728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

טכנולוגיה עם משמעות חברתית

טכנולוגיה עם משמעות חברתית
אילוסטרציה.

תכנית מצטיינים חדשנית לתואר ראשון באוניברסיטה העברית נועדה להכשיר את מי שישפיעו על המדיה הדיגיטלית בעתיד ואת הפעולה החברתית שהיא מאפשרת

שלוש שנים לקח למועצה להשכלה גבוהה לאשר תכנית חדשנית לתואר ראשון באוניברסיטה העברית תחת הכותרת "אינטרנט וחברה". בימים אלה ממש החל הרישום והמיון של הסטודנטים שנדרשים לכישורי מצוינות לפחות כמו אלה שבאים ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית. איך נולדה התכנית הזאת ומאיזה צורך? ומדוע דווקא באוניברסיטה העברית ולא באוניברסיטה אחרת?

 

לפי פרופ' נעם ניסן, שעומד בראש התכנית, יצא במקרה שדווקא באוניברסיטה הזאת התקבצו חוקרים בעלי שם עולמי מתחומים שונים שזיהו כבר לפני 10 ו-15 שנה שהאינטרנט הולך להיות הדבר החשוב ביותר במאה ה-21.
מדובר על פרופ' רונן פלדמן ממינהל עסקים, פרופ' גל אלידן מהחוג לסטטיסטיקה, פרופ' נעם ניסן ממדעי המחשב ופרופ' לימור שיפמן מהחוג לתקשורת. כל אחד מהם מביא זווית אחרת לחקר האינטרנט ומה שמאפיין אותם זה הרצון ואפילו השמחה לעבוד ביחד, שזה לא דבר שקורה באופן אוטומטי באקדמיה. בדיונים שלהם על גיבוש התכנית העתידית הם הבינו שאין להסתפק בממד הצר של החידושים הטכנולוגיים שמלווים את מהפכת האינטרנט – אלא נדרשת ראייה רוחבית של התופעה והשפעותיה על החברה.

 
הם סבורים שמה שאנחנו קוראים לו היום אינטרנט זה בעצם כל הקישוריות הטכנולוגית של אמצעי תקשורת, עסקים, דייטים ושאר תחומי החיים שלנו ושכל זה עוד יישאר אתנו זמן רב ויתפתח לצורות שאין לנו אפילו את הכלים להבין אותן. רצף החידושים הוא חסר נשימה, אומר פרופ' ניסן, ויעברו עוד כמה עשרות שנים עד שתגיע ההתכנסות לשיווי משקל. מדוע לקח למל"ג כל כך הרבה זמן לאשר את התכנית? כי לפי החוקים השמרניים של האקדמיה האינטרנט אינו דיסציפלינה מדעית, עוד לא הצטברה בו מסה של ידע הנדרשת להגדרת התחום כדיסציפלינה, עוד לא התפתחה בו מורשת מחקרית מובנית עם מסורת ארוכת שנים ואין עדיין מלומדים בעלי שם המזוהים עם תחום החקר הזה.
 


"היום מלמדים את האינטרנט מכיוונים שונים של מידענות, מדעי המחשב, מינהל עסקים, תקשורת ולפעמים אפילו משלבים תכניות של שני תחומים ביחד, אבל עד היום לא כתואר אחד מגובש שכולל את כל התחומים שבהם האינטרנט נוכח בחיינו"


 

לכן, היה חשש להעניק את האישור לתכנית הזאת, במיוחד במוסד שהמצוינות האקדמית מנחה אותו, אבל לבסוף הוא ניתן בתנאי שהתכנית תהיה למצטיינים ובכך יובטח כי לא תגלוש לרדידות והסטודנטים המתקבלים אליה יידרשו ללמוד לתואר בתכנית דו חוגית מלאה, שזו משימה לא פשוטה. המחשבה המנחה היא שאת כל הכלים שיקבלו בתחום האינטרנט הם יוכלו ליישם בתחום השני שאותו הם ילמדו, בין אם זה ספרות, כלכלה, צרפתית, ארמית או משפטים.
 
-האם התכנית הזאת מועתקת מתוכניות דומות בחו"ל?
ממש לא. אין תכנית כזאת בחו"ל ומבחינה זו אנחנו חלוצים. היום מלמדים את האינטרנט מכיוונים שונים של מידענות, מדעי המחשב, מינהל עסקים, תקשורת ולפעמים אפילו משלבים תוכניות של שני תחומים ביחד, אבל עד היום לא כתואר אחד מגובש שכולל את כל התחומים שבהם האינטרנט נוכח בחיינו. יש מקומות בעולם שמלמדים תכנית אינטרנט לתואר שני, אבל לא לתואר ראשון וזה הייחוד שלנו. הדגש בתואר הוא על ראייה רוחבית, כי בדרך כלל ההתמקדות כשמדברים על אינטרנט היא בשינויים הטכנולוגיים שמתרחשים כל הזמן בקצב מאד מואץ. אנחנו החלטנו לא להישאר רק בממד הטכנולוגי אלא להרחיב את הדיון לאיך פריצתו של האינטרנט לחיינו בשנת 1995 השפיעה עלינו כחברה.

 

נעם ניסן

פרופ' נעם ניסן

-האם אתה יכול לתאר נקודות ציון בהתפתחות האינטרנט מאז שנת 95?
אני מעדיף שלא לעשות את זה. אני לא אוהב לציין נקודות כאלה כי בעיני מדובר כאמור ברצף של חידושים חסר נשימה, אבל אפשר אולי לומר שההתחלה היתה ביציאה של נטסקייפ לבורסה בשנת 95. היה אז ברור שלא מדובר רק בהיבט טכנולוגי, אלא בהיבט מסחרי וגם חברתי. אחר כך זה ה- HDML, הג'ווה סקריפט, כל נושא הסקיוריטי וכשאני מדבר על אינטרנט זה כמובן כולל את כל ההתפתחויות במוביייל, במסחר וכמובן גוגל.

-האם היית אומר שגוגל זו המהפכה הכי משמעותית של האינטרנט, כך לפחות אני חווה את זה כמי שפותחת גוגל עשרות פעמים ביום לכל מיני צרכים?
בכלל לא בטוח. לפני חמש שנים אולי הייתי חושב כך, אבל ייתכן מאד שתוך חמש או עשר שנים יהיה כבר הדבר החדש הבא שאנחנו עדיין איננו יכולים לצפות אותו ואז גוגל ייראה לנו בכלל מיושן. צריך לזכור שהמשמעות של האינטרנט שונה עבור סקטורים שונים בחברה, משתמשים בעלי פרופיל שונה ובעיקר צרכים אחרים עבור גילאים שונים. אצלך אולי גוגל הוא הדבר המרכזי, אצל הבנות שלי בנות ה-13 אני רואה שהשימוש באינטרנט שונה לגמרי וקשור בתוכנות של מוזיקה, יש כאלה שזה הוואטסאפ ויש כאלה שזה המייל, הפייסבוק או הטוויטר.

 

-מי הן הנפשות הפועלות בתחום האינטרנט שלדעתך הן המזוהות ביותר עם המהפכה האינטרנטית?
לא אהיה מקורי אם אומר שמדובר במרק צוקרברג מייסד פייסבוק ובשלושת מייסדי גוגל: קרל שמידט, לארי פייג' וסרגיי ברין. יש במקומות אחרים כמו סין אבל הם פחות מוכרים.

 

אתה מדגיש שהשינויים הטכנולוגיים הם לא מהות התכנית אז מה כן אם כך?
האתגר הכי גדול של הטכנולוגיה האינטרנטית היא להתאים את החידושים הטכנולוגיים לחברה ולבחון כיצד הם מוטמעים ונקלטים על ידי המשתמשים. הגישה שלי היא מאד כמותית ומאד טכנולוגית ולכן היה לי חשוב ליצור ממשק עם מי שמייצג את הגישות הסוציולוגיות, למשל פרופ' לימור שיפמן מהחוג לתקשורת, ששופכות אור על הזווית החברתית של החידושים האלה, ההשפעות שלהם והשינויים שהם יוצרים. אין ספק שגוגל, פייסבוק, אמאזון וואטסאפ אלה הן בראש ובראשונה המצאות טכנולוגית אבל הן בעלות משמעות חברתית עמוקה. מאז אמצע המאה העשרים החברה האנושית לומדת כיצד להשתמש בטכנולוגיות – בין אם זה המחשב בתחילת הדרך ועד לאינטרנט שנכנס לחיינו בסוף המאה העשרים.

 

-איזה כלים נותן התואר?
התואר מאפשר ללמוד על האינטרנט דרך הדיסציפלינות האקדמיות הקיימות, כמו מדעי המחשב, מינהל עסקים, תקשורת, מדע המדינה וסוציולוגיה. מה שיהיה מיוחד בתכנית הלימודים שהיא תאפשר להסתכל אחורה בפרספקטיבה על המהפכה הזאת שאתנו כבר 22 שנה ולהבין אותה ואילו בזמן הווה הסטודנטים מנתחים באופן פעיל את עיצוב הממשק המתאים והנכון שבין הטכנולוגיה לאנשים שמשתמשים בה. אם ראשי החץ בתחום האינטרנט הם חידושי הטכנולוגיה, הרי שאנחנו בשום אופן לא נצטמצם לשינויים הטכנולוגיים בלבד אלא להשפעה הרחבה והקוהרנטית שלהם על החברה כולה. ההתאמה של החידושים הטכנולוגיים לחברה היא בבסיס התכנית והנחת המוצא היא שהחידושים האלה מבטאים צורך חברתי.

 

-מהו פרופיל הסטודנטים שלכם?
בגלל האופי הבינתחומי והרב-תחומי של התכנית מאד חששנו שאולי היא תהיה רדודה, או תיחשב לעכשווית ואופנתית ולכן כדי להתגונן מפני תפישה כזאת הגבהנו מאד את רף הכניסה והפכנו אותה לתכנית למצוינים. שלא כמו המבואות במדעי החברה אנחנו מלמדים קורסי מבוא ברמה גבוהה בסטטיסטיקה, מחשבים, כלכלה וטכנולוגיות תקשורת – קודם כל כדי שהבסיס הטכנולוגי של האינטרנט יהיה נהיר ומובן לפני שפונים להיבטים החברתיים של השימושים בו. התואר הזה מאד חשוב בעינינו כי אנחנו צופים שאינטרנט הוא תחום העתיד ובהתאמה הביקוש אליו יהיה מאד גבוה בשנים הבאות.

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

aguda ad haaretz

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.