי הרשות שייקלטו בתאגיד השידור החדש.
בהודעה חריגה שפירסם ארגון העיתונאים, הוא תוקף את ניסנקורן, "שחתם על הסכם עם שותפו הפוליטי, שר האוצר משה כחלון, ובכך מכר בנזיד עדשים את השידור הציבורי והפקיר את עיתונאיו".
עוד טוען הארגון, שבפעם הראשונה יוצא בגלוי נגד יו"ר ההסתדרות: "שלוש שנים לאחר שלא נאבק נגד השימוש בחוק כדי לפטר את עובדי רשות השידור, ניסנקורן בוחר שלא להיאבק גם נגד החוק שפוגע בעיתונאי תאגיד השידור הציבורי, שחלקם מגיעים מתוך רשות השידור עצמה, ונותן יד לפירוק ההתארגנות שלהם".
עוד אומר הארגון כי "בחסות ההכרזה על שביתה מדומה, ניסנקורן בחר לשתף פעולה ללא שום מאבק עם מהלך בזוי וחסר נימוק ענייני, שכל מטרתו היא להקל על ראש הממשלה להשתלט על השידור הציבורי"

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.