728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מענה לקולות שאינם נשמעים

מענה לקולות שאינם נשמעים

עלות תפעול נמוכה, בלי רגולציה וללא מודל עסקי: עשרות תחנות רדיו אינטרנטיות בישראל מעניקות אלטרנטיבה לשוק התקשורת הריכוזי ומבטאות פְּלוּרַלִיזְם חברתי

בישראל פועלות כיום לא פחות מ-50 תחנות רדיו, המשדרות רק באינטרנט. ברוב המקרים, התחנות הללו הוקמו מתוך צורך להגשמה עצמית ולא מתוך אינטרס כלכלי ולמטרות רווח.
 
לרוב, התחנות הללו מתנהלות באופן חוקי אל מול גופי זכויות היוצרים, הפדרציה ואקו"ם, אך מלבד זאת לא קיימת עליהן רגולציה נוספת ונראה גם כי הרגולציה לא מוצאת עניין בפיקוח עליהן, שכן נכון להיום אין מודל עסקי לתחנות הללו ואין בפעילותן קריאת תיגר אידיאולוגית משמעותית על השלטון.

 

ערב יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל, רשת האינטרנט מקדמת, בין השאר, את החזון של מגילת העצמאות לשיוויון זכויות חברתי, בכך שהיא מאפשרת נגישות להפצת מסרים ותכנים לכל דורש. לאורך ההיסטוריה של ישראל, העברת מסרים ותכנים באמצעות הטלקומוניקציה הייתה בדרך כלל  נחלתם של גופי תקשורת ממשלתיים ובעלי משאבים שעברו מסכת אישורים רגולטורים. בעידן הנוכחי, אנו מזהים התפרצות והתרחבות של גופים פרטיים עצמאיים, שלא בהכרח מחויבים לעבור תלאות רגולטריות ואינם זקוקים למשאבים רבים – המנצלים את הרשת להפצת מסרים ותכנים. התופעה זו ניכרת ביתר שאת גם בפעילותם של ערוצי רדיו אינטרנטיים. העלות הדרושה כיום לתפעול תחנת רדיו אינטרנטית נמוכה באופן יחסי ומסתכמת בעשרות אלפי שקלים בשנה, כאשר תפעול תחנת רדיו מקצועית ומסורתית מגיעה לעלות של מיליוני שקלים בשנה. התפעול הטכנולוגי הזול מאפשר לאנשים פרטיים ולגופים קטנים ליצור במה שתפיץ את המסרים והתכנים בהם הם מאמינים. הדבר מביא ככל הנראה לפריחה של התחנות האינטרנטיות, כפי שהעלויות הנמוכות הביאו לפריחה של הרדיו הפיראטי בשנות ה- 80 וה-90.
 
שוק התקשורת בישראל מצומצם וריכוזי ונשלט בידי מספר גופים ובעלי הון בודדים. במחקר שערכתי על מנת לבחון את תופעת תחנות הרדיו האינטרנטיות בישראל, נמצא שהן מעניקות אלטרנטיבה לשוק התקשורת הריכוזי ומעניקות במה לקולות שונים ומגוונים בחברה הישראלית, שלא בהכרח מושמעים בתקשורת המסורתית וברדיו המסורתי בפרט. תחנות אינטרנטיות שונות קמו מתוך התחנות המסורתיות ו"פרשו" מהן, למשל רדיו "הקצה" שהתחיל בתור תכנית מוסיקה אלטרנטיבית ושחורה בגלגלצ ולאחר שהורדה מלוח המשדרים עורכי ומגישי התכנית ראו לנכון להקים תחנת רדיו נפרדת עם לוח משדרים שבועי, המרחיב באופן כזה או אחר את תוכן וסגנון התכנית המקורית.

 

תחנות אינטרנטיות שונות קמו מתוך "אילוץ" הישרדותי, לאחר שלא הותר להן להמשיך לשדר על גבי ה- FM. דוגמא לכך ניתן לראות בשתי תחנות אינטרנטיות הפונות לקהילות ספציפיות ששידרו על ה- FM באופן פיראטי: רדיו רן, המשדר לקהילת דוברי הפרסית, וערוץ 7, הפונה למגזר הדתי לאומי. האינטרנט מאפשר לתחנות הללו לשדר באופן חוקי.

 


תחנות הרדיו האינטרנטיות עונות על צרכים קיימים, שתחנות הרדיו המסורתיות לא זיהו בעבר. באחרונה ניתן לזהות מגמה של שילוב ערוצי מוזיקה מגוונים בפלטפורמות האינטרנטיות של התחנות המסורתיות. המגמה הזו דומה לאופן בו הגיב הרדיו המסורתי לפעילות של הרדיו הפיראטי בעבר


 

דוגמאות אלו מעידות על קריאת התיגר והענקת האלטרנטיבה להפצת התוכן המסורתית ב- FM. כלומר, האלטרנטיבה לשדר תוכן מסוים ו/או לפנות לקהל מסוים, ללא הגבלה של זמן ומשך שידור באינטרנט, מפחיתה את התלות בשוק התקשורת הריכוזי, שאינו בהכרח ברירת המחדל היחידה כמענה לצרכי הקהל. בהתאמה, נמצא במחקר שלא מעט תחנות רדיו אינטרנטיות בישראל משדרות תכנים אלטרנטיביים ורובן מתאפיינות בסגנונות מוסיקליים מוגדרים, כמענה לחוסר בז'אנרים ספציפיים בתקשורת הממוסדת. תהליך זה מזכיר באופיו את ימי הפריחה של הרדיו הפיראטי, שנועד להעניק מענה לאותם קולות שאינם נשמעים בחברה ובתקשורת המסורתית.

 

ערוצי הרדיו המסורתיים הינם לרוב בעלי לוח משדרים המתאפיין בתוכן אל מול שעה, כלומר: התכנים משתנים על פי הערכה של מי מאזין בכל שעה. בנוסף, לרוב, התחנות האזוריות-מסחריות, והתחנות הציבוריות-ארציות משדרות למכנה המשותף הרחב ביותר, בשיטת "המכולת"- עוסקות בנושאים רבים ומגוונים על מנת לנסות להעניק מענה לכולם ולפנות לכמה שיותר קהלים. לעומת זאת, התחנות האינטרנטיות נמצאו כ"מתמחות" ומכריזות בגאון על קהל יעד מוגדר ומתהדרות בלוח משדרים המספק את צרכיו ומדבר ב"שפתו" לאורך ולרוחב התכניות בלוח המשדרים.

 

תחנות אינטרנטיות רבות מבטאות את צורכיהם של קהלים שונים, מתוך הבנה שערוצי התקשורת המסורתיים אינן מספקים באופן שוטף ומשמעותי את הקהל אליו הן פונות.  הרדיו האינטרנטי משקף למעשה את השסעים החברתיים בחברה הישראלית, באופן בו שיקף אותם בעבר הרדיו הפיראטי. השסעים בחברה הישראלית רבים: עולים- ותיקים, יהודים- ערבים, אשכנזים- מזרחים, דתיים- חילוניים וימנים- שמאלנים, כאשר התחנות האינטרנטיות פונות לקהלים מובחנים אלו. לדוגמא, ניתן לראות את תחנת מנטה, הפונה לקהל יעד של אוהבי מוזיקה מזרחית. דוגמא אחרת היא תחנת  הרדיו האינטרנטית "גלגלים ברשת", הפונה לקהילת הנכים, כאשר התקשורת המסורתית לרוב עונה על צרכי הרוב, של אנשים ללא מוגבלויות. באופן דומה, תחנת רדיו רן פונה לקהל דובר פרסית וערוץ 7 פונה לקהל דתי- ימני. חלק קטן מהתחנות הללו הוקמו על מנת להפיץ אידיאולוגיה מסוימת, שככל הנראה לא מופצת בתקשורת המסורתית. בכך, הרדיו האינטרנטי מבטא פלורליזם חברתי שהינו חיוני והכרחי ל"תחזוקה בריאה" של חברה דמוקרטית בעלת שסעים כה רבים.
 
נראה שתחנות הרדיו האינטרנטיות עונות על צרכים קיימים, שתחנות הרדיו המסורתיות לא זיהו בעבר. באחרונה ניתן לזהות מגמה של שילוב ערוצי מוזיקה מגוונים בפלטפורמות האינטרנטיות של התחנות המסורתיות, לדוגמא, רדיוס, גלגלצ ו- 99FM.
 
המגמה הזו דומה לאופן בו הגיב הרדיו המסורתי לפעילות של הרדיו הפיראטי בעבר, כאשר לדוגמא "רשת ג'" של "קול ישראל" הוקמה מתוך זיהוי הצורך שתחנת "קול השלום" הפיראטית ענתה עליו.
 
בהתאמה לכך, במהלך השנים הקרובות, תמלאנה תחנות הרדיו האינטרנטיות המשדרות מוסיקה, ככל הנראה, תפקיד פחות פונקציונאלי לחברה. המגמה שהולכת וגוברת בקרב תחנות הרדיו המסורתיות, לשילוב ערוצי מוסיקה מגוונים ואלטרנטיביים ופלייליסטים "ייעודיים" באינטרנט, תבטל את הייחודיות ו"העוקץ" של התחנות האינטרנטיות ותהפוך אותן לפחות רלוונטיות ופונקציונאליות מהבחינה הזו.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz